מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות א:א:יג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 1:1:13 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:13) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל וכו' חזקה ביום טבל. בבבלי שבת שם א"ר חנינא הרוצה לידע שיעורו של ר' נחמיה יניח חמה בראש הר הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה וזהו שיעורו של ר' נחמיה ופירש"י ז"ל שהחמה סמוך לשקיעתה נראית על ראשי ההרים ובכדי שירד ויטבול ויעלה הוי לילה. וכתב הרשב"א בשם הרמב"ן ז"ל דהוקשה לו מכאן על דברי ר"ת ז"ל דמהכא משמע דמתחילת שקיעת החמה אנו משערין בין השמשות ופי' הרמב"ן דה"ק אם אדם מניח חמה בראש הר הכרמל וירד ויטבול עדיין יום הוא ועלתה לו טבילה ומאותו זמן ואילך מתחיל בין השמשות דר' נחמיה והרוצה לידע באיזה זמן מתחיל שיעורו של ר' נחמיה קאמר. והביא ראיה מהאי דהכא דקאמר חזקה ביום טבל אלמא דאח"כ מתחיל בין השמשות והקשה הרשב"א על פירושו שהרי לרבה התחלת בין השמשות דר' יהודה ודר' נחמיה אחד הוא וא"כ הוי ליה למימר הרוצה לידע שיעורו של ר' יהודה ור' נחמיה כלומר זמן התחלת בין השמשות שלהם ולפיכך פי' דה"ק שבתוך זה נכלל כל בין השמשות דר' נחמיה ולפי שאין הכל בקיאין בתחילת שקיעה האחרונה כדי שיעמוד ממנה על סוף השקיעה ושיהא מותר לו לאכול בתרומתו קיהיב השתא שיעורא דכ"ע בקיאין ביה דמכי הוי שמשא בראש הר הכרמל ירד משם ויטבול בים ויעלה וכשיעלה שם ידע שכבר נשלם זמן בין השמשות ומותר לו לאכול בתרומתו ויעלה דקאמר אין פירושו ויעלה מטבילתו אלא יעלה דומיא דירד כלומר ירד מראש הר הכרמל ויטבול ויעלה אל ראש ההר ושיאכל שם וזהו שיעורו של בין השמשות דר' נחמיה כלומר סוף שיעורו עכ"ל הרשב"א. והנה במה שהקשה על פי' הרמב"ן כבר הרגישו התוס' שם ד"ה וירד ויטבול וכו' שפירשו ג"כ כהרמב"ן ז"ל והביאו ראיה מהא דהכא וכתבו וה"ה דלפ"ז הוה ליה למינקט הרוצה לידע בין השמשות דר' יהודה אלא שמא סבר כרב יוסף דבין השמשות דר' יהודה אינו מתחיל משתשקע החמה אלא משהכסיף התחתון עכ"ד. אך דקשיא לי על דבריהם הא מרה דשמעתא ר' חנינא הוא והיכי מצי מיסבר כרב יוסף הא איהו גופיה קאמר הכא לעיל סוף גלגל חמה לשקוע וכו' ולכל הפירושים שנאמר בזה אי דר' חנינא מגיה דברי ר' בברייתא וכפי' הר"ן ז"ל שהבאתי לעיל בד"ה תני כל זמן שפני מזרח וכו' או שנפרש דר' חנינא פליג על רבי כמו שהכרחתי שם משמע מיהת דר' חנינא סבר דמסוף השקיעה מתחיל בין השמשות מיד ופני מזרח מאדימין נמי בכלל וכרבה וא"כ תירוצם אינו מספיק אם נדקדק על פי' הרמב"ן כדקדוק הרשב"א. ובאמת בלאו הכי טפי איכא למידק על פי' הרמב"ן מהא דקאמר וזהו שיעורו של ר' נחמיה דמשמע דכשיעור שהייה זו הוא השיעור של בין השמשות דידיה ולא דקאי על התחלה שלאח"כ ועוד איכא למידק על עיקר קושייתם על פירש"י שכתב ובכדי שירד ויטבול ויעלה הוי לילה הא מדקאמר ויטבול משמע דטבילה מעליא הוי וכדמשמע בירושלמי הא הכא קאמרי בהדיא הדא דתימר דאזל ליה בקפנדרא וכו' וא"כ אין ראיה מכאן לדהתם דאיכא למימר דמיירי דאזל ליה באיסרטא ולא בדא אמרו דחזקה ביום טבל ובעיקר דקדוקם מהא דנקט סימנא דטבילה כבר מבואר הוא בפי' הרשב"א ונוכל לפרש כוונת רש"י כפירושו דאחר שיטבול ועלתה לו טבילה לפי שטבל ביום וכדקאמר הכא משהתחיל גלגל חמה וכו' דאכתי יממא הוי עד סוף השקיעה דאז מתחיל בין השמשות. ובכדי שיעלה על ראש הר הכרמל דאז הוי לילה ומותר לאכול בתרומה דאז כבר נשלם בין השמשות דר' נחמיה. מיהו על כרחן צריך להוסיף ולומר דהתם נמי מיירי שהלך בדרך קצרה הסמוכה לשפת הים כדמחלק הכא בהדיא וזה מדויק בהא דקאמר התם יניח חמה בראש הר הכרמל וירד ולא סגי ליה למימר כשהחמה בראש וכו' ומאי יניח דקאמר אלא כלומר שצריך הוא להשגיח בירידתו שעדיין חמה בראש הר הכרמל ואז עלתה לו טבילה ובתוך שיעלה אח"כ מותר לו לאכול בתרומה דאז הוי לילה לר' נחמיה: