מלמד התלמידים נד

ולעשות מעשה על פיו והיותה על הדרך הזה הוא גם כן סבה שהיא פטורה מכל מצות עשה שהזמן גרמא כי אלו היתה טרודה לעשות המצות בזמן היה הבעל בלא עזר בזמנים ההם והיתה קטטה נופלת ביניהם ותסור הממשלה המכוונת שהיא לתועלתו ולתועלתה ולפי הטעם הזה הספיק האות ההוא בזכרים והאות ההוא כולל טובות הרבה כי הוא מועיל תועלת כללי לכל האומה להתקרב יחד הזרע כלו ולהעזר זה בזה ושלא להתערב בשאר האומות כמו שהתערבו הם ולא נודעה זאת מזאת עד שאין ביניהם קירוב טבעי והוא סבת מלחמתם עד השמדם והשם בחסדו הגדול השאיר הקירוב בנו ושם האבות נקרא בנו ואע"פ שעוננו הדיחו אותנו מקצה השמים עד קצה השמים וכל העמים שאנו מפוזרים בתוכם בקשו להכחידנו מגוי עד שלא יזכר שם ישראל עוד עם כל זה אנחנו נקראים בשם יעקב בסבת האות הנתן לאבות. וזה ברכה חשובה בעם כמו שאמר יעקב אבינו ויקרא בהם שמי ושם אבותי נמצא שאות הברית תועלת כללית והוא גם כן סיבת תועלת הסגולות כי הוא אות וסימן לדעת השם ולקבלו לאלוה וליחדו והוא המכוון בכלל התורה והאות גם כן סימן לקיום המין בלקיחת האשה דרך יראת שמים ודרך זהירות והוא המכוון בחפה והוא ג"כ סבה למנוע היתרונות בכל המעשים והוא המכוון במעשים טובים ולפיכך צוו רבותינו ז"ל לומר כשם שהכנסתיו לברית כן אכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים. פרשת וירא: גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו

לפי שהכונה באדם היא בשני שלמויות והם שלמות המדות ושלמות השכל ועיר פרא אדם יולד והוא צריך למלמד ומורה ראה השם הצורך להיות הבנים נודעים אצל האבות והאבות אצל הבנים בלוקחו הנשים וביחד אותם לבעלים כדי שישתדלו האבות ויטרחו כפי הטבע בלמוד בניהם וכדי שיקבלו הבנים מוסר האבות גם כן כפי הטבע וכפי צורך הענין הגדול הזה העיר החכם האם והבן ברב פרשיות משלי בשבחו שני שלמויות אלה וקרא משיג שלמות השכל חכם ומשיג שלמות המדות צדיק. ואע"פ שבקצת מקומות הוציא שם צדיק על החכם השלם. ואל הענין הטוב הנזכר כיון בפסוק אחד שכתב כנגד זה בגנות הכסילות והנבלה שהיא הרשע ואמר יוליד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל כי בשני פסוקים אלה דבר כנגד הכסילות והנבלה שהיא הרשע. וארבעה בנים שדברה תורה גם כן כנגדם שנים מהם טובים והם החכם והתם והוא שקרא הצדיק והחכם. ושנים מהם רעים האחד שאינו יודע לשאול והוא שקרא כסיל והשני רשע והוא שקרא נבל.