מלמד התלמידים תו

ונאמר כי בשלשת פסוקים אלו החותמים התורה יש לנו שתי תשובות חזקות כנגד אנשי הדתות המתדמות בטוב תורתנו. התשובה האחת. כי אחר שנביאנו ידעו השם פנים בפנים ידוע הוא שהוא ידע התורה והמצוות על בוריו והעם מקבלי התורה עמדו עמו ארבעים שנה שהיה זמן גדול ללמוד תורה מפיו עפ"י הלמוד והמעשה. אם כן אין ספק שהם ידעוה כאשר היא באמת. ועתה איך יבא אחר ויאמר שהחוקים והמצוות היה להם תוך. אין זה כי אם הכפירה בתורה שיצאה לכת הצדוקים. לפי שידעו שאם יכחשו בתורה בפירוש לא יהי' להם שומע לפי שכבר התאמתה התורה לעיני מקבליה. ולפיכך אותם הצדוקים הידועים התעו רבים בדרך שלא הרגישו בה הכחשת התורה ואמרו כי פירוש התורה התחדש רק להם ולא לראשונים מקבלי התורה כי הם לא ידעו נסתרות שבה

ולהרחיק דבור הסרה הגדולה הזו אמר הנביא הנאמן לד' אלהינו כמו שקדם לנו. ולפיכך הכחשת הפירוש המסור לנו הוא דבר נמנע כפי מה שביארנו בתשובה זו

והשנית. כי אלו האומות לא התפארו באחד מקדושיהם או נביאיהם שעשה אותות ומופתים גלוים לעיני האוהבים והאויבים רק כל מופתיהם אשר יתפארו בם הם דברי מטמוניות וסתרים כי אמרו במקום פלוני במערה אחת או בהר אחד או ביער אחד אירע כך וכך ושם עשה הנביא המופתים ואם היה כדבריהם היתה האהבה נמצאת בם כדרך אהבת איש אל אשת רעהו כי יבא אליה בסתר. אבל בנו נמצאה האהבה העליונה כאהבת הבעל וכמשוש חתן על כלה שמראים אהבתם ושמחתם לכול ובפרסום. וזה היה עמנו עד שחטאנו לו ללכת אחר שרירות לבנו ובשובנו אליו יודע אהבתו לנו בגלוי כבתחלה. אבל הם מרחיקים עדותם לעולם. והוא שאמר הנביא על דרך התשובות האלו כל הגוים נקבצו יחדיו ויאספו לאומים מי בכם יגיד את זאת וראשונות ישמיעונו יתנו עדיהם ויצדקו ישמיעו ויאמרו אמת. וכבר קדם לנו זה בפרשת וישמע יתרו על אמיתת תורתנו וכי היא עדות נאמנה שעינינו ראו ואזנינו שמעו. כמו שאמר הנביא ואתם עדי נאום ד'. ולפיכך ראוי העם הזה לאשרו כמאמר נעים זמירות אשרי העם שככה לו אשרי העם שד' אלהיו. בריך רחמנא דסייען ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה תם ונשלם זה החבור שלב"ע.