מלמד התלמידים שנד

מצוה לפניך אל תאמר אי זה הפסד מגיע לי אם לא אעשנה שיש לך לחשב שהפסדת שכר הרבה שהיה לך אלו עשית אותה כי אותו השכר לא תשיגנו עוד וזה כמשל מי שהניח המזון הטוב והמשקין הטובים המעמידים הבריאות שהוא בלא ספק יחלה וימות. וכן אמר כשתזדמן עבירה לפניך אל תאמר מה שכרי ומה תועלתי אם אניחנה אבל יש לך לחשב שנשכרת כל ההפסד שהיה מגיעך אלו עשית אותה והוא אבדן הנפש וזה כמשל מי שנשמר מן המאכלים הרעים והסמים הממותים שהתערבו במזונו שהוא עומד בבריאותו כשנזהר מהן כן הנפש הנזהרת מהעונות תעמוד בבריאותה והיא חיה לעולם

וזה רצונם גם כן באמרם כל היושב ולא עבר עברה נותנין לו שכר כעושה מצוה ולהוסיף זירוז בזה אמר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים ולפי שהדברים שנודעים בינינו יודעו על דרך ראיה או שמיעה המשיל ידיעת השם למעשנו ודברנו בעין רואה ואוזן שומעת. ולפי שהדברים שאינם נכתבין ישכחו ביננו ואין להם זכר לעולם אמר וכל מעשיך בספר נכתבין כדרך שאמר שאין לפניו שכחה. ולגודל ההזהרה בא האל אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד שלא יאמר אדם אעשה עברה אחת ואעשה כנגדה מצוה אחת וישא פני בדבר הזה ובשוחד ההוא כי העון ההוא איננו נמחק לעולם אם לא ישוב עליו תשובה שלימה והוא שאמר שאין לפניו לא משוא פנים ולא מקח שחד וכל זה בא דרך זירוז אמתי לברוח מן העבירות ולרדוף המצות ולמול ערלת לבבנו הערל פן נעשה הרע ולרכך ערפנו הקשה לשוב אל עבודת השם

הוא ברחמיו יקיים בנו מקרא שכתוב ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד. (פרשת ראה כתובה בפרשת שמיני.) פרשת שופטים לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך

מה מאוד יטרחו החכמים לחבר ולכתוב דברים שהן קרובין לאדם למצאם בלא טורח אם רצה לתת את לבו עליהם והם מביאים לתועלת גדולה אבל רוב בני האדם מלא רע והוללות בחייהם ואחריו אל המתים שלא ישתדלו בעודם בענין החיים להביט באשר יבא אחר המות כי רבה העצלה המפלת תרדמה עליהם. ולפיכך החכם כיון במקומות רבים