מלמד התלמידים רצט

בו בדברים הנאים והמועילים ויעזוב הדברים המגונים כל שכן המזיקים והמפסידין סדר בני אדם. ולכן בא החכם וגנה בתוכחות מוסרו כל מיני דבור הפחותים כדי להשמר מהם. ותחלת כל דבר בא לגנות מי שאין פיו ולבו שוין והוא על שני מינים. המין הא' הוא האומר לחברו דברי חלקות ופתוי ולבו בל עמו ושפתיו שפתי שקר וזהו אונאת דברים שהזהירה עליה תורה ואמרה ויראת מאלהיך ואמרו הם ז"ל שכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך לפי שהוא בוחן לבבות ואם האיש מראה בפיו דברי האהבה וישקר לו בשבח אותו ובספרו בטובתו שנאת לבבו גלויה לשם והוא כאלו אמר אין י"י רואה ועל הדרך הזה הקפידה תורה ואמרה לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך כלומר אם יש לך תרעומת על חבירך הודיעהו והוכיחהו כדרך שהוכיח אברהם את אבימלך שאם תוכיחהו אולי ירצה אותך ואם לאו אתה הזהרתו ואת נפשך הצלת לא שתכסה ממנו תלונתך עליו ותשנאהו שזה עון גדול הוא על העושה לפי שחברו בוטח בו כבתחלה והוא מגלה לו כל סתריו ונכשל בו בממונו ובנפשו ואותם דברי אהבה שפתח לו המה פתיחות להורגו והוא שאמר הכתוב חלקו מחמאות פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתיחות ר"ל חרבות

והמין השני הולך רכיל והוא האיש שהולך ומרגל בבית חברו ואוכל ושותה עמו והוא שומע מה שמדבר דרך צוות ביתו כדרך רוב בני אדם עם בני ביתם והולך מזה לזה ואומר כך וכך שמעתי מפלוני שאומר עליך ונמצא זה קם עליו ומכהו או הורגו הוא שאמר הכתוב לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך שאע"פ שהמספר אינו הורגו הוא סבת הריגתו והוא עומד על דם רעו בתתו חרב ביד אחר להרגו וזה המין גם כן שפת שקר שאע"פ שהדבר שספר עליו כן היה כמו שספר מכל מקום בדרך שקר ספרו שהוא היה מראה עצמו שהוא אוהב והוא שונא לו. ועל שני מינין האלה אמר מכסה שנאה שפתי שקר הוציא שפה הנה במקום דבור כמו שאמר שפה אחת לכלם לפי שהדבור יוצא דרך השפה והיא אחת מכליו. ואמר שפתי להורות על שני מינין והגנות נראה מיד בשניהם כי הוא דבר שקר ומדבר שקר תרחק. וכדי הוא להרחיקו לפי שסוף הרגיל בו לכחש האמת שהוא העיקר כמו שאמר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ שההרגל מכריח האדם במה שהורגל בו והוא שאמר למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו. ר"ל לפי שלמדו לשונם בדבר שקר ובעות נלאו שהיו בלא כח אל הראוי להם לדבר באמתות כי לא יכלו לדבר רק השקר כמו שהרגילו ודי בזה סבה להרחיק המדה הזאת לפי שהאמת שונא אל השקר ומרחיקו כמו שכתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני ולפיכך ראוי להרחיק מאד ולגנות שני מיני דבור הנזכרים והם ההולך רכיל והמדבר אחת בפה ואחת בלב

והחכם רמז עליהם באמרו מכסה שנאה שפתי שקר ומוציא דבה הוא כסיל ואחר כן בא להזהיר על שני מינים אחרים. המין האחד