מלמד התלמידים כד

פרשת בראשית. טוב לי כי עניתי למען אלמד חוקיך. טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי. דרשו מעל ספר י"י וקראו אחת מהנה לא נעדרה

י"י חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. הנביא ישעיה הודיענו בכתוב הזה כוונת מתן התורה וצורך הגדלתה ורבוי מצותיה שהן מאדירות ומחזיקות אותה והודיענו גם כן שבחירת השם בישראל נמשכת אל חפצו ורצונו יתברך שהוא חכמתו כאשר נמשכים אל זה גם כן ענינים רבים במציאות והמצאת המציאות בעצמו שאין אנו יודעים להם סבה אחרת. ושני ענינים אלו גדולים מאד באמונתנו ולפיכך באו רבותינו ז"ל לבאר הכתוב הזה ולדורשו ואמרו רצה המקום לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר י"י חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. ואחר שהדבר כן צריך להתבונן באמרם זה וראוי לדקדק העיון בו לפי שבתחלת העיון יראה בו שזכות האדם הוא לפי רוב המצות המוטלות עליו ואילו צוה האדם במעט מצות הי' זוכה מעט ואם הדבר כן נמצא זכות אחד העם ממקיימי התורה אחר שנתנה למעלה מזכות אדם שת וחנוך ונח ושם ועבר ולמעלה מזכות אבות חלילה חלילה כי הם היו הזוכים באמת והשלמים כפי מה שהעידה התורה על קצתם ובלבד על האבות שנראה השם אליהם והתורה ושאר כתבי הקדש העידו עליהם בזה עד שהשם קרא אברהם אוהבי שהוא החביב שבכנויי השלמים כי האהבה היא העיקר ושמירת המצות טפלה לה שהכונה בהן להחזיק האהבה וכן באר הכתוב לאוהבי תחלה ואח"כ לשומרי מצותי והאוהבים הם היודעים השם ודרכיו מתוך פעולותיו והם המתהלכים לפניו ואמנם לפי שעיר פרא אדם יולד צריך להערות רבות להורות הדרך לפניו ולולי ההערות ההן כמעט שימצא אחד בדור שיזכה כי טבע החומר מושך אותו לרע כמו שאמרה תורה כי יצר לב האדם רע מנעוריו. ואם ימלט אחד בדור על דרך זרות לפי טבעו וקלות הבנתו ורב השתדלותו בלמוד היו מתים האחרים ולא בחכמה ולפיכך כשרצה השם בחר בישראל לזכותו מכל מין האדם כפי אשר בחר במין האדם מכל המינין השפלים