מלמד התלמידים קנג

מספקת כן לא נדע רצונו ידיעה המספקת. ובאלו השיבו לכל השאלות המספקות באמונה באמרם ברוך הוא ברוך שמו לפי שהשגת שמו הוא השגתו יתעלה נקרא השם כמו שכתוב ליראה את השם הנכבד והנורא ומפני שלא נודע מהותו אמר השם הנכבד והנורא

ואחר שסדרו הסדר הנאה הזה במה שצריך שיאמין באו לפתוח בברכת הזמירות בהזכרת השם ובמלכות ותארוהו בשלשת תארים כנגד שלשה עולמות המלך כנגד העולם הקטן שאנו בו כלומר מלכנו והגדול כנגד העולם הגדול שבו יראה עוזו וגדלו. והקדוש כנגד עולם המלאכים הם הקדושים. ותארוהו עוד אב הרחמן כפי הדרך שהזכרנו שהוא משגיח ומרחם עלינו כרחם אב על בנים והתקינו בה מהולל בפי עמו משובח ומפואר בלשון חסידיו להודיע שהמהללים לשם הם כלשון בני אדם לא שהמהללים הם בבחינת עצמו אצלו שבח אלא שהתורה התירה אותם כדי לאמת המציאות לעם. וזה אי אפשר מבלתי התר התארים והמהללים כפי לשון בני אדם. ועל דרך שאמרו אי לאו דאתי משה ואמרינהו ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו אנן לא יכלינן לממרינהו והוא שסדרו בה בלשון כל חסידיו. וסמכו מעין פתיחה לחתימה באמרם יחיד חי העולמים לרמוז בו על העולמות. ומה טוב לומר חי העולמים בלשון הכתוב וישבע בחי העולם לרמוז על העולמות כי הוא חייהם וקיומם ואם נפשך לומר שהוא חי וקיים בשני העולמות העולם הזה והעולם הבא טוב בלשון בני אדם. ראה מה נפלא סדר הברכה הזאת שבה נכלל כל מה שצריך שיאמן ומה שידחה כל המחלוקות שנפלו באמונה ואם דוד ע"ה בנה טרקלין נאה לעולם הבא מה נהדר הפרוזדור שחברו להם רבותינו למי שיבינו ציוריו היפים ואולם הם יפים ונאים יותר ויותר מאשר השגתי אמנם אשר השגתי בו לא דבר ריק הוא. גם מספר העשרה קבעו בו על דרך הנזכר ברמז המספר הזה והראשון גם כן בו והוא העיקר

כללו של דבר שבכל המספרים הנזכרים יש הערה להשיג האמת בבחינת עשרה רקיעים המאמתים בדרך המופת מציאות השם ואחדותו. ועשרה רקיעים אלה הם שבעה גלגלים וגלגל מזלות אשר בתוכם נראה דמות ארבעה חיות וגלגל הפשוט המקיף בכל הוא הרקיע ועליו דמות מראה כסא לא כסא והוא הרקיע המכוון באמרו השמים כסאי וממעל לגלגלים בעלי חומר התשעה נמצא גלגל השכל אשר בו נברא הכל והוא מראה דמות כבוד י"י והוא תחת אלהי ישראל כי הוא הקודם הנאצל מהודו ומכבודו כמו שאמרו ז"ל תורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר י"י קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז קדם לאותו שכתוב נכון כסאך מאז נמצא שעשרה הם הכוללים שלשה עולמות אשר מתוכם נראה השם והעשירי הוא קודש וכנגד זה בא מספר העשרה במקומות הנזכרים ובזולת כמו שבא העשירי יהיה קדש וכן ימי התשובה והעשירי הוא הקודש וכל דבר שבקדושה אינו בפחות מעשרה

וכבר רמזו ז"ל על זה הענין במסכת ראש השנה באמרם הני