מלמד התלמידים קכו

כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ולפי שזכור לפניו כי עפר אנחנו וידע יצרנו כי בעון חוללנו סולח לכל עון נפשות הטובים לא לכל עון נפשות הרעים ולפיכך אמר בפתיחת המזמור ההוא אל תשכחי כל גמוליו ובתתימת הענין אמר וחסד י"י מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים לשומרי בריתו ולזוכרי פקודיו לעשותם

וקרוב אצלי כי אמרו אל תשכחי כל גמוליו בא להעיר על כל מיני הגמול מאת השם לאדם כי הגמול כולל טוב ורע בשלם לאיש כמעשהו או בהקדימו. וגם הזכיר במזמור הזה גמול העולם הבא באמרו בראש הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים ובאמרו בסוף וחסד י"י מעולם ועד עולם על יראיו וגו' ואשר ראוי להתבנן בו ולדקדק היטב כי במזמור השני אמר על שארי בעלי חיים תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון. תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה. והנראה מענין הפסוקים ההם שנטה לדעת קצת חכמים קדמונים שהיו אומרים כי כל חי יקום אחרי מותו וזה הדעת לא נקבל אנחנו בעלי אמונת תחיית המתים. ובהפך זה נראה שאמר במזמור זה על האדם כי אמר אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ ואמר רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו. וזה דומה למאמר אסף שאמר ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב. וזה פלא כי מן הנראה בדבריהם שבני אדם לא יחיו אחר המות וחלילה חלילה לאסף ודוד שהיו חכמים ויראי אלהים מהפוך דברי אלהים חיים ולאמר שנפשות הצדיקים תאבדנה ונפשות יתר בעלי חיים תחיינה אחר המות. אמנם כונתם היתה שהשם מכפר העונות שהגורם להם הוא הגוף לפי שהוא מקרי לאדם לא עצמי. ועל דרך האמת כי הצדיקים יחיו אחר המות והרשע יאבד מכל וכל ולא יכירנו עוד מקומו. רוצה כי הגוף אחר שהוא מורכב מד' יסודות יותך מעט מעט וכל חלק ישוב ליסודו אחר כן לא יתחברו החלקים ההם יחד להיות גוף אחד כבתחלה במקום אחד והוא שאמרו לא יכירנו עוד מקומו או רצה בו שלא יכירנו עוד מקומו שהוא רוחו המכילו והמכלכלו אבל הוא כשאר בעלי חיים שישובו אל עפרם. ואחרים מלבד זה יקימון בשלוח השם רוח החיים אליהם לחדש פני אדמה להעמיד המינין ובא הענין להורות שהתכלית האחרונה לאלו המינים היא התמדת ההויה וההפסד שהיה לרצון השם כשיתהוה ממנו תכלית מה שאיפשר להתהות כמו שכתב הרב המורה בחלק השלישי בפ' י"ג ובאר שם ואמר שאם יאמר כי כל הנמצאות מתחת גלגל הירח בעבור האדם יהיה אמת מזה הצד. ולפי זה הענין הנזכר אמר יהי כבוד י"י לעולם ישמח י"י במעשיו. ושאר הפסוקים השלים בענין אדם. כי הוא המכון מן הצד הנזכר ובלבד הצדיק ממנו כי הצדיק ממנו יקום ויחיה בשני חלקיו שהם הגוף והנפש כמו שנזכור בפרשת בהעלותך והמדקדק בכתובים האלה ימצא שנעים זמירות העיר בם על אמונת תחיית המתים הנמשכת לאמונת העולם הבא כפי מה שנזכר שם. ועל הגמול הטוב ההוא העיר לברך את י"י. ולפי שעיקר הוא בגמול העולם