מלמד התלמידים קיז

במופתים שכליים בין לדעת מאמיני החדוש בין לדעת מאמיני הקדמות שאם העולם מחודש ידוע שיש לו מחדש שאחר שהיה נעדר הדבר לא יחדש עצמו והמחדש הוא היה מאז והוא יהיה לנצח. ואם הגלגל קדמון והוא מתנועע תנועה נצחית מן השקר שיניע עצמו כי מאחר שהוא בעל תכלית יהיה כחו בעל תכלית אם הוא מתפשט בו ואם אינו מתפשט בו ככח החום באש אבל הוא בלתי מתחלק בנפש האדם אם כן הוא מתנועע במקרה וכל המתנועע במקרה ינוח בהכרח כי כן התבאר אצל אנשי המחקר עד שהורה להם הגלגל במופתים שיש לו מניע מובדל ממנו והשם יתברך הוא המניע הראשון שאינו לא גוף ולא כח בגוף והוא אחד ולא ישתנה וזה כלו נודע בשם המפורש הנאמר בדבור ראשון להורות עליו. וכן מה שנאמר בו אשר הוצאתיך מארץ מצרים הורה על אמונת החדוש מאחר שהוציאם במופתים הנעשים בשנוי טבע והטבע לא ישתנה לדעת מאמיני הקדמות אלא כמנהגו נוהג. הנה כבר התבאר כי תחלה הקדים אל זקני ישראל השמיעה והידיעה ואחר כן אל כל העם במעמד הר סיני בדבור הראשון עד שנאמר לפי ענין זה שכל התורה נאמר בו והוא על הדרך שהקדמנו שהשמיעה והידיעה הוא העיקר והכונה באדם ולפיכך צריך שיכוין כל חכם לב לזה ולא יתרשל מהדעת והעיון בו כראוי. והוא שכיון אליו החכם באמרו שמור רגלך כאשר תלך אל בית וכו' ואחר כן הזהיר העיון וכל הבא אל בית השם שלא יהרוס לעלות בעיון בענין ידיעת השם והשגחתו בעולם השפל כי זה צריך לאזהרה רבה שלא יגזור דבר מתוך מבוכתו שחולק על התורה כי בזה מתו ורבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה כראותם צדיק ורע לו רשע וטוב לו ולא נתנו אל לבם הטוב הנצחי שהוא לצדיקים בלבד לפי עמלם בתורה ובחכמה שהיא למעלה מן השמש אבל הטוב האחר הוא רע בבחינתו אצל הטוב הזה והכל הבל כמו שהעיד עליו החכם בס' קהלת ולפי המבוכה הזאת הנזכרת והסובכח בספרו בא להזהיר האדם על העיון שלא יגזור דבר כנגד התורה כי זה בלא ספק אחד ממיני ההריסה וכן צריך שיקח הדברים על הסדר ויעלה מעט מעט עד שיגיע במדרגה העליונה לא שיגביה רגלו תחלה להניחו על המדרגה העליונה כי זה בלא ספק סבת הנפילה כמו שאירע לנדב ואביהוא ואל זה הענין אמר החכם נחלה מבוהלת בראשונה אחריתה לא תבורך. והברכה היא כשילקח הדברים על סדר מדרגה אחר מדרגה לא שיהרוס כדרך הדיוטות הקופצים בראש ומה שנמשך אל ההריסה הרבות דברים עליו יתעלה בתארים וכדומה להם אבל צריך שישמור בדבריו כמדבר לפני המלך. ולהזהיר על כל זה אמר אל תבהל על פיך וגו' כי מצאנו שם בהל נופל על ענין מהירה וחפזון ונופל על ענין מבוכה ובעתה ותמהון לב והחכם הזהיר בפסוק הזה כמשמעותו הפשוטה כל הבא בית השם להתפלל לפניו שידבר מתוך כובד ראשו באימה וביראה ושיהיו דבריו בנחת ובישוב מעט דרך תחנונים לא שיעשה תפלתו קבע בלא כונה עד שיבלע אותיות או תיבות לפי חפזונו והוא שאמר אל תבהל על