מלמד התלמידים קה
Malmad ha-talmidim 105 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text
Open in the reader →וזה המשל נאמר כפי מה שאמרו הפילוסופים שהשמים ספירים והכוכבים אינם ספירים ולפי זה הענין המשיל החכם עת הבקשה הנזכרת בלילות שהכוכבים מושלים בהם. מצורף אל זה כי כל מבקש ראוי לו לחשוב ולהסתכל בדברי התורה בלילה כמו שאמרו ז"ל אין רנה של תודה אלא בלילה לפי שהאדם אחר השינה כבר התבודד זמנו וטרדת כחותיו החיונים שקטה ואז יבא לו דבר השם ותזל אמרתו עליו כטל בעת שכבת הטל וזה אחד מן הפנים שהמשילו דבר השם כטל כמו שאמר הושע אהיה כטל לישראל וכבר נאמר בו ענין אחר בפרשת וארא. סוף דבר הבקשה הנזכרת תעיר האיש הישן במשכבו בעיר עם האהוב עד שיקום ממשכבו ויסובב בעיר בשוקים וברחובות והם החכמות הלמודיות שהם חוץ לבית ולחצר כמו שאמר עדיין בן זומא מבחוץ גם שם לא ימצאנו כמו שאמר עדיין בקשתיו ולא מצאתיו. ואחר כן אמר מצאוני השומרים הסובבים בעיר וגו' לרמוז על שומר דרך עץ החיים ודרך השומרים ההם שימצאו האיש המבקש ואליהם ישאל את שאהבה נפשי ראיתם וכל עוד היותו מתעסק בחכמות ההן לא יענוהו דבר ולא יעשו בו שום מעשה בדרך שיתפעל למצוא האהוב אבל כשיעבור מעט ויכנס בטבעיות כבר מצאו מצד אחד כי פעולותיו נגלות בהם אבל לא מציאות שלמה ולפיכך בא הדבור שלא לנכח ואמר אחזתיו ולא ארפנו וגו' ולא אמר אנהגך אביאך וגו' כמו שאמר בסוף הספר וכן לא אמר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי כי אותם הן שומרי החומות רצה בו שכבר נכנס בטבעיות וכפי השגתה היא מוכה ופצועה בפצעי האוהב שעליהם אמר החכם נאמנים פצעי אוהב כי הוא הולך הכות ופצע החומר והפשיטה הרדיד שהי' לה עד היום ובסוף ימית אותו כמו שאמר החכם כי עזה כמות אהבה ומה שאמר החכם אל בית אמי ואל חדר הורתי רצה בו על דברי הקבלה ואל הסתרים שהורו אותו וגלו אתו מוריו. וזה הרמז שבא במלת הורתי יצא מחכמת יונתן השלם כי כן תרגם דבר הנביא הושע הובישה הורתם כי אמרה אתבהיתו מלפיהון כי לקחו מענין הוראה ובלא ספק החכם הוציאו כפי הענין הזה. וראייה על זה אמרו כפי הענין הזה בסוף הספר אביאך אל בית אמי תלמדני. והנכון שהתיו סימן הנקבה. וסוף דבר שם גלה על ענין למוד הוראה במשל הזה והזכיר שם הלמוד בביאור לפי שכבר השיג האלהיות והוא שתשביע ותאמר מה תעירו ומה תעוררו ולא אמרה אם תעירו שהוא מניעת ההערה אבל אמרה מה תעירו שהיא לקחת מהות ההערה על הסדר ונמצא בענין שלש השבועות לפי מעלות החכמות אמנם ההשבעה הנזכרת ראשונה היא לצדיקים בעלי התורה והתלמוד שהם גם כן לפי מעלתם בתכונת האהבה והיה כחלום וכחזיון לילה כי כאשר יחלום הצמא והנה שותה והקיץ והוא עיף כן החושקת תראה שמאל החושק תחת ראשה וימינו תחבקנה והקיצה ותבקשנו ולא תמצא. או אפשר שבא משל החכם תחלה בדרך כלל ואחר כך בדרך פרט. וענין צבאות ואילות מפורש בפרשת והיה כי תבא וחדר הוא רמז על הסודות ועל הסתרים