מלבי"ם באור המילות על תהילים סב

דומיה. תואר, ענין שתיקה:

רבה. משגבי וישועתי רבה מאד, וכבר התבאר אצלי ששמות המופשטים יבואו לפעמים בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה:

תהותתו. שרשו הות, בשקל תכוננו:

על איש. על ידי איש, ומלת על נמשך לשתים, קיר נטוי (על) גדר הדחויה:

משאתו. מוסב על שם איש הנזכר, מפחדו של שאול:

להדיח. שרשו נדח ומשתתף עם דחה, לדחות את הגדר:

הבל בני אדם, כזב בני איש. כזב הוא דבר הבלתי מתקיים, ובני איש הם הגדולים (כנ"ל מ"ט), והם גם אם אין הבטחתם הבל בשעתו הוא כוזב אח"כ:

כי ינוב. מוסב על הגזל, אם הגזל ינוב תנובה ויעש חיל:

(יב-יג) ולך ה'. אלהים מדת הדין לרשעים בעז, ולצדיקים ה' מדת הרחמים בחסד: