מלבי"ם באור המילות על תהילים נ

אל אלהים. שופט השופטים:

ויקרא, מענין הזמנה:

אדברה, ואעידה. עי' ירמיה (ו' י'), ומבואר שעמי מציין מדרגה יותר מן ישראל, כמ"ש ישעיה (א' ד'), וע"כ יחס הערת השכל אל שם עמי, ויעוד העונש אל ישראל:

אלהיך, בכינוי מציין ההשגחה המיוחדת (עמ"ש התו"ה אחרי סי' ק"ל):

ממכלאתיך. כמו גזר ממכלה צאן, והא' והה' מתחלפים (כמ"ש ישעיה ט"ז ז'):

וזיז. חיות קטנות הזזים בשדה:

ותרץ. ענינו מענין הליכה אף שאינו משרשו, או מענין רצוף שתרצה להיות עמו:

פיך, ולשונך. מבואר בכ"מ שהלשון פנימי יותר מן הפה ומורה גם על דברי מרמה ותוך, שממציא המצאות תבוניות לרמאות:

ותצמיד. כמו צמיד פתיל, תחבר מרמה אל הרעה: