מלבי"ם באור המילות על תהילים מ

מבטחו. עמ"ש (ירמיה י"ז):

ושטי. בא מנע"ו שוט ומתאחד עם שטה מנל"ה, עשה שטים שנאתי (לקמן ק"א):

יבושו, ויחפרו, ויכלמו. הבושה היא מעצמו, והכלימה והחרפה והחפר הוא מאחרים (לקמן מ"ד ט"ז), וחפירה וחפר גדול מכלימה, מבקשי נפשי יחפרו, וחפצי רעתי יכלמו, שהוא קטן מחפירה, כפי מדת רעתם תהיה בשתם, ולמעלה (ל"ה) דבר בהשקפה אחרת שגם חושבי רעתו יחפרו, בדרך לא זו אף זו:

ישישו וישמחו. השישה בפועל והשמחה הוא בלב, כמו שפרשתי בכ"מ: