מלבי"ם באור המילות על תהילים קז

במדבר בישימון. ישימון גרוע מן המדבר כנ"ל (ק"ו י"ד) ועי' ירמיה (ב') ור"ל תעו מדרך או בדרך:

ויצעקו. צעקה גדולה מזעקה, והצלה גדולה מישועה (כנ"ל ז' ב'):

שוקקה. מתאוה משקה, וכן ישעיה (כ"ט ח') ועמש"ש (ל"ג ד'):

דלתות נחושת ובריחי ברזל. וכן ישעיה (מ"ה ד'):

פשעם, עונותיהם. התבאר בכ"מ שהפשע הוא המרד והעון הוא עוות השכל, כמ"ש בס' התו"ה אחרי (סי' כ"א, וסי' נ"ה), וגדר אויל הוא המסתפק כמ"ש בפי' משלי בכ"מ:

יחוגו. מענין חוג ומחוגה (היושב על חוג הארץ), יעשו תנועה סביביית ומחוגה סביב עצמם כשכור:

(כט-ל) דממה, ויחשו, ישתוקו. הדמממה מציין ההפסקה מן הדבור או הרעש קודם לו, לא כן חשה מציין העדר הדבור או הסער לבד (ישעיה ס"ב ו'), ושתק מציין השתיקה שהוא הפך הריב או הרעש הגדול, באין נרגן ישתק מדון, וישתק הים מזעפו, שהשמחה תגדל כפי שהיה גדול הרעש תחלה, ובדברי חז"ל כולל במלת שתיקה העדר הדבור לבד כמלת חשה בלשון המקרא:

מחוז, גבול. כמו עם שאול עשינו חוזה:

(לא-לב) יודו, ירוממו. עמ"ש ישעיה (כ"ה א'):

(לד-לה) מדבר, ארץ ציה. עי' ישעיה ל"ה, ירמיה ב' ו', וע"ל ק"ז ד':

ומוצאי מים. הם מעינות ומקורות:

למלחה. לארץ מלחה (ירמיה י"ז):

פרי תבואה. פרי נגמר ששם תבואה מורה שנגמר הפרי כמ"ש ס' התורה פ' קדושים:

מעוצר. ממשלה, כמו יורש עצר, (שופטים י"ח):