מלבי"ם באור המילות על משלי ח

חכמה, תבונה - למעלה א. וגדר מילת תבונה - למעלה ב ג.

תקרא, תתן קולה - למעלה (א כ, ב ג) ולקמן (פסוק ד).

דרך, נתיבות - למעלה (א טו).

שערים - ע' לעיל (א יא).

אישים, בני אדם - (תהלות מ"ט ג).

אקרא, וקולי - כנ"ל (פסוק א).

פתאים, כסילים . ע"ל (א' כ"ב ):

(ו-ח) אדבר, אמרי פי , עיין הבדלם בס' התו"ה ויקרא (סי' ג') באורך.

נפתל, ועקש . הנפתל הוא יותר מן עקש, ובא אחריו, דור עקש ופתלתל. ובשלילה מוסיף שאין בם אף עקש:

נכחים, וישרים . התבאר ישעיה (סי' נ"ט ):

ערמה . למעלה (א' ד' ):

מזמות . למעלה (א' ד' ):

גאה וגאון עי' ישעיה (ט"ו ):

תושיה . למעלה (ב' ז' ):

מלכים, רזנים . עיין תהלות (ב' ב' ):

וצדקה . פורט צדקת המעשים בין אדם למקום ישעיה (א' כ"א) ובכל התנ"ך:

פריי, תבואתי . עי' הבדלם בס' התו"ה קדושים (סי' ס"ט ):

ארח, נתיבות , עי' למעלה (א' ט"ו ), צדקה, משפט . כשבאים אצל ה' יהיה המשפט מה שיעשה בהשקף על מעשה ב"א, והצדקה היא מה שיעשה מצד אלהותו בלא הקדמת המעשה והזכות (ישעיה סי' נ"ט ):

דרכו, מפעליו . הדרך קודם אל המפעל, ובאדם מורה על תכונת הנפש שמהם יוצאים הפעולות, כמ"ש ירמיה (י"ח י"א) , ויש הבדל בין מפעל ומעשה. שהפעל מורה על העסק בדבר, כמ"ש ישעיה (ה' י"ב) ובכ"מ:

נסכתי . מענין ממשלה, כמו ואני נסכתי מלכי:

ארץ וחוצות . בבחינת כלל הארץ נקראת בשם ארץ שארץ העיקרית שהוכנה למושב בני אדם, ויש מקומות הבלתי מוכנים כ"כ והמה חוצה לארץ, (עמ"ש איוב ה' ו' ):

חוג . היא העגולה הסובבת סביב המרכז, ושמים הוא הרקיע שנקרא שמים, והתבאר ענינו בפי' מע"ב, כדעת הרמב"ם והנמשכים אחריו, שהוא על מקום הסגריר, כמ"ש בכ"מ:

שחקים , גבוהים משמים, ומציינים תמיד את מקום הפלאות, כמ"ש ישעיה (מ"ה ח') ובכ"מ שנזכר שם זה:

מוסר , התבאר למעלה (א' ב') ויראת ה' הוא מוסר חכמה, וראשית חכמה יראת ה', ועי"ז תחכמו:

דלתתי, פתחי . החלל הוא הפתח, והסוגר את החלל הוא הדלת, והשוקד הוא המתמיד על איזה דבר: