אילת השחר (מלבי"ם) שיז

עצם הטומאה שאינו מקבל טהרה יזכיר תמיד בשמו ולא יסמיך לו תואר או שם 'טומאה' [כמו " מי הנדה, שכבת זרע, ותהי נדתה עליו, כי יגע באדם "]. וכשנסמך לו שם טומאה [כמו " בטומאת אדם "] – הוא הנטמא ממת, או יש בו איזה מיעוט (ויקרא ס' שד, צו ס' קלג)