אילת השחר (מלבי"ם) שטז

ויש בזה איזה גדרים גם בלשון עצמו.

בטומאה היוצאת מגופו ידבר על האדם הטמא בדרך השם, לא בדרך הפועל. כמה שנאמר בזב ובזבה "טמא הוא, טמאה היא". וכן במצורע (במקום שלא ייחס לפעולת הכהן בבנין הכבד "וטִמאו הכהן") אמר "טמא הוא".

רק אם מדבר מדברים הנוגעים בזב ובזבה או מדין שישארו טמאים אחרי טבילתם ידבר בדרך הפעל (תזריע ס' ה, תזריע ס' צא. ועיין ויקרא ס' שה)