מקום שנהגו רנב

קונטריס מקום שנהגו

איתא בבראשית רבה ס' וישלח פרשה ע"ט ע"פ ויחן את פני העיר הדא אמרה צריך אדם להחזיק טובה למקום שנהנה ממנו ולכן סמך לבי וישלח אברהם את ידו אתיא כתיבה במקום שנהגו יסוד בנין מענין לענין כטעם לצ'ד חקור דבר בעט'ו יורה לרחק או לקרב וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות כיר"א: ריש סידרא. זאת חקת התורה

א' איתא במגילה דף ג' ע"ב כל עיר שאין בה עשרה בטלנים נקראת כפר ופירש"י עשרה בטלנים שבטילין ממלאכתן שיהיו מצויין בב"ה שחרית וערבית כדאמרינן בברכות כיון שבא הקב"ה לב"ה ולא מצא שם עשרה וכו' ע"כ והרמב"ם בפ"א מה' מגילה כתב וז"ל קבועין בב"ה לצורכי הציבור וכו' ע"כ ואולי דהיא היא דלצורכי צבור היינו לתפילה ולתחינה וע"ז סמכו בפה העירה יע"א דיש מקום קבוע לכת של זקנים וכל מי שיזקין או סגי נהור ואינו יכול לעשות מלאכה הולכים לשם ולומדים בכל יום דברי הגדה ודברי רז"ל כגון מדרש רבה ורבינו בחיי ודברי מוסר וכיוצא ויש להם חכם ממונה ע"ז ואחר חצות היום כב' שעות מ"ומ לומדים תהלים בשפה ברורה ומתפללין מנחה והולכין להם ונותנים להם פרס מהצבור וכן ראיתי בכמה עיירות מישראל

ב' לחבר יום ולילה נהגו בב"הכנ אחת הנקראת צ'אר בישי מזמן קדמון ללמוד מבערב דינים בש"ע ואחרונים עד קרוב לשעה וחצי מהלילה ובעת ההיא ממש מתקבצי' המלמדי תינוקו' ותלמידיהם בב"הכנ הגדולה עם הת"ח שמסודרים לכל לילה ולילה ומושיבין תינוקות של ב"ר ועורכין לפניהם שולחנות ונרות דולקים עליהם ונותנין לכל אחד מהתינוקות שב"ר ס' תהלים בידו וקורין תהלים עד קרוב לזמן הנז' והחכמים הנ"ל משגיחים עליהם הלוך ושוב לבל יסיחו דעתם ושלא יתבטלו מלימודם ואח"ך מתפללין ערבית וכשרוצין לילך לבתיהם לומדים בקו"ר ק"ש לקטנים והולכין לבתיהם לשלום ואע"ג דעל דרך האמת אין ללמוד מקרא בלילה לא נאמרו דברים הללו אלא למצניעיהם וכמ"ש הרב חיד"א בככר לאדן דקנ"ז ע"א על כיוצא בזה מה גם דהכא כבר התחילו מבערב. וכן ע"כ צרה שלא תבוא כשלומדין הקהל ס' תהלים לומדין ג"כ התינוקות עם הח' שלהם עם הקהל מלה במלה יען דהוא הבל שאין בו חטא. ולחבר לילה ויום ג"כ יש כמה בתי כנסיות שיש כת בכל אחת מהם דעומדין מאחר חצות לילה ואילך בין בקיץ בין בחורף ולומדים קודם כל תיקון חצות ואח"ך ז"הק וזהר חדש והתיקונים עם מפרשים של ז"הק עד הגיעם לזמן תפילת שחרית ועל אלו נאמר העומדים בבית ה' בלילות אשריהם מה טוב חלקם יה"ר שנזכה להמנות עמהם: הלא היא ברבת. עניני שבת

א' מה שנהגו רבות נשים ביום ששי בבקר השכם דעושין תחילת צורכי שבת וכיבוד הבית ותיקון השלחן לאו שפיר עבדי שזה זמנו אחר חצות דוקא וכמ"ש שכנ"הג הג"הט סי' רס"ב וקרו להו מוטב שיהיו שוגגות וכו'

ב' אמרו רז"ל לא ניתנו שבתות וי"ט לישראל אלא ללמוד בהם תורה ופסקו מרן בסי' ר"ץ לקבוע מדרש אחר סעודת שחרית ונהגו בפה העירה יע"א שאחר סעודת שחרית תכף הולכין כמה ב"א לב"ה אחת ולומדין פרשה שמו"ת של שבת הבאה עם השר"ח וההפטרה ואח"ך לומד להם חכם אחד סימן אחד מהנביאים או שנים על הסדר וקורא הפסוק לבדו. ואח"ך כל הקהל שונין אותו ואח"ך קורא הפ' לבדו בשר"ח ושונין אותו וכן עז"ה אלא שבכל שנה מאחר פסח ואילך במקום הנביאים לומדין משלי ומחלקין אותו עד שבת הסמוך לחג עצרת ולומדים אותו בשר"ח נז' בנביאים ובאותו שבת לומדים מגילת רות כנז' ומאחר עצרת ואילך חוזרין לסדרן של נביאים עד מ"מ סוף סיון או תחילת תמוז לומדין איוב כנז' עד שבת הסמוך לט"ב ובאותו שבת לומדין איכה ובשבת הסמוך לסוכה קהלת ובשבת שקודם פורים לומדים מגילת אסתר כנז' ומהשבת ההוא ואילך לומדים שיר השירים בתרגום יונתן ב"ע ובשר"ח ואח"ך מתפללין מנחה ונפטרין לבתיהם לשלום אלא שאני הדל מנעתי מהם תפילת מנחה לפי שעל הרוב מתפללין קודם זמנה. והנה במה שלומדין שמו"ת של שבת הבאה לדעת מרן סי' רפ"ה לא יצא י"ח משמו"ת עם הציבור אלא אם התחיל מיום ראשון ואילך לכן הירא את דבר ה' אל יסמוך על קריאה זו לצאת י"ח שמו"ת. ואחר חצות יש כמה ב"א דקובעין ללמוד בכנופיא על סדר הפרשה כגון מדרש רבה ורבינו בחיי ומפרשי התורה ובני אדם שאינן יודעים ללמוד מתקבצין בב"ה דיש שם חכם אחד שדורש להם מענין הפרשה ודברי מוסר וכיוצא ומתפללין מנחה והולכין לשלום אבל בי"ט אינו כן ומרן פסק בסתקכ"ט צריך לחלקו חציו לאכילה ושתייה וחציו לה' אלא שבאיזה בתי מדרשות לומדים הלכות פסח בפסח ה' חג בחג וכן בחו"המ ויש מי שלומד מדרש חזית בפסח ומ' רות בעצרת וקהלת בסוכות. וכן בכל יום מעשרת ימי תשובה מיום ר"ה ואילך בערב מתאספין ספין בחצר הקבוע לזה ומתחילין ללמוד הז"הק כולו והתיקונים והמשניות ובאים. בכל ערב וערב עד ליל ערב י"ה באופן שבאותן הימים גומרים ז"הק והתיקוני' והמשניות וכן ראיתי בארץ מצרים אלא שבע"הק צפת תוב"ב עושין זה בחדש אלול הת"ח בלבד על מצבת רשב"י זיע"א וכן בסוף ח' אייר שהולכין שם עד תחילת ח' סיון וזהו מנהג קדמון כנז' בשבחי האר"י דף מ"ב

ג בענין ערובי חצירות ושיתופי מבואות נהגו בכל ער"פ שעושין שיתוף במקום עירובי חצירות ועושין אותו ממצה שהיא קשה כדי שתשאר מפסח לפסח ולא תתעפש ויש ליזהר שיהיה שיעור במצה הנז' שיעור ששה ביצים כמ"ש מרן סשס"ח והמחמיר שיעשה שיעור ח' ביצים כמ"ש מרן בשם י"א תע"ב ובעל הבית ההוא נר"ו המוחזק במצוה הזאת יזכה למצות הללו ע"י אחד מהב"ד נר"ו לכל בני העיר ואח"ך