מהרש"ם חלק ה קעא

ב"ה יום ה' נצבים כ"ו אלול תרל"ג לפ"ק

סי' א'

להרב מו"ה אבא מו"צ דק' טאלמיטש נ"י

מכתבו הגיעני בליל ד' ואם כי אין הזמן גרמא כעת לצאת ולבא בעיונים קשים ואולם למען כבוד ביהכ"נ הקדושה לפאר ולרומם בית אלקינו חשתי ולא התמהמהתי לפנות א"ע מטרדותי בכל האפשרי להשיבו בקצרה וזה החלי בס"ד

בדבר השאלה בדין הביהכ"נ דק' שנתיישן מאוד והוא בנין עצום עומד מכמה מאות שנים והיסודות שקורין פודוואליניס נרקבו ועכ"ז הכותלים עומדים בלא מיחוש סכנה רק ירדו למטה והגבוה נעשה נמוך והנה צר להם המקום כי ת"ל רב העם הש"י והסכימו כל העיר לבנות ביהכ"נ חדש חומת אבני גזית ולהרחיבה יותר ובצד מזרח וצפון ומערב יש מקום פנוי להרחיב הבנין ואולם בצד דרום אין שם מקום פנוי זולת שהי' עומד שם ביהכ"נ של נשים מחובר להביהכ"נ של אנשי' והכניסו הע"נ להביהכ"נ ויעשו כעת הע"נ מעל הפאליש והנה נפשו בשאלתו בכמה ספיקות שנולדו בענין זה, א' היות שיבנו כעת חומת אבנים רחבה שני אמות כנהוג וא"כ בצד דרום במקום הכותל הדק של עצים יען שאין שם מקום להרחיב הבנין חוץ להביהכ"נ מוכרחי' להכניס הכותל לתוך אויר של הע"נ ולמעט האויר שם ונסתפק אולי הוי הורדה מקדושה כי מתחלה הי' מתפללים שם במקום האויר ועכשיו נעשה בנין הכותל שם במשך כל האורך ברוחב ב' אמות ורו"מ הביא דברי השע"ת סוס"י קנ"א בשם יעב"ץ דאסור לסתור הכותל גם מבחוץ ומוכח דכל הכותל י"ב קדושה ול"ה הורדה ובפרט דמתחלה הי' במקום ההוא רק ע"נ ועתה נעשה עא"נ וגם העמדת בנין לא מיקרי הורדה מקדושה וכמו שהקיפה גזוזטרא בעזרה בסוכה ד' נ"ג, ב' היות שא"א לבנות כותל החומה החדשה אם לא שיסתרו מהביהכ"נ ישן מקודם כי צריך להעמיד רעשטיוואניעס ובפרט בכדי לעשות הגג ההכרח בוודאי לסתור בנין הישן אם יש לסמוך על דעת הט"ז סי' קנ"ב דאי איכא ביהכ"נ אחר מותר לסתור אך המג"א אוסר בזה וחולק על הב"ח ובאם לאו יתבטל הבנין לגמרי וכבר הכינו לבני וכשורי ומעות כפי הצורך, ג' אם מותר להכניס הע"נ שבונים בגובה ע"ג הפאליש ורוצים להכניסו בתוך הביהכ"נ למעלה מקומת איש ויעמוד ע"ג עמודים שיעמידו מתחתי' בתוך הביהכ"נ אי הוי הורדה מקדושה דהא הוי רק ממעט באויר של הביהכ"נ ולא בגוף הביהכ"נ, ד' מה לעשות בהעצים של בנין הישן דאולי ביהכ"נ שלכם הוי כשל כרכים ולדעת מג"א סי' קנ"ג סק"ט העצים אסורים ודלא כהמ"ב והביא בשם שו"ת מ"מ סי' נ"ה שפסק כהמ"ב, ה' את"ל להתיר למכור העצים הנה יש עצים שכתבו עליהם תפלות ושמות הקודש בכתיבה וחקיקה ואם יבנו אותם בתוך הביהמ"ד אולי ע"י העשן של הסקה בחורף משחירים הכותלי' ויגרמו ח"ו מחיקת השם, וא"ו, בענין מקומות של הביהכ"נ כי הגם שמבואר בנה"מ סי' קס"ב בנשרף או נחרב הביהכ"נ דאין להראשוני' רק לפי שומת המקום בחורבנו מ"מ בנ"ד הרי הבנין ישן יכול לעמוד עדיין א"כ יאמרו בעל המקומות שאין רצונם לסתרו כלל וא"כ יש להסתפק אם יש להם חזקה בהמקומות אחרי שהכותלים יהי' נמשכים להלן ממקומם הראשון וגם יתרחבו הכותלים הרבה ואיך יהי' עתה חזקת המקומות על הסדר ואם מחויבים לשלם בעלי המקומות וכמה ישלמו, עכת"ד השאלה

והנה בדבר ספק א' לכאורה הי' נראה דתליא במה שנסתפקו המרדכי פ"ק דשבת והמהרי"ק והובאו בב"י סוס"י קנ"א אי ביהכ"נ שלנו דומה להיכל או דמי לעזרה ונ"מ לענין אם גם העליי' קדשה דגבי היכל גם העליי' קדשה משא"כ בעזרה ע"ש וא"כ גם בנ"ד תלוי בזה וטעמא דידי דהנה בש"ס דפסחים דף פ"ה מבואר גבי עזרה דהחלונות ועובי החומה כלפנים ופריך הש"ס מהא דאמר רב גגין ועליות לא נתקדשו ומשני דהחלונות היינו בשוים לקרקע עזרה ועובי החומה משכחת לה בשורא ובר שורא ופירש"י בנמוכה ושוה לקרקע גובה העזרה ע"ש ובאמצע הסוגי' שם פריך מהא דאמר אבא שאול עליית קה"ק אין נכנסין לה אלא פ"א בשבוע לידע מה היא צריכה ומשני דשאני היכל דחמור טפי יעו"ש ומבואר דעובי החומה דמי לעלי' וגבי היכל כבפנים דמי אבל בעזרה אינה כפנים וא"כ אי ביהכ"נ דמי לעזרה אין עובי החומה כלפנים (ועי' בכ"מ פ"ה ממעה"ק ה"ד שהוכיח דגם בהיכל הגג לא הי' מקודש רק העליי' ע"ש ולפ"ז הגג דביהכ"נ לכ"ע לא קדיש ובלח"מ שם הביא מרש"י פסחי' שכ"כ להדיא), (א"ה יש לחלק בין פתוחות לקודש או לא וכמ"ש ג"כ הצל"ח שם לענין עלי' ע"ש.) והנה בש"ס דשבועות י"ז ע"א בעי רבא תלה עצמו באויר העזרה מהו כי גמירי שהי' דבת השתחוואה כו', או דלמא ל"ש כו' וכ' בתוס' אית ספרים דגרסו אויר עזרה כעזרה דמי או לא והקשו מהא דזבחים ל"ב גבי טמא שהכניס ידו לפנים דחייב וגם מהא דפריך היכי מעייל ידי' לבהונות וגם דא"כ כשמוליך דם ואיברים למזבח באויר העזרה יופסל ביוצא ודחו גי' זו והוכיחו דהעיקר כגי' הספרים דהבעיא רק אי בעינן שהי' דבר השתחואה אבל אויר עזרה כעזרה דמי יעו"ש וע' בלח"מ ומל"מ פי"א מהל' שגגות שביארו דגם הרמב"ם ס"ל כהתוס' בזה והביא שם עוד כמה מקומות בש"ס וקצת מהם עלו בלבי ג"כ, ומצאתי אח"כ במל"מ שדיבר מזה ועתו"ס מכות י"ב דאויר ירושלים כירושלים וע"ש במהרש"א וג"ז הביא המל"מ וא"כ אי נימא דביהכ"נ כהיכל דמי וגם עובי הכותלים כלפנים לא הוי בנ"ד מוריד מקדושה בזה שמרחיב החומה לתוך האויר וממעט באוירה אבל אי נימא דכעזרה דמי א"כ הרי האויר הוי כעזרה עצמה אבל עובי הכותלים אינו כבפנים וא"כ הוי מורידו מקדושה, וא"כ כיון דהמרדכי נסתפק בזה אנן נמי נעביד לחומרא מספיקא, ועלה בלבי די"ל לפמ"ש התוס' בפסחי' שם מהא דשבועות דקרי פנימית הך דמיקרבא לחומה דהא דקתני הכא לפי הס"ד שנתקדשה עובי החומה דהקידוש הי' תלוי בדעת ב"ד וקידשה שפיר עובי החומה וחלונות ע"ש א"כ כיון דתלוי בדעת ב"ד א"כ נוכל לקדש גם עובי החומה שתהי' קדושה כבפנים ול"ה הורדה מקדושה כלל אבל יש לפקפק בזה דכל זמן שמתפללין בביהכ"נ מוסיף בקדושתה והיינו במקום האויר משא"כ במקום עובי החומה, (א"ה גם בירו' מגילה פ"ג ה"ג מוכח דאויר