מהרש"ם חלק ג צח

שהן בכלים שחקקן ולבסוף קבעו (וע"ש בתוספי הרא"ש שתמה דהא בדאיכא מ"ס לא נפסל בשאובין ואולי ס"ל כהרשב"ם ב"ב דנפסל ברוב שאובין וגם מעין נפסל בשאובין וע' תשו' ח"ס יו"ד סוסי' ר"ב מ"ש ביושב דברי רש"י נדרים מ' שכ' ג"כ כדברי ר"ח) ולכאורה הרי סתם צינור אין בו בי"ק ועשוי להמשיך המים ממל"מ והי' נראה מזה ראי' לדעת הגמ"ר הנ"ל אבל י"ל דמיירי בצינורות שי"ל בי"ק וע"ע בתשו' ב"ש יו"ד ח"ב סי' ס"ו ס"ז מ"ש בענין הסילונות מהא דלא ניחא להו לבעלים ואנן בעינן שיהי' ניחא לבעלים שהוא שלהן ול"מ מה דניחא לא' מהשותפין וגם אם חישב איזו איש ל"מ לגבי אחרים וגם לגבי אשתו ל"מ מחשבתו ע"ש באורך בכ"ז. סוף דבר שאין שום חשש על המקואות הנעשים ברצפת נסרים וגם הטעמים שכ' רו"מ נכונים הם דבנקב כ"ש גם אם נופל לתוכו אבק ועפר כ"ש אם לא נכבש בתוכו הוא נמח ויוצא בשעת טבילה משם וליכא ניחותא כלל ול"ד לסילינות שהמים נמשכין בהם

ומ"ש בדין נסר אם נעשה כולו כלי ע"י נקב כ"ש והביא ממ"ש בתשו' מהרש"ם ח"א סי' ב' יעוין בתשו' ב"ש חיו"ד סי' ס"ב מ"ש בזה דבדאיכא עוד סניפין יש לצרף דברי המקילין שכן משמע מתוס' ב"ב ס"ה ורא"ש הל' מקואות סי' ו' ופיה"מ להר"מ פ"ד מ"ג וע' בב"ח סעי' ל"ט ומ"ש בחיבורי שם בהיקף עיגול שוב העירני השואל דהש"ך מיירי לענין הוויתו עי"ז וכו' ר"ל במ"ש הש"ך בשם ב"ח ודרישה דדבר המקב"ט מדרבנן אינו פוסל דזהו רק לענין הוייתו עי"ט אבל לענין המשכה תלוי רק אם נקרא כלי ולא תליא בקב"ט אם הוא מה"ת או רק מדרבנן וא"כ ממילא גם ראיות המ"נ מרמב"ם פ"ב דכלים שרמזת שם נדחה לפ"ז והנה אי נימא דע"י הנקב לא נעשה כל הכלי כלי קיבול נדחה תי' הנו"ב סי' קמ"ב ע"ד הגמ"ר שהבאתי לעיל שהרי לא כל המים הלכו דרך הנקב ואולי י"ל דס"ל כדעת תיס"ח פ"ו דמקואות מ"י דגם בנעשה ע"מ לשמש עם הקרקע אף דלא מקב"ט מ"מ מיקרי כלי לענין שאובין ועמש"ל סי' צ"ט בזה. סי' צ"א עי' מפתחות להרב וכו' מו"ה שלום צוקיר נ"י מו"צ פולנאה רוסיא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בגט שבא מנעיויארק שבקישוי גדול נתרצה הבעל לשלוח לה ג"פ ונכתב בהגט שם הבעל ירחמיאל בן אברהם שמשון הלוי ובאמת שם אבי הבעל הוא אברהם אלא ששם אביו של אברהם הי' שמשון והי' נקרא בפ"כ אברהם שמשונס ועי"ז נסבב הטעות אברהם שמשון ורו"מ האריך בדברי עה"ג ואחרונים והביא שבתשו' ש"א סי' מ"ה מ"ו עובדא כזו ממש והעלה להקל. והנה בעיקר דין שינה שם האב כבר הארכתי בחיבורי שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קס"ט וסי' קע"ג ושם הבאתי שגם בתשו' מהרמ"פ ותשו' מהרי"ו ותשו' ר"י האחרון ותשו' רא"ן ששון ותשו' נט"ש ותפ"צ ועוד מכמ"ק להתיר בשעה"ד כדעת עה"ג אבל מ"מ קשה לעשות מעשה בחומר איסור א"א וראיתי בתשו' תוע"ר מהג' ר"מ טויביש חאה"ע סי' ס"ח בעובדא שכתבו בגט משה ליב בן אלי' צבי דמתקרי אלי' ונתוודע שהי' שמו אלי' לבד אלא שע"י ששם אבי אביו הירש קראוהו אלי' הירשילס ומזה בא הטעות לכתוב אלי' צבי להאריך שאין שום צד להקל בשינה שם האב אף אם יתברר שמקצת אנשים קראוהו אלי' הירש כיון שכתבו גם שמו בדמתקרי אלא שהקדימו שם הטפל יש להקל אבל זהו אם הי' כותבין אלי' הירש כפי שנקרא למיעוט אבל כיון שכתבו אלי' צבי דמתקרי אלי' הגט פסול ע"ש ומבואר דדוקא אם המיעוט קראוהו אלי' הירש אבל מה שקראוהו אלי' הירשינס אינו מועיל בזה אבל נראה דלפי שלא ידע מכל המקומות שהבאתי המסייעים לדעת עה"ג לא ערב לבו להקל בנידון זה אבל אנן לדידן שיש לנו עמודים גדולים לסמוך עליהם יש לצדד דלפמ"ש בתשו' הרא"ש כלל י"ז סי' י"ב דטעמא דפסול שינה שם האב הוא משום לעז שיאמרו הרואים גט זה שאין זה בעלה וע' בג"פ סקמ"ג א"כ בכה"ג שהי' נקרא בפ"כ אברהם שמשונס יכירו הרואים כי הוא זה ויתלו הטעות בסופר וכדומה וליכא לעז ויש להקל בשעה"ד

אך באם שלא נקרע עוד הגט אחר שנמסר ליד האשה נ"ל דיש לשלחו לנעוויארק ליד הרב המסדר מצווה להסופר שכ' הגט שיתקן שם שמשון שיעשה מהנו"ן פשוטה נו"ן עקומה ע"י רגל שבסופו ויוסיף סמ"ך או תי"ו בינתים ויחזור וישלחהו ע"י שליח הראשון ליד שליח שני אך שמקודם תחזיר האשה יתתנהו לבעל ע"י אחר שיהי' הגט של הבעל כמובן ואם כבר נקרע הגט יכתוב לשם שיחזור הסופר ויכתוב גט אחר בשם אברהם לבד ויתנהו ליד השליח הראשון (ויזכהו מקודם ע"י אחר להבעל כפי הנ"ל) והוא ישלחהו לשליח ב' ויתנהו ליד האשה ואף שהבעל אינו שם מ"מ הרי הוא צוה לכתוב גט אפי' מאה גיטין עד שיהי' א' כשר ואף שכבר מסר הגט ליד שליח מ"מ כבר העלה בתשו' פ"י חאה"ע סי' ב' והובא גם בתשו' ב"א אה"ע סוסי' צ"ט וגם בתשו' כת"כ סוסי' ס"א ותשו' מהר"י מסמילא אה"ע סי' ד' דגם בכה"ג יש להתיר בשעה"ד וע"ע בשו"ת בנין ציון סי' קמ"ב ותו' מראה יחזקאל סי' פ"א שלא ידעו מזה לכן כן יעשה – והנני מצטרף להתיר האשה מכבלי העיגון. סי' צ"ב להרב הה"ג מו"ה מרדכי יאסים אבדק"ק פישטשאנקה רוסיא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק העגונה טאבא בת רפאל אשר בעלה זאב בן משה גרינ- בארג מכפר דמיטראלקיפקע נלקח בצבא להמלחמה שבין רוסיא ויאפאן וכל זמן היותו שם כתב מכתבים לביתו אך זה כשני שנים שנאבד זכרו והא"י מאותו כפר שהיו ג"כ בצבא המלחמה כתבו משם לאבותיהם שבאותו כפר שהר' זאב חבירם נהרג שם ואחר המלחמה כשחזרו לביתם סיפר א' מהם כששאלוהו עליו והשיב שהי' במעמד אחד וראה שהכדור נכנס לבטן הר' זאב ועודנו חי וגם הא"י נפצע באצבעו