מהרש"ם חלק ג סח

אומר לא איסור ולא היתר ורו"מ הטוב בעיניו יעשה. סי' נ"ו עי' מפתחות ב"ה ה' נצבים כ"א אלול תרס"א ברעזאן. להרב וכו' מו"ה שמחה בונם הלוי נייגיבעהר נ"י דומ"צ דק' בראדי

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בבחור שנשא בתולה בחופה וקידושין ואחר החופה נודע כי ב' או ג"י קודם החופה נטרפה דעת הכלה ועוד קודם השידוכין היתה מטורפת איזו שבועות וחזרה לאיתנה וקודם נשואין חזרה ונטרפה אבל לא כמאז ומקדם אבל לא היתה שפוי' בדעתה ואבי' ואמה העלימו הדבר ולא נודע מזה להחתן וקרובי' ובשעת החופה כשבאו אמו ואחותו של החתן לקבל פני הכלה ראו שהיא משועממת ולא ענתה להם ושאלו ע"ז להנשים הנצבות עלי' והשיבו כי הוא חלושה מהתענית וגם בעת החופה ראו שאינה רוצית לילך והנשים אחזוה בעוז וכח ואחר החופה הוליכוה לחדר אחר באמרם שהוא חופת נדה ואח"ז בעת הסעודה התחילה לדבר דברי שטות ולצעוק בקול גדול ולקחה הצעיף מעל ראשה והשליכה לארץ וכשראו קרובי החתן ד"ז לקחו את החתן והלכו לביתם ולמחר נודע להם מהשכנים כי זה ב' וג"י מקודם הי' כן אבל בהגיע לגב"ע לא נמצא עדות ברורה כי האנשים שהי' שם והשושביני' לא הרגישו בכ"ז ורק שושבין אחד אמר בשם אשתו כי עוד ביום שקודם החופה א"ל אשתו שהלכה אינה שפוי' בדעתה והאשה אמרה כי אבי הכלה התנצל לפני' והלכה ומצאה שמטורפת בדעתה אבל לא עשתה מעשה שגעון והנה בודאי צריכה גט ולא אדע בזה מקום הספק שעשה רו"מ שהרי אין שם עדים איך היתה בשעת קדושין ומה שבשעת סעודה נודע מנ"ל להחזיקה כן למפרע ובפרט דשמא היתה רק משובשת בדעתה כמ"ש רו"מ בעצמו מדברי רמ"ה וב"י וחמ"ח סי' מ"ד סק"ב וגם ל"מ לומר ממנ"פ לענין גירושין דאף דנימא דיכולה לשמור גיטה וא"י לשמור עצמה חלו הקידושין וא"י להתגרש וכמ"ש רו"מ מדברי רמב"ם פ"ט מעדות וח"ס ח"ב סי' ב' ואף שצידד שם להקל כל שלא נראו בה סימני שוטה מ"מ קשה להקל נגד דעת מהרי"ו וד"מ סי' קי"ט אך בעת חלימותה צידד רו"מ להקל כיון דספק אם חלו הקידושין וגם בע"ח וע"ש לשי' כמ"פ מגורשת בדיעבד עכת"ד והנה בגוף חלות הקידושין אם הי' באפשר לברר שהיתה עכ"פ משובשת בדעתה יש לדין שדברי הרמ"ה הם רק בקידשה וידע הבעל מזה אבל בלא ידע הבעל הרי י"ל דלהסוברים בסי' ל"ט סעי' ה' דהמקדש סתם ונמצא בה מום הקידושין בטלים ובודאי ענין השטות הוי מום גמור והרי גם מספק מומין פרשי אנשי כמ"ש בחו"מ סי' רכ"ז סי"ב וע"ש סי' ש"ו ס"ה וש"ך סק"ט ויו"ד סי' קי"ט ס"ק כ"ט ובתשו' ספ"י בפו"כ סי' רכ"א וע' תשו' פנ"י ח"א אה"ע סי' י"ב ותשו' ד"ח ח"א א"ע סי' נ' בדין נשטתית אם דומה לנכפה אבל היינו בנתרפאות אבל לכ"ע מיחשב מום גדול ואפילו ספק שטות וגדולה מזו מבואר באו"ז הגדול בשו"ת שבסופו סוסי' תש"ס וסי' תשס"א דאם נודע שהי' הבעל סומא בב' עניו קודם נשואין והאשה לא ידעה דהקידושין בטלים אף דאשה בכ"ד ניחא לה וע' באספ"ז כתובות ע"ז ע"א בשם כמה ראשונים שעשו כן מעשה להקל ומכ"ש אם המום באשה וי"ל דגם החולקים בסי' ל"ט בשאר מומין מודו במום של שטות דאין אדם דר עם נחש בכפיפה וא"כ בנ"ד י"ל דהוי קידושי טעות ובפרט די"ל דהוי ס"ס בקידושין דשמא הלכה דהוי קידושי טעות ושמא היתה בכלל שוטה דאין הקידושין חלים ול"ה ס"ס מש"א כיון דספק א' בהלכה אם כדעת המקילים כמ"ש בתשו' מהר"י לבית לוי סי' ח"י סי' נ"ז ס"ק נ"ג וכ"ה בתשו' מהריב"ל ותשו' פ"י ח"ב ח"מ סי' צ"ה ותשו רע"א מ"ת רסי' נ"ו וע"ש בדע"ת סי' נ"ג ס"ק ל"ג וסי' נ"ה ס"ק ס"ז עוד בזה ועוד דהאשה בחזקת פנוי' ובדאיכא ס"ס מש"א וחזה"ת שפיר יש להקל כמ"ש בתשו' ח"ס יו"ד סי' קמ"ד וע' בר"ן פ"ק דקידושין בסוגיא דנתן הוא ואמרה היא ובמהרי"ט שם ובאב"מ סי' כ"ז ס"ק י"ח אם בכה"ג שייך לאוקמי' בחזקת פנוי' – אבל כפי הצעת מכתבו לא הי' שום בירור שהיתה משועממת קודם החופה וא"כ לא אדע במה כוחו יפה לעשותו ספק קידושין ולהתיר ע"ז הגירושין בע"ח וע"ש לכן יראה לברר הדבר וא"כ הי' כפי שכתב יוכל להתיר הגירושין בעתים שהיא חלומה. סי' נ"ז להרב הגדול מו"ה נתן נטע הכהן דאניער נ"י אבד"ק קאלביעל מחוז ווארשא

מכתבו הגיעני וע"ד הגט שבא לפניו מעיר אחרת וסידר כהלכה ואח"ז נודע לו מהרב המו"ץ דשם שהבעל לא רצה לגרשה והאשה לקחה חפיצים שלו ולא רצתה לדור עמו עד שיגרשנה ואחר רוב השתדלות ירדו לד"ת ונולדו כמה הכחשות ואח"כ קגא"ס לפשר ונגמר להשליש החפיצים ועוד עשרים רו"כ ביד שליש ואבי האשה לא הו"ל רק ט"ו ר"כ וערב לו הרב הנ"ל ביד המותר כי מידו יבוקש ואחר הגט החזורו לבעל החפיצים שלו והמעות כפי פסק ולא ערער כלל אבל רו"מ וכן הרב המו"ץ חוששים אולי היא בכלל גט מעושה עפי' תשו' הרי"מ שבפת"ש סי' קל"ד סק"ד ומשכנ"י שבאות י' ותו"ג שבאות י"א עכת"ד והנה בגוף הדבר פשוט לענ"ד שאין שום חשש בזה דאפילו במודעא ס"ל לרבה ור"י דלא כתבינן אלא אמאן דלא ציית דינא ואביי ורבא דאמרי אפי' עלי ועלך פי' רשב"ם דטעמא משום דזומנין דאין ב"ד מזומן מיד וכ"ה בנימוק"י וא"כ שהי' כבר לפני ב"ד והי' גם צד השני וכבר טענו טענותיהם והי' מוכנים לציית ד"ת ואח"כ נתרצו לפשרה פשיטא דהמודעא בטילה ובתשו' ר"י בן הרא"ש סי' ע"ג בתשו' הר' חסדאי החזוק ג"כ בטעמו של רשב"ם ובתשו' בני הרא"ש הוסיפו די"ל דכיון דיכול לכפור ולישבע שקר ג"ז מיקרי אונס ומהני המודעא ופסקו שם דאם לא רצו להחזיר לו החפיצים עד שיתן גט מהני המודעא גם במי שדרכו לציית ד"ת ע"ש אבל היינו במסר מודעא אבל באונס לבד אפי' במתנה דסגי באונס לבד