מהרש"ם חלק ג נ

לו ארון אחר אם מותר להשיב מת אחר בארון ראשון והביא השואל מדברי הר' ישעי' שהובא בב"י וגם הרמ"א אף שהביא מתשו' רשב"א סי' תקל"ז להיפוך הניחו בצ"ע ובתשו' רשב"א שם דימה דין מצבה מקבר לקבר לדין קבר שפינהו והג' נו"ב ז"ל התיר להחליף מצבה מקבר לקבר והביא משו"ת דבר שמואל שהתיר ג"כ ליתן מצבה מקבר זה לקבר אחר של עני ובסי' קס"ה השיב המחבר דבכה"ג שלא הי' לפי מדת המת פשי' שאין זה בכלל אזמני' וצר בי' וסתמא כפירושו והוי בכלל מותר המת דשרי לכ"ע ורמז לדברי ברכ"י סי' שמ"ט אות ד' ואות ה' ע"ש ומכ"ש בנ"ד שהועמד בטעות הרי אפי' בהקדש קיי"ל דהקדש טעות אינו קדוש ובסנהדרין מ"ח דלא חזי לא תפיס וה"נ בזה

– ומה ששאל מכח הס"ת שעשו איזו חבורה בבית א' שהתפללו בו ואח"כ הלכו להתפלל בבית אחר ואח"כ נתקוטטו מקצתן וחזרו ולקחו הס"ת לבית הראשון ורובם נשארו בבית השני ותובעי' חלקם בהס"ת הנה אם כי כבר הארכתי בנידון כזה בתשו'. אבל בנ"ד שכבר החזיקו כולם בבית ב' לכ"ע שייך הס"ת להרבים הנשארים בבית שני כיון שהתפללו שם כבר איזו זמן ובהסכמתם לקחו הס"ת לשם. סי' מ"ו להרב וכו' מו"ה יש יצחק צבי אמעראנט נ"י מו"צ דק' קאזיווע

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר הגט שסידר בצירוף ב' אנשים ואח"כ נודע שא' מן העדים הי' גיסו של א' מהב"ד ורו"מ הביא מהרמ"א א"ע סי' ק"ל ס"א דמשמע דדיעבד אין קפידא ועסי' קכ"ד בסה"ג ס"ד וגם הביא בשם ס' ברכת המים בסה"ג ס"ו דדיעבד או שעה"ד כשר וגם בנוטל שכר ע"ש אך רו"מ העיר דלשי' הנו"ב דגט נקרי דין ודמי לד"מ וא"כ הרי בח"מ סי' ל"ג סי"ז וש"ך סקי"ז מבואר דאם העדים קרובים לדייני' פסול והאריך להביא ראי' נגד הנו"ב מתוס' גיטין י"ז ד"ה מפ"מ תקנו זמן בגיטין וכו' במ"ש משום מזונות א"צ זמן דיכולה לבקש ע"מ ולהביא לב"ד וכו' שמא לא יתרצו לבא וכו' והתם בנשואה דארוסה ל"ל מזונות ומבואר דא"צ ב"ד דאל"כ למ"ל ע"מ וגם מתוס' שם ע"ב ד"ה עד שעת נתינה כו' הביא גיטה לב"ד או לעדים וכו' מוכח כן וגם מרשי ד"ה עד שעת נתינה כו' מוכח כן וג"ז מיירי בנשואה דארוסה ל"ל פירי ובע"כ דא"צ ב"ד עכת"ד

והנה בנידון כזה כבר הארכתי בתשו' והבאתי דברי הא"ז בשו"ת סי' תשמ"ה דמפורש דא"צ ב"ד ולשון של הרא"מ בתשו' הוא לשון הא"ז עצמו ואי' הוי ידע הנ"ב מזה הוי הדר בי' דכל חילו של הנו"ב רק לשי' הא"ז ובא"ז עצמו מפורש להיפוך וגם הבאתי מתשו' פ"י ח"א אהע"ז סוסי' ב' שכ' בפשי' דלא שמענו מעולם שיצריכו ב"ד בגיטין וכ"ה בתשו' פרשת מרדכי חא"ע סי' מ"ט ובהגהות פתח עינים מהחיד"א לערכין כ"ג דכמה רבנים מובהקים נהגו דלא כהנו"ב וגם בשו"ת אמרי איש א"ע סי' ס"ט העלה כן והבאתי מדברי הגמ"ר פ"ו דגיטין סי' תר"ז בשם רש"י דמוכח ג"כ דדוקא ע"י שליח דצריך קיום בעי' ב"ד של ג' אבל בעלמא לא וגם בשו"ת תוע"ר סי' ס"א דחה דברי נו"ב וכ"פ בשו"ת שו"מ מ"ד ח"ג סוסי' קכ"ב מ"ש בזה וע' בר"ש פ"ב דמקואות מ"ב בשם תוס' ואל יוכיח ב"ג וב"ח שפסולו בב"ד משמע קצת כהנו"ב אבל בקידושין ס"ו אי' שפסולו בשנים ובע"כ דכונת התוס' רק משום דהיכי דבעי' ב' עדי' צריך שיעידו בפני ב"ד והנה הנו"ב שם פי' דמ"ש בערכין כ"ג אטו כל דמגרש בב"ד מגרש ר"ל ב"ד מומחין אבל בפני ב"ד שאין מומחין צריכין לגרש והראיני בפי' רגמ"ה לערכין שם שפי' כן אבל מצאתי במלחמות בסוף מס' גיטין שהביא ג"כ מאמר זה ופי' כפשוטו דא"צ ב"ד כלל – ועכ"פ בנ"ד הגט כשר אלא שצריך לקבל העדים שנית בפני ב"ד כשר להם ולעשות מעשה ב"ד דלהגכ"ע לכ"כ צריך ב"ד כמ"ש הח"ס סי' מ"ז להרב המה"ג וכו' מו"ה שמעון שלמה ווערטהיים נ"י אבד"ק בענדער במדינת בעסרביע

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שרצה לשלוח ג"פ לאשתו והאשה לא נתרצית גם אחר כל השתדלות לקבל הגט אך כפי המכתבים שכתבו לו קרוביו שבמקום האשה שאם יבא הגט להבד"ץ דשם תתרצה לקבל הגט אבל קודם שיגיע הגט לשם א"א לידע ממנה דבר ברור וכעת בא האיש לפני רו"מ לסדר לו הגט והביא רו"מ ד' הג"פ בשם ר"י מינץ שפסק שיש ביד האשה לבטל הגט שאם כתבוהו שלא ברצונה אפי' אם נתרצית אח"כ צריך לכתוב גט אחר דדמי לאמר כתוב גט לאשה לכשאכנסנה אגרשנה דלפי שאין בידה לגרשה עתה אינו גט אבל מדברי כנה"ג ולבוש וב"מ שכתבו למחוק ביטול מודעות גבי האשה מוכח שאין בידה לבטלו אך שנסתפק רו"מ אם יש לחוש למ"ש הח"ס חא"ע סי' ק"ג להעיר לפמ"ש התו"ס בכתובות כ' ד"ה ור"י וב"ב ל"ט ד"ה מחאה דכל שטר שנכתב שלא מדעת המתחייב אינו שטר ובע"כ הא דבגט כשר גם גם שלא מדעת האשה משום דמשעת קידושין משעבדה נפשה להתגרש אפי' בע"כ והוי כמדעת המתחייב אבל השתא דתיקן ר"ג שלא לגרש בע"כ א"כ לא שיעבדה נפשה לזה ושוב ל"מ הגט מדאורייתא דהוי כמזויף מתוכו ורו"מ פקפק בזה דהא בשטר א"צ רק דעת לוה ולא דעת מלוה וכותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו לפי שהלוה הוא המתחייב ולא מלוה וא"כ בגט העדים חותמין ע"ד הבעל ולמה צריך דעת האשה אטו תתחייב האשה לבטל ע"י הגט עכ"ד

הנה מ"ש רו"מ מדברי הג"פ בשם ר"י מינץ לא מצאתיו שם כלל דבסי' קי"ט סקכ"ד הביא בשם ר"מ מינץ סי' י"ז דתקנת ר"ג דאם גרשה בע"כ גם דיעבד ל"ה גט והביא סתירה מסי' ק"ב ומסיק דהוי רק ספיקא לשי' רמ"מ ויראה מדבריו דאפי' נתרצית האשה בתחלת כתיבה וחזרה בה קודם גמר כתיבתו דאינו כשר לגרש בו עכ"ד שם וי"ל דהיינו אם רוצה לגרש בע"כ בזה ל"מ מה שנתרצית בתחלת כתיבה אבל מנ"ל דאם אח"כ חזרה ונתרצית דל"מ הגט ואני מצאתי בשו"ת בשמים ראש המיוחסות להרא"ש סי' שפ"א שנשאל אם מותר