מהרש"ם חלק ג מה

הגט לא ינתן או אפשר גם בניתן ועדיין לא נשאת ע"ש ומוכח דפשי' לי' דל"ה שינוי גמור דאל"כ הרי גם בנשאת א"כ שוב היכי דא"צ לכתבו כלל יש לצדד דגם בניתן הגט תנשא וע"ש בשו"ת חא"ש סי' קי"ז שהוכיח בראיות דכל שכבר ניתן הגט גם בדאפשר להשיג גט אחר מיקרי דיעבד ע"ש בתשו' השני' באורך בזה – וגם מ"ש כת"ר דבנ"ד שנכתב אחר שם אברהם מאניס וכפי ד' הנו"ב דהכינוי קאי על האדם י"ל דלכ"ע יוכלו לכתוב המכונה יש מקום לסברתו וחזו לאצטריפו

וא"ו) ומ"ש כת"ר מדברי נו"ב סי' קי"ט שכ' בדעת מהר"מ מינץ דכיון שלא הי' צריכין לכתוב שם ברוכא לא דקדק וכתב המכונה לענ"ד יש לפקפק בזה דהתם הרי השם מ"ח הי' רחל שהוא בלשה"ק וברוכא הוא שם חול אלא דס"ל להנו"ב דכיון שמעריסה נקראת בשם זה הו"ל עיקר ואיננו בגדר טפל לכתוב עליו המכונה ולזה כ' שפיר דכיון דנשתקע וא"צ לכתבו א"כ עכ"פ לא יתכן לקרותו בשם עיקר והו"ל כשם אחר של חול לגבי שם קודש דכותבין עליו המכונה משא"כ בנ"ד ששניהם הם שמות החול ועוד דהמעיין בתשו' מהרמ"מ שם ימצא שפסק שם לכתוב ב' גיטין וכתבו א' רחל דמתקריא צפרה וה"ב רחל דמתקריא צפרה המכונה ברוכא וכיון שכבר כתב גט א' בלא שם ברוכא כלל והי' ס"ל דהעיקר דא"צ לכתבו כלל א"כ כבר נתגרשה האשה בגט ראשון וגט ב' הי' רק לחומרא בעלמא לכן כ' הנו"ב שלא דקדק כ"כ בענין כתובת דמתקרי או המכונה כיון שלא הי' צריך לכתבו כלל וכל הגט הי' ללא צורך משא"כ כשמגרש בגט זה בלבד שפיר י"ל דהגם שא"צ לכתבו מ"מ אם כתבו בשינוי בלשון המכונה היכי דצריך לכתוב דמתקרי הוי שינוי בשם ועוד דהא הנו"ב כ' שם עוד טעם משום דנשתקע לגמרי ולכן לא יתכן לכתוב עליו דמתקרי והרמ"מ ס"ל דגם שם הנשתקע מותר לכתבו (וכמ"ש הב"ש סי' קכ"ט סקל"ז ובש"נ אות ב' בשמו) ונודע דהיכי דהפוסק כותב ב' טעמים אין לסמוך על טעם א' וכמ"ש בשו"ת ח"צ סי' ע"ג והוכיח כן בראיות וכ"ה בש"ך חו"מ סי' מ"ו ס"ק קי"ט וסי' פ"א סק"ד ועוד בכמ"ד וע' בט"ז חו"מ בהשמטות לסי' י"ז ס"ד מ"ש בהג"ה בשם רדב"ז בזה ואני הבאתי במק"א ראי' לזה מתוס' יבמות ס"ט ע"ב ד"ה א"ל ומתשו' מהרי"ט בשניות חיו"ד סי' כ"ב ועוד מכמ"ק ואכמ"ל. ולכן אין מדברי נו"ב ראי' כלל להקל בנ"ד

שוב עיינתי במכתב של הרב ר' מנשה וסמך ג"כ ע"ד הנו"ב ולענ"ד אין בזה שום סמך ראי' לנ"ד אבל ראיתי שם שרמז לדברי הג"פ שהבאתי למעלה וזה נ"ל נכון

ז) אולם מ"ש הרב הנ"ל להתנצל מדוע כתב שם מאנים הקודם משום דהיכי דעליי' וחתימה סותרים מה שנקרא בפ"כ מכריע לעשותו עיקר כמ"ש הג"פ והובא בד"ח הנה הרב ר"א כתב לי בשם הרב מסטרעסליסק דהא דאי סתרי עליי' וחתימה הקריאה בפ"כ מכריע היינו היכי דהעליי' שם א' והחתימה שם אחר אבל היכי דהחתימה וקריאה בפ"כ הוא בשם א' מן ב' השמות שעולה בהם לתורה הוי רק קיצור השם וצריך לכתוב שם שעולה בו לתורה מקודם והביא מהט"ז בליקוטי שמות סכ"ז וט"ג שם סקכ"ח גבי שם יהושע פלק ובאמת שאין מזה ראי' דשא"ה דשם פאליק הוא כינוי לשם יהושע ולכן יש לכתוב שם העיקר קודם אבל היכי דעולה ב"ב שמות שכל א' שם בפ"ע ונקרא בא' מהם י"ל דצריך לכתוב שם שנקרא בפ"כ מקודם אבל גם מהא דסעי' ו' שם גבי משה יהודא ונקרא בפ"כ ליב שרמז הרב ר"מ ג"כ אין ראי' דשא"ה דעולה בשם משה יהודא ומה שנקרא בפ"כ הוא שם לעז אבל היכי דעולה גם באותו שם שנקרא בפ"כ י"ל דצריך להקדים ב' השמות אבל גוף הדין יעוין בתשו' חסל"א חא"ע סי' ל"ו שחולין על הב"א סי' פ"ה ומסיק דהיכי דחותם ג"כ רק בשם א' גם הב"א מודה דצריך להקדים שם האחד שהרוב קורין בו ע"ש

באורך

(והנה הרב ר"א הביא משו"ת יד יוסף סי' ק"ח שהביא תשו' הג' בעל ב"א בדין א' שהי' שמו מרדכי יוסף וכן עולה לתורה וחותם ובפ"כ נקרא יוסיל ונכתב בגט מרדכי יוסף דמתקרי יוסף ופסל את הגט גם בדיעבד דיש חשש שנטעו לומר דרק שם יוסף ניתן לו מלידה ושם מרדכי נתוסף ע"י חולה ומדמה למ"ש המג"ש בתשו' גא"ב סי' ג' והמחבר פקפק עליו והרב ר"א ביאר דעת הב"א דודאי בעלמא מודה הב"א דיש נכתוב לכתחלה כן וכמ"ש בעצמו בליקוטי שמות דין ב' רק התם דנקרא בפ"כ יוסל לכן ס"ל דאיכא חשש זה וצדקו דבריו בזה

) ח) אבל כפי שכ' כת"ר דהנ"ד א"א לברר אם הרוב קורין מאניס או מאניק א"כ הוי ספיקא אם השם מאניס הוא שם שנקרא בו בפ"כ או אפי' ברוב העולם א"כ בכה"ג ודאי דהי"ל להקדים שם הערוסה ושעולה בו לתורה לכתחלה, אך העבר אין. אבל מ"ש מאניס באלף לפי שחותם א"ע כן ואח"כ כתב מניק בלא אלף לא טוב עשה בעמיו דאף דלפעמים כותבין פתח באלף וגם בלא אל"ף מ"מ בנ"ד שכתב בתחלה באל"ף לפי שחותם כך וע' בב"ש ש"א אות מ' שכ' בתחלה מאניס באל"ף ואח"כ כ' מניס וע' בט"ז סוסקי"א ויש שם ט"ס למעיין וכפי הנראה באלף הוא נקרא בקמ"ץ אבל ודאי בחותם כך צריך לכתוב באלף כמ"ש כת"ר מהב"ש ש"א אות ו' בסופו וכ"פ שם עוד בכמה מקומות אבל לפ"ז לא הי' ראוי לשנות ולכתוב מניק בלא אל"ף דעי"ז יש מקום לטעות דהראשון בקמ"ץ כיון דאח"כ כ' בלא אל"ף (וע' כה"ג בט"ז בל"ש סוס"ק י"ג לענין המכונה ודמתקרי כדאשכחן כה"ג בש"ס דהוריות י' ע"ב אשר נשיא יחטא אשרי הדור ופריך אלא מעתה אשר חטא חטא וכו' ומפני שא"ה דשני קרא בדיבורי' דלעיל נקט אם והכא אשר ומוכח דמדשינה בלישני' שוב מוכח דאין הכונה בענין א' וגם בלשון ב"א מצינו לדייק בכך מדשני בלישני' דמעיקרא כמבואר בתשו' הריב"ש סוס"י רנ"ז שהביא בב"י ורמ"א חו"מ רס"י שי"ב וה"נ בזה אבל מ"מ י"ל דודאי מתחלה כיון דאפשר לקראו בפתח כשר כמ"ש הט"ג ש"א אות מ' ס"ק י"ג ומה שאח"כ נכתב מניק גם אם מסופקין הרואים בקריאתו מ"מ לא גרע מלא כתבו כלל וכמ"ש כה"ג בג"פ סי' קכ"ט סוסק"ג בשם תשו' מהריב"ל ומהרח"ש דהיכי דיש לפרש ב"ב אופנים לא גרע מלא כתב כלל ובנ"ד שא"צ לכתבו א"כ יש להקל גם בזה ובפרט לפמ"ש