מהרש"ם חלק ג שעג

דכל תשמישה ע"ג המים והוי כמחובר למים דטהור כמו דהמחובר לקרקע כקרקע בודאי הוא דבר תמוה כמ"ש רו"מ שסותר למ"ש בעצמו בתשו' סי' צ"ו וגם נגד הפוסקים שבסי' קצ"ח ואני מוסיף שהרי הפוסקים הביאו מהא דפכ"ב דכלים נסרים שבמרחץ ששיגמן וכו' שהוצרכו לטעמא שאין עשוין לישב עליהם ומוכח דאף שעשוין שיהי' המים מהלכין תחתיהן ומחוברים למים אפי"ה טמאים ודוחק לומר שאין מחוברים למים וכל דין גזירת מרחצאות מוכיח כן ולכן אין מזה צירוף ולכן כן יעשו כפי שכתבתי וז"ז אין חכמה ואין עצה להקל בזה שוב ראיתי בתשו' רע"א סוסי' מ' שצידד דבתלוי בשלשלאות לכו"ע לא שייך גזירת מרחצאות והבי זו סמוכין מדברי רשב"א וב"י ע"ש סי' שס"ו להרב הה"ג מו"ה דוד אלימלך שטארם לויפער נ"י דומ"צ דק"ק דינאב

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות שנודע שאצל רופא דאקטר מונח נפל אדם תוך צליחות של חומץ והוא דר בשכונת יהודים ברחוב העיר וביניהם דרים כהנים יש מהם בבתים שלהם ויש בחניות שכורים להם וכל הבתים מחוברים זב"ז בהמשכה שיש בה טע"ט כדי הבאת טומאה וא"א לתקן הדבר וגם בסוף השכונה עומדים אילנות מאהילים בענפיהם על בית שבסוף השכונה מצד אחד ומצד השני מאהילים על בית תפלתם של העכו"ם ועל חצר שלהם ותוך מרתף ומערה שמתחת בית תפלתם מונחים קברי שרים וקצינים וכמ"פ מביאים מתיהם לתוך בית תפלתם קודם קבורתם וגם הביהמ"ד מחובר לשכונה של בית עכו"ם וכמ"פ מזדמן מתי עכו"ם בבתיהם ומלינים אותם איזו ימים ובימי היו"ט מוכרחים הכהנים לצאת מביהמ"ד ואין נ"כ ביו"ט שם ושם ג"כ יש אילנות מאהילים לכאן ולכאן ויש כדי המשכת טומאה עכת"ד השאלה. והנה בנידון כזה כבר כתבתי תשו' לק"ק מיעלעל ולוטה פה העתקה ושם הבאתי מהיש"ש ותשו' כת"י מהגאון מליסא שדעתם להקל בזה ועי' בא"ר ומש"ז או"ח סוסי' קכ"ו ומדברי היש"ש מוכח ג"כ דס"ל כדעת הש"ך דליכא ביה רק איסור דרבנן או כפי שביאר בשב"י ח"א סי' פ"ה דעת הש"ך דמודה דהטומאה נמשכת מאוהל לאהל מה"ת אלא דאם יש פתח סתום או טפח פתוח בהבית שבו המת אז גם בהבית אינו טמא אלא כנגד מקום הפתוח ואם הפתח פתוח וכל הטומאה משום שסוף הטומאה לצאת ותמשך הטומאה תחת הזיזין מבית לבית זה ודאי רק מדרבנן וע"ש ח"ב סי' צ"ח שנשאל על דבריו ובסוף סימן הנ"ל חזר וביאר דבריו ע"ש היטב ורו"מ לא ראה ד"ז ומלשון היש"ש שכתב וז"ל אבל שלא לכנוס באותו דרא שיש שם מת כמו שאנו נוהגים שלא לכנוס בכל הדרא אף ששכונת מבוי שלנו אינם מאהילות להיות אהל דאורייתא אין להחמיר כולי האי במת נכרי דלא גזרו אלא על המצוי דהיינו ישראל עכ"ל נראה יותר כדעת הש"ך ועי' [בס' האשכול הלכות טומאת כהנים בסופו שם נדפס תשו' הפ"י וע"ש בנח"א מ"ש בזה] ואחרי שהיש"ש והגאון מליסא ז"ל מתירים בפירוש בזה בודאי כדאי הם לסמוך עליהם בשעה"ד כזה

ומ"ש רו"מ שדעת ראב"ד אינו כדעת ר"ת ייעוין בנח"א שבס' האשכול שם שהגם שהראב"ד בח"ד אינו כן מ"מ בהשגות שחיבר לעת זקנתי חזר בו וס"ל כדעת ר"ת וכתב שם ג"כ שבשעה"ד יש לסמוך ע"ד ר"ת והיראים ורש"י נזיר מ"ב וראב"ד בהשגות ע"ש

ומ"ש רו"מ דהוי ס"ס ברה"י הנה בספק פלוגתת הפוסקים לא מצינו ד"ז כלל שהרי לא גזרו אלא דומיא דסוטה כמ"ש בתוס' ריש נדה משא"כ בזה וכ"ה בס' עין דמעה בתשו' שם דבס"ס דפלוגתא גם ס"ט ברה"י טהור וגם בסמ"ח מצוה רס"ג בסופו צידד דלענין איסור טומאת כהנים דמי לשאר איסורין ולא תליא כלל בדין ס"ט ברה"י ותדע שהרי המל"מ ודג"מ צדדו להתיר מכח ס"ס ולא חלקו בין רה"י לרה"ר ובע"כ דס"ל דבס"ס שרי בכל גווני והיינו משום דהס"ס בפלוגתא דרבוותא או דלגבי איסור כהנים ל"ש ד"ז כלל אך מתשו' הרשב"א שיובא להלן ותשו' פמ"א ח"ב סי' קנ"א קנ"ב מוכח דלא כהמנ"ח ועכ"פ בפלוגתא דרבוותא אינו דומה לסוטה ול"ש דין ס"ט ברה"י כלל וכמ"ש

ולענין הנפל שמחזיק הרופא בצלוחית כבר כתב בתשו' הרשב"א שהובא בבדה"ב שבב"י סוסי' שע"ב דתולין ברוב עכו"ם דכל דפריש מרובא פריש ועי' תשו' ב"ש ח"ב סי' רי"ט באורך בזה וכן מצאתי בתשו' אבן השהם סי' י' שפסק כן ועי' תשו' פמ"א הנ"ל באורך ג"כ בזה

ומ"ש רו"מ מהא דאין עושין ס"ס לכתחלה יעוין במש"ז יו"ד סי' נ"ז סק"ג דליתא וכ"ה להדיא בתשו' הרשב"א ח"א סימן תצ"ז דכלי עכו"ם מדינא שרי ככל ס"ס דשרי לכתחלה אלא שעשו הרחקה בכלי עכו"ם ע"ש. סי' שס"ז עי' מפתחות להרב הה"ג מו"ה צדוק צבי וואקסאמן נ"י דומ"ץ דק"ק ריגליץ

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בנידון המקוה שעשו כעת בעירו מקוה חדשה עם צימענט כנהוג ובשולים נקב מהמעיין ושם במרחץ יש עוד מקוה ישינה שלא ניקו אותה להכשירה והוא ג"כ מעין נובע וכעת רואים שהמים מהמקוה החדשה הולכים תחת הקרקע להמקוה הישינה ובכל יום כשממלאים אותה יותר משיעור מ"ס מתחסרים המים מעט מעט אך שיעור מ"ס עומד תמיד ולא יחסר לעולם ויש ב' חששות א' שמא המ"ס שבמקוה החדשה הם מאותו המים שבמקוה הישינה ושם המקוה לא הוכשרה ויש חשש שנתערבו במים שאובין קודם שנתמלא שיעור מ"ס ב' יש חשש זוחלין עכת"ד השאלה ורו"מ צידד והביא מהא דסי' ר"א סמ"ז דגבי מעין אין לחוש לשאובין בכה"ג וד"ז פשוט ובפרט שהרי לשיטת רוב פוסקים אין מעין נפסל בשאובין כלל א"כ בכל ספק יש להקל בפשיטות ועוד דגם מקוה הישינה לשי' רוב פוסקים אין לה דין שאובין וגם שמא רובה מי מעין – אולם עיקר היתר דהמשכה הרי אינו פחות מג"ט ולכן נקט בש"ע