מהרש"ם חלק ג שסה

ע"ב ושם ס"ט ע"ב שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו וכו' וברשב"ם ב"ב ע"ח ב' דסיח היינו בן חמור וע' בב"מ ע"ג א' בתורא דנפיש פסידייהו ופירש"י דתורא היינו שבוצרין כרמים בשוורים בעגלות ור"ח גריס בתוורי שמוכרים עגלים קטנים מן העדר וע"ש דף ל' ריש ע"א ברש"י ותוס' שם וגם בע"ז ע"ב ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים וכו' ועוד בכמ"ק ובפסחים קי"ב ע"ב ריש תורא בדיקולא סק לאיגרא וכו' ניזהא דתורא וכו' שלא ינגחנו והי' נראה דכל זמן שאינו ראוי למלאכה ולנגיחה אין להקל לחשבו כבישרא דתורא ובפרט תוך שנתו הרי בחולין בהא דאלו עורותיהן כבשרן קרי לי' עגל הרך וע' בשמ"ח סי' ל"ט לענין סרכות אבל הנה מצינו בב"מ פ"ו ע"ב ויקח בן בקר רך וטוב ואר"י בן בקר א' רך שנים וטוב תלתא התם תלתא תורי לתלתא גברי וכו' הרי דבן בקר המפורש בברייתא דר"ה י' דלר"מ בן בקר בן שתים והש"ס קרי להו תור וע"ש עוד מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס ופירש"י שלא עשה מלאכה ומוכח דנקרא תור גם קודם שעשו בו מלאכה ומ"מ י"ל דע"י המלאכה מתקשה בשרו וכ"ז שלא נעשה בו מלאכה בשרו רך לכן כשנתנו ברבורים אבוסים הביאו תור ממרעיתו בדלא אניס כדי שיהא בשרו רך אך לפמ"ש מהרש"א בח"א שם הא דנקט בדלא אניס היינו מפני שאין אובסין אלא שוורים שאין עושין מלאכה דשור שמן אינו ראוי כ"כ למלאכה ומ"מ נראה דאין להקל בבשר שור אא"כ הוא כבר רגיל במלאכה זמן רב שעי"ז בשרו מתקשה כנודע וגם רק אחרי ג' שנים דגם כל קולת הט"ז רבים מפקפקים והבו דלא לוסיף. סי' שנ"ה להרב הה"ג החו"ב מו"ה יהושע גלאזר נ"י אבד"ק טוריסק ברוסיא

מכתבו הגיעני ומה ששאל בדבר ההתראות ג"פ לענין מורדת לאשר האשה הרחיקה נדוד ומסתרת א"ע וא"א לבוא אלי' אי סגי שישלחו הב"ד ג' ההתראות ביום א' הנה בגוף ההכרזות והתראות מבואר בתשו' אבן השהם סי' א' ב' דהיכי דרוצה ליתן כתובתה ורק לענין היתר גט בע"כ א"צ הכרזות וכ"ה בתשו' ברכת יוסף אה"ע סי' ח' ודין הכרזות והתראות ג"פ חדא נינהו כמ"ש הברכ"י שם ועכ"פ יש להקל לעשות ג' ההתראות בפעם א' אלא שבכל התראה יגבילו איזה ימים יותר דהנה בגוף הדבר יש להביא ראי' מהא דב"ק כ"ד דריחוק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כ"ש אלא התם הוא דברי ר"מ אבל ר"י חולק עליו וקיי"ל כר"י וכבר תמה בזה הט"ז בא"ח סוסי' קי"ד ע"ד מהר"מ שלמד משם לענין אמירת צ' פעמים מוריד הגשם אבל בתשו' נוב"י מה"ק חא"ח סי' כ"ו הוכיח מהתוס' שם דהיכי דתלוי במוחזק בכך גם ר"י מודה לסברת ר"מ ע"ש באורך ולענין מסרבת דבעינן ג"פ הוא משום דלהחזיקה במרשעת בעי' ג"פ דבפעם א' או ב' תלינן דלמא שכחה או אונס שאירע ביום המוגבל לבא גרם א"כ אם ימסרו לידה ג' מכתבים וכל א' יגביל יום א' הרי תהי' מוחזקת למסרבת ויתברר הרגל שלה בסירובה ויועיל שפיר ובפרט המכתבים ההם הלא ישארו בידה – ואף דבתשו' מהר"מ שיק חיו"ד סוסי' ז' העלה דגבי שו"ב שעבר ב"פ ביום א' לא איתרע חזקתו כמו דבשור אמרי' דלמא תונבא נקט לי' ה"נ דילמא סיבה גרמה באותו יום י"ד ע"ש אבל היינו אם עבר ב' או ג"פ ביום א' אבל אם נתנו לידה ג' ההתראות כל א' על יום אחר גם הוא מודה דדינם כג' התראות בזמנים מיוחדים ולכן נלפע"ד דבשעה"ד שמטמנת א"ע וא"א ליקרב אלי' סגי בג"פ ביום ושעה אחת. סי' שנ"ו להרב הגדול מו"ה משה זאב נ"י ראבד"ק זאגורש

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באבל על אמו תוך יב"ח שנתן בגדו לחייט וא"ל לחייט מה תעשה עם הקרע והשיב יש לי עצה לזה וחתך המקום של קרע ונתן חתיכה אחרת כמ"ש הט"ז סי' כ"מ סק"י אלא דהתם לא התיר אלא לאחר יב"ח וגם הברכ"י חולק על הט"ז ורו"מ האריך לצדד דבדיעבד א"צ לחזור ולקרוע בזה והאריך בדברי הפוסקים ובאמת י"ל דבנ"ד הוי כמזיד והך דיעבד הוי כלכתחלה כיון שאמר לחייט לעשות מה בענין הקרע אבל נראה דלפמ"ש בתשו' פ"י ח"ב סי' ל"ו וביא"פ דיני קריעה רמז אלי' בקצרה אולם בגוף התשו' שבפ"י שם האריך בראיות לדחות ד' הב"י והוכיח שדברי הראב"ד והרא"ש רחוקים זמ"ז ולשי' הרא"ש וטוא"ח סי' תקס"א בכל תפירה מתאחין רק באיחוי אלכסנדרי אסור והיינו כשעושה על התפירה הראשונה תפירה אחרת באופן שהתפירה הראשונה אינו ניכר כלל ודחה גם ד' הב"ח בזה ע"ש ולפי דבריו גם תוך יב"ח חודש מותר באיחוי שאינו אלכסנדרי ומזה נראה דכל שניכר שהי' קרע ונתפר מותר וה"נ בנ"ד שניכר לכל שנחתך שם מקום הקרע ונתפר מסביב א"כ פשיטא דיש להקל בדיעבד עכ"פ ולפמ"ש התוס' זבחים צ"ה ותוי"ט שם דבנקרע וחזר ותפרו פנ"ח באו לכאן אבל דוקא בנקרע רובו – ומ"מ נ"ל שיצבע הבגד מחדש ואז יהי' דינו כבגד אחר ופנ"ח באו לכאן דבדרבנן קי קייל"ן חזותא מילתא וגם בגזילה הוי שינוי וקייל"ן בראשית הגז דבצבעו פטור מליתן לכהן וע' ב"ק ס"ו ושם צ"ג ע"ב וביו"ד סי' של"ג ומצאתי בתו"ח לעירובין נ"ג בפלוגתא דרב ושמואל אם מלך חדש ממש או שנתחדשו גזירותיו דיש נ"מ למקח וממכר שאם מכר לו בית חדש וסייד וכייר בית הישן עד שנראה כחדש למ"ד דנתחדשו גזרותיו הוי חדש ה"נ בזה ע"ש וה"נ בצבע את הבגד וכבר כ' המג"א סי' י' סק"ה דהכל תלוי בעליונות הבגד ולא במה שתפור תחתיו (ואף דלענין תכלה ותחדש בסוסי' רכ"ג אינו כן) וה"נ בנ"ד וכיון דרב ושמואל פליגי ולא נמצא בש"ס איזהו דברי רב א"כ הוי ספק דרבנן להקל ואף דבקריעה לא קייל"ן הלכה כהמיקל כדאי' במ"ק כ"ו ע"ב היינו ביחיד נגד רבים משא"כ בספק שקול הרי כל סד"ר להקל – ולכאורה יש לתמוה ע"ד הת"ח דהא בש"ס שם פריך מ"ט דמ"ד שנתחדשו מדלא כתיב וימת וימלוך ומוכח דבדליכא הוכחה מסתמא הוי חדש ממש אבל י"ל דלבתר דנקט התם