מהרש"ם חלק ג שנג

דעת ב"ד וגם הרי מבואר ברמ"א סי' ע"ז דאחר יב"ח אין בידה לחזור בה ואבדה כתובתה ואף די"ל דדוקא לענין כתובה ולא לענין חדר"ג אבל הרי בת' אבן השהם סי' א' ב' העלה דלענין חדר"ג א"צ להמתין יב"ח ורק לענין הכתובה צריך יב"ח וכ"ה בח"ס ח"ב סי' קס"ז ותי ברכת יוסף סי' ח' וכתבו דא"צ הברכות לענין חדר"ג ורק לענין הכתובה ע"ש א"כ מוכח דלענין חדר"ג קיל טפי וא"כ אם כבר התרו בה כמה התראות והתירו ק"ר להבעל אין בידה לחזור בה וההיתר בתקפו. סי' שמ"ט לכבוד הרב המופלג בתו"ר החריף ובקי מו"ה אלישע כ"ץ בראנדער נ"י מראדאמישל

בדבר שאלתו שקנה א' טס זהב שהי' ביד הגזבר של צדקה בעד אלף ר"כ ויען שלא הי' מעות מזומן בידו התנה עמו שאם לא יסלק עד חצי שנה יהי' מחירו אלף וב' מאות ר"כ וע"ז נתן אדראן בלא משיכה ואח"ז הוקיר השאר ועלה שויו אלף וחמש וכשהגיע זמן פרעון לא רצה הגבאי ליתן לו הטס וביקש הקונה שיתנהו לו ובדבר, המחיר יקוב הדין ביניהם והקונה השתמש עם הטס שלא כדרכו ונתקלקל ונפחת משויו הרבה ובאו לדין והגבאי טוען דכיון שהוקר קודם משיכה רצונו לחזור לגמרי והקונה טוען שקנה בכסף. לבד ורו"מ האריך בזה מדברי רמ"א וקצוה"ח סוסי' קצ"ט אם קונים מצדקה במעות שנחלקו בזה. ודעת רמ"א דצדקה דומה להקדש דנקנה במעות והקצוה"ח ס"ל דדמי למעות יתומים והעיר דבנ"ד לפי טענת הגבאי שהוא של צדקה יהי' הקונה פטור מהקלקול והביא מדברי מלמ"ל וחוו"ד סי' ק"ס בדין מזיק מת"ע אם חייב והנה לענ"ד אם נאמר דלענין קיום המקח הקונה המוחזק יוכל לומר קים לי כהרמ"א הרי אם לא הי' הגבאי נותנו ליד הקונה הי' הוא יכול לומר קים כהקצה"ח ובזה שנתנו ליד הקונה בלא תשלומין נעשה הקונה מוחזק א"כ הוי הגבאי מזיק מעות הקדש וחייב וכמ"ש כה"ג הש"ך חו"מ סי' קכ"ו סוס"ק ע"ח ואף דבתשו' נאו"ד סי' נ"ז לא כ"כ אבל במחכת"ה לא זכר שם מדברי הש"ך הנ"ל וחילוקו שם דלא דמי לסי' ש"ו ע"ש ותבין וא"כ כיון דהגבאי חייב לשלם ההיזק להקדש שוב דינו של לוקח במה שקלקל והזיק את הטס אינו עם ההקדש אלא עם הגבאי וכמ"ש כה"ג הפ"י בגיטין ד"נ בהא דכהנים שפגלו במקדש דחייבים לשלם אף דמזיק הקדש פטור מ"מ הכא משלמים לבעלים מפני שצריך להביא קרבן אחר ואפי' בנדבה מפני שהבעלים רוצים לקיים מצו' מהמובחר כמ"ש רש"י שם ע"ש וה"נ בנ"ד ולכן גם אי נימא בנ"ד דהגבאי אינו חייב לשלם להקדש מדינא רק לצי"ש דודאי חייב גם בהקדש דליכא דין שמירה מ"מ בד"ש חייב כמ"ש באה"ח פ' משפטים וכן בצדקה חייב בד"ש אף דליכא דין שמירה כמ"ש בתשו' חוות יאיר סי' קצ"ט וכ"ה ביד יוסף לב"מ ל"ז ע"ב וע"ע בחוו"ד סי' ק"ס סק"י שם בזה וא"כ יוכל הגבאי לומר בעינא לקיים מצו' מן המובחר שהרי מבואר באס"ז ב"ק נ"ו בשם הגאונים והמאירי דהיכי דחייב לצי"ש נקרא רשע ופסול לעדות ולשי' מהר"ם מ"נ סי' ק"א בכל מקום שחייב לצי"ש מהני תפיסה ודלא כהרש"ל וש"ך סי' כ"ח שכ' דדוקא היכי דקלב"מ אמרי' הכי ודעת מהר"ם מינץ דגם בגרמא וכדומה דחייב רק לצי"ש מהני תפיסה ואני מצאתי בתשו' מהר"ח א"ז סוסי' רכ"ט בשם ס' המקצועות ואביו בעל א"ז וגם הוא פסק כן כדעת מהרמ"מ הנ"ל וגם בתשו' מהר"ם ב"ב החדשות סי' תכ"ה בתשובת מהר"ח והמהר"ם ב"ב הסכים עמו מבואר כן

הרי שדעת כמה ראשונים דלא כהרש"ל וש"ב הנ"ל וכבר כתב הכ"מ פכ"א מעדות דבקל יוכל אדם לתפוס ולכן הוי כפי"מ וכ"ה ברשב"א שבועות ל"א ועקצוה"ח ח סי' ל"ח סק"ז וא"כ בודאי יוכל הגבאי לומר שרוצה לצי"ש ולשלם לצדקה מה שהזיק א"כ שוב מחויב הקונה לשלם היזק קלקול החפץ להגבאי אך אי נימא דבמעות עניים כל ספק להחמיר כמ"ש הח"ס יו"ד סי' ר"מ לדחות דברי הש"ך סוסי' רנ"ט סקי"ד א"כ בשעה שנתן הגבאי להקונה את הטס לא גרם שום היזק לצדקה במה שנתן הטס להקונה א"כ שוב יפטר הקונה מתשלומי היזק הטס לצדקה אי נימא דמזיק מעות צדקה פטור – אבל בגוף דין מזיק במעות צדקה הגם דהעיקר כדעת המל"מ דפטור ולא כהחוו"ד סי' ק"ס ובנתה"מ סי' ש"א פסק בעצמו כהמל"מ ואני מצאתי באס"ז לב"ק ל"ו ע"ב בשם הרא"ה שפסק ג"כ דמזיק מעות צדקה פטור והא דאצטריך לשמור ולא לחלק היינו משום דהתם קיבל על עצמו השמירה ומכ"ש שאם יזיק דראוי שיתחייב לכן אצטריך קרא למעט ע"ש אך דבנ"ד הרי שייך לעניי העיר ומבואר בח"מ סי' ש"א ס"י דבכה"ג חייב גם בשמירה ומכ"ש דמזיק חייב לכן הקונה חייב לשלם כל ההיזק וכיון דספק צדקה להחמיר והמקח בטל מספק יהי' חייב לשלם כפי שנתייקר השער אין נ"מ אם ישלם מפני שהזיק הטס או מפני שהי' ביד הגבאי לחזור בו שהרי הקונה לקח הטס בהחלט שיהי' שלו אלא שנדבר שיקוב הדין כמה ישלם אך באם שהי' המדובר שיקוב הדין אם שייך ללוקח כפי מקח ראשון או שיחזירנו להגבאי הגם שהר"ן פ"ק דע"ז בסוגיא דגזירה משום נסיוני העלה דבלקח לניסיון ברשות לוקח הוא לגמרי ולא מדין שומר אבל הר"ן בעצמו בנדרים ל"א כתב שהוא רק משום שומר וכ"ה בירושלמי פ"ד דפסחים ה"ג להדיא וע"ע בירושלמי פ"א דקידושין ה"ד ההן דנגיד בזקא וכו' ההן דנסיב בזגיתא וכו' הדא דתימא בציר וחברותי' וכו' ע"ש ודוק אבל גם לשיטת הר"ן בע"ז היינו היכי שתלה הדבר ברצונו אם ייטב בעיניו או לא משא"כ בנ"ד שנדבר שיהי' תלוי איך שיהי' הדין אם שייך לגבאי או להקונה ואם ע"פ הדין שייך לצדקה הרי איגל"מ שלא הי' של לוקח כלל מעולם וכיון דגם מזיק מעות צדקה פטור מדינא ה"נ בנ"ד ורק לצי"ש חייב אך דמ"מ כיון דבנ"ד דשייך לעניי העיר גם מזיק חייב א"כ חייב לשלם מה שהזיק ונפחת מכפי שויו אבל רק מטעם מזיק

אגב אכתוב מה שאמרתי עפ"י דברי הפ"י גיטין שהבאתי ליישב דברי הרמב"ם פ"ו מה"ש שהביא דין דהשוכר את הפועל לשמור את הפרה וכו' אחריות שבת עלי' והשמיט תירוץ הש"ס ב"מ נ"ח דמיירי בשקנו מידו דאל"כ ליכא בהקדש דין שמירה