מהרש"ם חלק ג שמח

ודחה דברי השואל המחמיר בזה ואח"ז ביאר ד' התוספתא ומסיק דבנהר אין להקל בזוחלין אלא במקום שמהלך בתחלה ע"ש עוד בזה

ומ"ש בדין קטפרס במעין כבר האריך בשו"ת נטע שעשועים ס' כ"ד לדחות דברי הרמב"ם והוכיח שדעת כל הפוסקים דבנהר שאין המים פוסקין לכ"ע עושין חיבור כמ"ש המרדכי בשם ר"ת ומ"ש הב"י שא"נ כן מדברי הפוסקים כונתו עמ"ש המרדכי בשם ר"ת דהוי חיבור טופח ע"מ להטפיח כרוחב שפ"ה דבזה פליגי ש"פ וזהו ג"כ כונת הר"א מוורדינא שהובא ברוקח וב"י וגם הפוסקים החולקים גבי גלגל היינו משום שהכלים לא היו נקובים כשפ"ה וע"ש שהשיג גם ע"ד הש"ך סק"פ ושצדקו דברי רמ"א שם והרמב"ם שכתב שאין הנזחלים מערבים מודה במעין ע"ש באורך וע' תשו' כ"ס יו"ד סי' צ"ו באורך בדעת רמב"ם וש"פ בזה ואכמ"ל ועכ"פ מ"ש רו"מ בדעת מרדכי דס"ל דגם במעין פוסל קטפרס ליתא דכמו דס"ל בנהר שאינו פוסק אין חשש בקטפרס ה"נ במעין שאינו פוסק

אך בגוף הדבר אם יש להקל בקטפרס בדרבנן בתוס' חולין ק"ו ונדה מ"ט ותר"י פ"ח דברכות כתבו לחלק בין טבילת הגוף ובין נט"י אבל הוא תמוה מש"ס דגיטין ט"ז דעריך על אילפא ומצאתי בס' דברי אמת קונ' ג' שהעיר בזה וכיון שגם בנט"י מחמירים מכ"ש בטבילה של גוף דכתב אבל יש לחלק בין ניצוק לקטפרס וע' תשו' ח"ס סי' ר"י ובתשו' ר"מ שיק סי' ק"צ העלה שדעת הב"י ונו"ב דגם בדרבנן קטפרס אינו חיבור ובסי' קצ"ה העיר ג"כ מגיטין ט"ז דמוכח דאין לחלק בין דרבנן לדאורייתא וע"ש מ"ש בדין מעין הנ"ל

ומ"ש בדין גל שנתלש שבסנ"ז וש"ך ס"ק קכ"ג ע' פיה"מ להר"מ פ"ח מפרה מ"ח דמבואר דלא כהב"ח וע' רא"י חולין ל"א ב' ותשו' פרמ"ר יו"ד סי' י"ד ומ"ש רו"מ ע"ד הש"ך ס"ק ק"ד כבר קדמו בתשו' ח"ס יו"ד סי' רי"ח ובנח"א שבאשכל סי' נ"ו עמוד קל"ז אות ט' וקל"ח אות ו' וק"מ אות י' ברוב הדברים ובגוף דין פשוטי כ"ע אם מותר להעמיד בהם יעוין בירושלמי פ"ב דחגיגה הל' ה' במגריפה של עץ לא בעומד מחמת דבר טמא הוא וכו' תיפתר באוספו בנסר

, ומ"ש מדברי הח"ס בדין סותם בדבר המקב"ט רק להגן שלא יופסל דמותר יש להביא סמוכין מדברי הר"ש פי"ב דכלים מ"ד בסופה במ"ש ומטהרי רבנן משום שעשוי רק לחיזוק וע"ע בשו"ת ב"ש ח"ב סי' ס"ד ובהשמטות הביא משו"ת הלק"ט ח"א סי' ע"ו וגם ראי' מפ"ב דכלים מ"ה ורע"ב ופי' הגר"א שם ע"ש

ומ"ש דאם המים מפסיקין גם בפחות מג"ט סגי בהמשכה דכיון שיש דבר ממשי' ליכא דין לבוד ועיין בתוס' שבת ק"א ע"א ד"ה הני ביציתא וכו' אבל אם יש בין נסר לנסר חלל פחות מג' כלבוד דמי ואע"פ שהמים נכנסין וכו' ע"ש וכן בסי' שנ"ו ס"א מבואר דבמים מפסיקין אמרי' לבוד וע' במש"ז א"ח רסי' שס"ג ובא"א סקי"ח מ"ש בזה ובמק"א הבאתי מהתוס' סוכה י"ח ע"א סוד"ה אין לבוד וכו' ועוד מכמ"ק

ומ"ש בדין מעין שהי' עומד מתחלה והרבה עליו שאובין דאינו מטהר בזוחלין הגם שכ"ה דעת הר"ש פ"ה דמקואות מ"ג וע"ש עוד פ"א מ"ז בשם תוספתא וע' בשו"ת מהר"ח א"ז סי' ר"ד שהביא ג"כ דברי הר"ש ובשם הר"מ בן חסדאי בזה אבל כבר כתב בשו"ת ד"ח ח"ב יו"ד סי' צ"ג שמדברי רמב"ם פ"ט הי"א נראה להיפוך וע"ש סוסי' פ"ח וסי' צ' והגם שפסק להחמיר כדעת הר"ש מ"מ העליתי בתשו' דדוקא בנמשכו המים לבריכה חוץ להמעין אבל בחפירת המעיין אפי' נעשו עכשיו זוחלין כשרים בטובל בחפירת המעין עצמו אך אם נתהוה הזחילה ע"י שאובין בזה אין להקל ועמ"ש בשו"ת משיב כהלכה סי' ח"י באורך בזה

ומ"ש בדין נתן סאה ונטל סאה מדברי רמב"ם ודגמ"ר יעוין בירושלמי פ"ג דיומא הל' ה' בסופה שלא יאמרו כ"ג טובל בשאובין וכו' והתם הי' מעין כמ"ש התוס' בבכורות נ"ה ד"ה שמא ובא"ז ח"א סי' תשע"ט ומוכח דגם במעין איכא ס"ע אך לפמ"ש בפ"מ ומרה"פ שם יש ליישב וע' בב"י ובכ"מ פ"ד ה"ז דביוצאים המים מאליהם ע"י ששופך לתוכו שאובין גם להרמב"ם שרי וע' בצל"ח ביצה י"ד ע"ב ברש"י ד"ה ושוין ושו"ת הש"מ סי' מ"ה ויש יע"ק סוסי' ר"א בתשו' לקאמינקא וע' באשכול סי' נ"א ונח"א שם בזה

ומ"ש בדין המשכה ע"ג קרקע אם מיקרי ראוי לבלוע וי"ל ראי' מנדה ס"א ע"א הביאו לו סדינים ושראן במים ופרסן במקום טומאה לח ובמקום טהרה יבש ובתוס' ד"ה מקום וכו' ואקרקע קאי שהי' לח מחמת הסדינים שבלע לפי שהי' רך ותיחוח וכו' ומוכח דדוקא במקום עפר תיחוח הוא בולע ולא במקום קרקע קשה וע' חו"מ ס' קנ"ה סי"ב וסי"ד וע' בש"ג פ"ד דביצה בהא דאין מולגין וכו' בשם ריא"ד משמע להדיא דכל קרקע הוי מנוקב ואולי מיירי בעפר רך ותיחוח וצ"ע

ומ"ש להסתפק אם צריך שיהי' בעפר הבור ג"ט להכשיר המים שאובין הנובעים לתוכו דרק הקרקע יעוין בתה"ד סי' רנ"ח והובא גם בב"י בענין פקיקת הנביעה שפסק למלא עפר ב' או ג"ט דהמים הנבלעין נכשרים בהמשכה ומוכח דסגי גם בב' טפחים ואולי רק בצירוף דיעות הפוסקים דמעין לא נפסל בשאובין

ומ"ש בדין חיבור כשפ"ה שבין מקוה כשרה לפסולה אם כשר כשחזר ונסתם הנקב יעוין בר"ש פ"ו דמקואות מ"ח ופ"ח מ"א בסופה דיש ראי' להאוסרים וע' בר"ש ורא"ש פ"ו מ"א דמוכח לפי פירושם דהיכי דב' מקואות סמוכים זל"ז והנקב בתחתיתם דלעולם כשיש מ"ס באחת מתחברת עם השני' סגי בהשקת פחות מכשפ"ה וצ"ע די"ל דשא"ה דהעפר אינה מעמדת א"ע ע"ש ותבין

ומ"ש בדין חיבור כשפ"ה אם הוא הלמ"מ יעוין במרדכי ע"ז פ' השוכר סי' תתנ"ו בשם ראבי' דמפורש דהוי הלמ"מ ובשו"ת ב"ש ח"ב פלפל בזה עם הגאון מהרש"ק ז"ל ושניהם לא ראו ד"ז והעירני לזה ח"א

ועמג"א סי' ש"כ סקכ"ג בשם תוספתא ורמב"ם דמותר לחבר המקוואות בשבת וע"ש דמפורש דשני מקואות זעג"ז החוברים כשפ"ה ליכא משום חשש ניצוק גם להרמב"ם וע"ש במחה"ש ותבין וכן מוכח ברפ"ו דמקואות מ"א ע"ש ודו"ק ובשו"ת ד"ח האריך בזה ולא הביא מהנ"ל.