מהרש"ם חלק ג שמד

מידה וחזר ונתנו לידה ואמר הרי את מותרת לכ"א אינו מועיל להתירה בכך אלא מיד כשא"ל ואי את מותרת לכ"א ביטל כתיבת הסופר שכתב בגט בציווי' הרי את מותרת לכ"א ואח"כ כשחוזר ונוטלו מידה אע"פ שיחזור ויאמר לה האמל"א אינו מועיל משום דמ"ש בגט האמל"א ביטל במאמרו ועכשיו אינה מגרשה אלא באמירה לבד והתורה אמרה וכתב לה ונתן בידה בכתיבה לשמה הוא מגרשה ולא באמירה והכא כתב הסופר הוא בטל ואע"ג דגבי א"ל האמל"א חוץ מפלוני אחז"ל במשנה רפ"ב דגיטין כיצד יעשה יחזור ויתננה לה וכו' וכ"ה בטור א"ע סי' קל"ז שא"ה דכשאמר חוץ מפלוני לא ביטל כל משמעות כתב הסופר שכ' האמל"א אלא קצת מלשון הכתב בטל והעיקר נשאר בקיומו לפיכך כשיטלנו מידה ויחזור ויתננו לה ויאמר האמל"א חזר וקיים כל כתב של הסופר אבל הכא שביטל במאמרו זה כל משמעות הלשון אלו המלות מכתב הסופר והם האמל"א במה יקיים הגט כשיחזור ויאמר לה האמל"א הרי כתיבת הסופר כבר בטלה ואנן כתיבה לשמה בעינן וכו' שאשה זו אין לה תקנה להנשא לשום בעל בעולם וכו' עכ"ל והוא תשו' מהר"מ יפה בעל הלבושים ומבואר שאין הטעם משום תנאי כמו שרצה רו"מ לצדד אלא משום ביטול כתיבת הסופר שכ' בהגט והאמל"א ובאמת שיש לעיין שהרי ד"ז מחלוקת הפוסקים אם יכול לבטל הגט אחר כתיבתו כמ"ש בסי' קמ"א סעי' ס"ו והוא ספק גירושין א"כ להסוברים דא"י לבטל הגט איך יפרנסו דברי הש"ס הנ"ל וצ"ל דלדידהו הטעם משום דבעינן גם נתינה לשמה והרי הוא ביטל באמירתו את הנתינה ולפי"ז לשי' הפוסקים הללו כשר לחזור ולגרש בו וא"כ לדינא אם חזר וגירש בגט זה הוי ספק גירושין כמו בביטל הגט ועכ"פ לדינא כיון שחזר בו קודם נתינה פשי' דיוכל לבטל אמירתו הקודמת ואין זה תלוי בפלוגת' אם תפוס לשון ראשון או אחרון דהתם בדבר שחל התמורה או ההקדש באמירתו לבד אבל הכא דתליא בנתינת הגט לידה כל מה שחוזר בו בידו לחזור בו ואזלי' בתר דיבור אחרון כדקיי"ל בשטר הלך אחר התחתון כמ"ש בח"מ סי' מ"ב ס"ה ומכ"ש כאן שהי' קודם נתינה וע' גיטין ע"ו א' א"ל בפני ב' ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז וחזר ואמר לה בפני ב' ע"מ שתתני לי ג' מאות זוז ביטל דברי האחרון את הראשון וע"ש בר"ן שחולק ע"ד רש"י ולא עלה על הדעת לומר תפוס לשון ראשון וגם מ"ש רו"מ מתשו' רשד"ם חא"ע סי' מ' דלשון תהא אסורה לפלוני אינו מבטל הגט והובא בכנה"ג סי' קל"ז ובתשו' תפ"צ סי' ק"ב דבא"ל הרי את אסורה לפלוני אינו כלום אין לו דמיון לנ"ד דלפמ"ש בתשו' מהרמ"ל הנ"ל בנ"ד חוזר ומבטל כתיבת הסופר וחזר בו מאמירתו הקודמת והרי קיי"ל דבביטל הגט הוא רק ספק מגורשת אבל באמר חוץ מפלוני ל"ה ביטול כמ"ש בתשו' מהרמ"ל שם ומכ"ש בלשון תהא אסורה לפלוני שאינו שיור כלל

ואשר אנכי אחזה בזה למאי דאיתא בב"ק צ"ג ע"א יש לאו שהוא כהן וכו' קרע את כסותי ע"מ לפטור ואמר לו לאו הרי לאו שהוא כהן וברש"י פי' דתליא אם אמר בלשון כמתמיה או בניחותא והתוס' כתבו דאפי' אמר בניחותא מסתמא בתמי' קאמר כיון שמתחלה א"ל קרע את כסותי ושבור את כדי ע"ש וכ"פ הרא"ש וע"ש בפי' פח"ר מה הויו"ט ובטוח"מ סי' ש"פ וגם לשי' רש"י דדוקא באמר כמתמיה י"ל דבכה"ג דנ"ד שאמר בעצמו בתחלה בלשה"ק האמל"א וקיבל עליו בשבועה וחרם שלא לעשות דבר לבטל הגט הרי קיי"ל בשוחט בהמת חבירו לע"ז דגם למ"ד אדם אוסר דשא"ש מותרת דודאי לצעורי קא מכוין והיינו משום חז"כ וה"נ בנ"ד ראוי לפרש דכונתו כמתמיה אין זאלסט ניט מותר זיין בלשון בתמיה ואפי' באמר שנתכוין בניחותא אינו נאמן דאאמע"ר כמ"ש כה"ג בתשו' הר"ן סי' מ"ג דאין הבעל נאמן לומר שביטל הגט ועבר על החרם ועי' בב"י א"ע סי' קל"ד ועוד י"ל דהא קיי"ל בחו"מ ס' מ"ב שאם דבריו סותרין זא"ז ויש לקיים ב' הדברים אפי' אם הפירוש בדוחק מקיימין ב' דיבוריו כמ"ש הסמ"ע שם וגם לשי' הש"ך החולק כבר כתב בתשו' ח"ס חח"מ סי' ט"ו דבדאיכא הכרח לזה גם הש"ך מודה ע"ש וה"נ הרי מבואר בש"ך חו"מ סי' רל"ג סק"א דיש לפרש מ"ש אין שניהם יכולים לחזור בהם דר"ל דשניהם א"י לחזור אבל הלוקח לבדו יוכל לחזור בו ע"ש וה"נ יש לפרש מה שאמר אין זאלסט ניט מותר זיין צי אללע מענטשין דהכונה שלא תהא מותרת לכל האנשים מפני שיש כהנים וקרובים ביניהם שאסורה להנשא להם אבל לרוב העולם תהי' מותרת ויש לנו לפרש כן אף שהוא פירוש דחוק כדי שלא יסתרו דבריו הראשונים ושלא יהי' רשע ועובר על השבועה והחרם והעירני בני הרב וכו' מו"ה יצחק הכהן נ"י דיש לפרש עוד שלא תהא מותרת מיד מפני איסור שלשה חדשי הבחנה אבל מצד איסור אישות מותרת ובפרט אחר ג"ח ויש לי להביא סיוע מהא דש"ס דכתובות ז' ע"א דמפרש להא דקתני אינה טעונה ברכה דהיינו אינה טעונה ברכה כל ז' אבל יום א' טעונה ברכה ובר"ן נדרים פ"ז ע"ב ד"ה אבל וכו' אינו מופר על הנדר קאמר אבל מה שהפר מופר ועוד בכמ"ק וה"נ יש לפרש שלא תהי' מותרת מיד מצד איסור הבחנה. ויש לנו לדחוק ולפרש כן כדי שלא יסתור דבריו הראשונים ושלא יהי' כעובר על השבועה ומה שאמר כן הוא בשביל לצערה או להוציא ממנה ממון בערמתו ולכן לפענ"ד יש מקום להתירה אבל רק באופן שיסכימו עוד ב' רבנים מובהקים אחר שישלח להם העתק מתשובתי וגם רו"מ יסכים כי היכי דנמטי' שיבא מכשורא ומכלל הן וכו' ז"ז מה שלא קראו את הגט אחר נתינה כבר ראו עיניו שאין בזה חשש כמ"ש בש"ע סי' קל"ה ותשו' ד"ר סי' י"א ושד"ח סי' א' אות ט"ז. סי' שמ"א להרב הג' וכו' מו"ה יעקב יוסף ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק קלאבוצק וכעת בעיר מעראן

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו ששחט השו"ב ג' עופות גדולים אינדיקש ואח"ז בדק הסכין בהיותו עוד נצרר הדם על הסכין ואמר שכדומה לו שיש איזה פגם בהסכין ומפני שאחזו כאב ושלשול רץ לחוץ והניח הסכין ובבואו שכח ונתן הסכין על האבן לתקנו ואח"כ בדק ומצא ב' פגימות