מהרש"ם חלק ג שמב

לכן לענ"ד מחויב לקיים נדרו ולקנות כתר בשיווי חמשים ר"כ

ומה שהקשה בהא דתמורה י"א ע"ב דבעי אביי למ"ד ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים ושחט להאם בפנים והולד חולין אי הוה חב"ע או לא וע"ז הקשה לפמ"ש בתשו' ספ"י סי' ל"ט דגם למ"ד בהוייתן הם קדושים מ"מ קדוש קד"ד והרי לשי' תוס' מנחות פ' ומל"מ פ"ב מה"ש ליכא בקד"ד משום חב"ע ומאי בעי והנה דברי הספ"י באמת תמוהים ונעלם ממנו דברי התוס' זבחים צ"ח ע"א ד"ה אף כל ושם קי"ד ע"א ד"ה וקסבר וכו' וכבר ראיתי למי שהשיג עליו בזה אבל אי משום קו' רו"מ י"ל דגם התוס' לא כתבו דבקד"ד ליכא משום חב"ע אלא בקד"ד דאית בי' משום מעילה ומצטרפין עם קדשי מזבח למעילה כדאי' במעילה ט"ו וחמירי כקה"ג אבל במאי שהקדושה נתפס מאליו כהא דולדות קדשים שא"א להקדישן דהוו דשלב"ל אלא דקדושת הבהמה נתפסת על הולד שבתוכה בקד"ד לבד א"כ אין בו מעילה, כמ"ש הרמב"ן ב"ב ע"ט ועקצה"ח סי' ר' בכה"ג לכ"ע איכא משום חב"ע ובזה י"ל מה דקשה לשי' הספ"י דנימא מגו דנחתא לה קד"ד נחתא לה נמי קדה"ג כדאי' בתמורה י"ט ע"ב ולפמ"ש י"ל דזה דוקא היכי דבקד"ד נמי איכא מעילה משא"כ בזה וע"ע בקרן אורה לזבחים ע"ו ב', סי' של"ט להרב הה"ג מו"ה נחום בורשטין נ"י אבד"ק נאדבורנא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד יליד סלאטווינא בא לגרש אשתו לקהלתכם ורו"מ סידר הגט אחר חקירה ודרישה על שם המגרש ואביו עפ"י דברי אחיו ודברי המגרש אחר שהטיל עליו בנח"ש ואמרו שהמגרש עולה לתורה פ"א בשנה בן פנחס צבי ונקרא בפי כל פוניא ושם שנקרא בפי כל הוא מפורסם וזה ב' שבועות כבר נשאת האשה לאחר ותיכף אחר הנשואין בא מכתב מהרב וכו' אבד"ק סלאטווינא נ"י ששמע מאבי המגרש כי אביו עולה לתורה פעם בשם פנחס לבד ופעם בשם פנחס יהודא ואחי המגרש א"ל ג"כ שנקרא לתורה פנחס יהודא וכי אם יפזרו כמה מאות ר"כ יפעל שיגרש הבעל שנית והבעל יושב בהסעמינאר בטשערנאוויץ והנה הרב וכו' אבד"ק סלאטווינא כתב לי כי המגרש כתב תיכף אחר הגט מכתב לרו"מ שבערמה עשה לשנות שמו ולא האמין לו רו"מ וכי גם הרב כתב לאבי המגורשת עוד קודם שנשאת שידע שהגט פסול וכי אסור לה להנשא עד שתקבל גט אחר וכי בעד ערך ק"נ ר"כ יתפשר שיתן לה גט שנית וגם שלח איש ת"ח לרו"מ וב"ד להזהירה שלא תנשא והנה בגוף דין שינה שם האב מבואר בב"ח דהגט בטל מה"ת וגם ברמ"א סעי' י' מבואר דבלא הוחזק אביו בהשינוי אפי' אם נשאת תצא ובג"פ ס"ק מ"ט העלה דגם לשי' הרא"ש דפסול רק מדרבנן אפ"ה תצא ודוקא בהוחזק בשם האחר אז יש דיעות דלא תצא ואין לסמוך ע"ד העיטור גם בשעה"ד ומכ"ש להסוברים דבטל מה"ת. ובדברי אמת קונ' י"א דיני גיטין סוסי' ח' העלה דלהרמב"ם והר"י הראשון בטל מה"ת ולהרא"ש רק פסול דרבנן ופ' במכתב אליהו שער ד' סי' כ"ז דגם אם נשאת תצא וכבר מחו מאה עוכלי לבעל עבה"ג בזה וע' תשו' אדב"ע חא"ע סי' כ"ו שדחה ג"כ דברי עבה"ג בזה אבל הנה העבה"ג לא יחיד הוא בד"ז כי הנה בתשו' מהרמ"פ סי' ל"ה באמצע התשובה מבואר דגם דין שינה שם אביו תלוי במחלוקת ר"י ור"ת בדין שינה בדבר שא"צ לכתבו וע"ש מ"ש בשם מרדכי הארוך בזה ואף דשם מיירי בשינוי קל מ"מ עכ"פ בגוף הדמיון למחלוקת ר"י ור"ת בזה ס"ל כדעת עה"ג וגם בתשו' מהרי"ו ס"י מבואר כן כמ"ש בתשו' נט"ש סי' צ"ב ומצאתי בתשו' מהראנ"ש סי' ל' שהביא בשם תשו' ר"י האחרון להתיר בשעה"ד שהמגרש במקום רחוק ועיגון בשינה שם האב ושם עירו ומקום עמידת העדים והרא"מ חלק ע"ז וסיים הר"א ששון דגם הרא"מ לא החמיר אלא כשלא בא עדיין הגט לידה ע"ש ומ"ש קצת מחברים לחלק בין אבי המגרש לאבי המגורשת יעוין בתשו' מהרמ"פ שם דאין חילוק כלל ונעלמו דבריו מהאחרונים ובפרט בכתבו שם הכינוי המפורסם בפ"כ כראוי אלא דבשם שעולה לתורה יש שינוי וד"ז אינו מפורסם כמ"ש בתשו' חמ"ש ופת"ש סק"ה וגם בתשו' נחלת אבות להגאון בעל שע"מ ס' כ"ז צידד כן ואם כי יפה כתב הרב מסלאטווינא נ"י שאין לסמוך על מ"ש המחבר רק לסניף בצירוף שאר טעמים כמ"ש הח"צ סי' ע"ג אבל ד"ז תלוי אי יש בזה איסור תורה או רק דרבנן דכבר הביא בהגהת הט"ז לח"מ סי' י"ז בשם הרדב"ז דבדרבנן סומכין גם עמ"ש הפוסק חד טעמא לסניף בצירוף שאר טעמים גם בדלינא אלא הך טעמא לחוד ע"ש (ובפרט בנ"ד שאינו עולה לתורה אלא פ"א בשנה אין שם לעז אבל לא אדע אם גם אביו אינו עולה אלא פ"א בשנה) והרי הג"פ סקמ"ט הביא בשם מהרח"ש דהעיקר לדינא דהוי רק פסול דרבנן אלא דמ"מ תצא גם בנשאת ע"ש טעמו ושם סק"נ הביא בשם מהריב"ל ח"ב דבספק שונה שם האב יש להקל משום דהוי סד"ר ושם סקנ"א כ' שדברי הב"ח שכ' שהגט בטל מה"ת הם דברי תימה ע"ש וגם בהגהת מל"מ פ"י מה"ג פסק כן. וא"כ יש לסמוך על סניף א' שכ' המחברים (ועי' בשו"ת ד"ח ח"ב א"ע סי' קכ"ח מ"ש בישוב דברי הב"ח

) ומ"ש הרב מסלאטווינא נ"י דבנ"ד שאחי המגרש אומר שבערמה עשה המגרש מתחלה לשנות שם אביו ובכה"ג דמי להא דסי' קכ"ו סכ"ב דבלא האריך הווין והבעל אומר שעשה כן בכונה הגט בטל ובתשו' שו"מ תנינא ח"ג סי' פ"א החמיר בכה"ג בשינה שם האב ע"ש ובאמת שגם הנוב"י מ"ת חא"ע סי' ק"ט כתב כה"ג בשינה וכתב בת כהן והאב לא הי' כהן וכ"ה בתשו' ארי' דב"ע חלק א"ע סי' כ"ח וע' בט"ג לקוטי שמות אות ל"ה במ"ש בשם המא"נ והוא פקפק עליו וכתב שצ"ע בזה. אבל הנה בשו"ת רח"כ סוסי' ס"ג העלה דכיון דאאמע"ר תלינן שבתחלה לא עשה כן בכונה אלא שמעכשיו איתרע והביא מתשו' הר"ן ע"ש. וגם בתשו' שו"מ תליתאה ח"א סי' ט"ז פסק כן ובתשו' חא"ש סי' ל"ד וסי' ר"א ביאר דלא דמי להא דסי' קכ"ו דדוקא בניכר השינוי בגוף הכתב מהני ערעור הבעל משא"כ בדבר הכשר בדיעבד ואסור לכתחלה ולא ניכר מגוף הכתב כגון בשינוי השם וכדומה ע"ש