מהרש"ם חלק ג שיז

שמורישו החזיק בכותל בנעיצת קורות א"כ אף דמ"ש רו"מ דטענינן ליורש ולוקח שמורישו חזר וקנהו אח"כ יש לפקפק בו דהא בש"ך סי' ק"ח הביא בשם עיטור ורשב"א דלא טענינן ליורש נגד יורש אחר ואף דבאורים ס"ק ל"ה הביא דברי ראב"ד וטור להיפוך מ"מ מבואר בתשו' פרח מט"א ח"א סי' כ"ו דהוי סד"ד והמוחזק י"ל קים לי וגם בלא"ה פקפק רו"מ בעצמו מהא דסי' קנ"ג סי"ח דדוקא בתקרה ומעזיבה הוי חזקה אך בזה י"ל כמ"ש רו"מ דבמקומותינו א"צ רק תקרה ואני בחיבורי כת"י לחו"מ הוכחתי מלשון הרשב"א שבב"י סי' קנ"ג מחודש ו' דקורות ותקרה היינו תקרה ומעזיבה ודוקא בנעיצת קורות לבד קרו הפוסקים תקרה לבד וע"ש בב"י לעיל מתשו' הריב"ש סי' י"א ג"כ בזה ואף דברש"י סוכה ט"ו ע"א ורע"ב שם ובכמה דוכתי מבואר דמעזיבה היינו טיט מ"מ י"ל דבפוסקים הוי כמ"ש ועכ"פ בזה"ז ודאי מהני דהגג מגין במקום מעזיבה ולכן נקט הרמ"א רק תקרה ולא מעזיבה וכמ"ש רו"מ – אך דמ"מ פקפק רו"מ דהא הרמ"א שם הביא דיעה דבנעיצת קורות ל"ה חזקה אלא לאבני הכותל אבל לפענ"ד יש לדון לפי המבואר בסוסי' ר"נ דבספק שמא לאחר מכאן לקחן אמרינן דכ"נ כ"ה ובכל החילוקים שכתבו האחרונים בענין זה נראה דבנ"ד דיש להסתפק אם הי' הקורות נעוצות גם בשעת מכירת החנות כיון דגם ראובן הוא לוקח מהלוקח הראשון ואינו טוען ברי להיפוך יש לנו לדון דכנכ"ה ועמדה כן התקרה מתחלה וא"כ כיון דגם בשעת מכירה א"א לפרש לשון השטר שכל הכותל של ראובן שהרי אבני הכותל נשארו של בעל פרוזדור א"כ שוב נתבטל כל ההוכחה מן לשון השטר וכה"ג מבואר בתשו' לחם רב סוסי' קס"א בדין שטר צוואה שכתב שראובן ובני האשה האחרת יחלקו בכל החצר וכו' דמוכח דגם הבית שנתן בתחלה לראובן בכלל החלוקה הוא אבל כיון שיש שם בית שאינו שלו א"כ בעכצ"ל דבכל החצר לאו דוקא אלא במה שיש לו זכות א"כ שוב י"ל דגם בית שנתן בתחלה לראובן אינו בכלל ע"ש וה"נ בנ"ד הרי איכא שיור באבני הכותל עכ"פ וא"כ מ"ש בשטר שלא שייר כלום לאו דוקא א"כ שוב י"ל דכל חצי הכותל של לוי ולא עשה ממנו מיצר לפי שאינו דבר מסוים וגם י"ל דסתמא לא עשה המוכר שיפסיד זכותו ברשותו בחצי הכותל אם יפול וכדומה וכמ"ש רו"מ מהא דסי' רי"ד ס"ד בהג"ה ומה שפקפק מדברי הט"ז שם דדוקא בא"א לו לתקן בענין אחר אפי' בהוצאה י"ל דהיינו בדבר שאין המנהג מסייע לזה משא"כ בנ"ד ואף דהט"ז בסי' רפ"א ס"ז הוכיח מהמרדכי ורמ"א שם דפליגי אהא דסי' ר"נ סעי' כ"ו הנ"ל הנה לפמ"ש בנה"מ סי' ס' ס"ק י"ד בשם מהרי"ט וביאר דנכסים היינו סחורות דל"ש בהו לומר כנכ"ה מיושב קו' הט"ז ובפרט דבבנין תקרה י"ל דכ"ע מודו דאמרינן כנכ"ה ולכן לענ"ד הדין עם לוי. סי' שי"א להרב הה"ג מו"ה ארי' ליב בערינפעלד נ"י אבד"ק זאלישטשיק

מכתבו מגלה עפה הגיעני ובדבר שאלתו באשה א' מק' טשארטקוב שהיה לה בעל מכפר סמוך לזאלישטשיק ושמו זוסיא ושם כינויו האשכנזי שיל ונסע לארץ רוסיא זה ערך ז' שנים ובשנת תרמ"ג בא מכתב מטילינעשט להרב מטשארטקוב שהאיש הנ"ל מת ויען כי מת בלא בנים באתה האשה הנ"ל לפני רו"מ לתבוע גיסה שיחלוץ לה ויען שלא הי' בידה שום מכתב התרה חזר ושלח אותה רו"מ לטשארטקוב וביני וביני נאבד המכתב שם ובקושי גדול השיגו שנית גב"ע מטילינעשט שהעיד – א' ר"י בר"א כי זה ערך ה' שנים בא לכאן איש א' מארץ הקיר"ה ושמו זוסיא והי"ל אשה בביתו ונפל למשכב ע"י חולי שיעול והביאוהו לבית החולים וזה ערך ד' שנים שמת שם והוא עם עוד אנשים קברוהו והו"ל זקן ושערותיו טינקיל רויט והי' בינוני בקומה ה ב' העיד ר"ח בר"ר ג"כ ככל הנ"ל אבל אמר כ' זה ג' שנים ויותר שנפטר ויודע שהי"ל אב יושב בכפר סמוך לזאלישטשיק מקום מולדתו – ג' העיד רמ"צ ברר"א ג"כ כדברי ע"א ואשת רמ"צ אמרה כי ר"ז הנ"ל אמר לה באיזה פעם שהי"ל אשה בביתו וע"י חמותו לא יכול לדור עמה ולפני אשה זאת הי"ל אשה ששמה פיגא ומתה ואח"כ נשא זאת ר ד' העיד ר"ש ברי"י הלוי ג"כ כדברי עד א' הנ"ל ושבאיזו פעם אמר לו כי הוא מעיר טשארטקוב וחתמו הב"ד ע"ז – ה' ומעל"ד כתוב על הגבע"י בלא חתימת הב"ד שחפשו בביך של השפיטאהל אשר הדאקטיר מרשים שם כל שמות החולים הנכנסים ויוצאים משם בין החיים ובין המתים ונכתב שם כי ביום 13 יולי 883 נתקבל לשם איש זוסיא שיק יליד אסטרייך שנותיו ל"ז ושב לבריאותו וביום 26 יולי יצא משם והעדים הנ"ל אמרו כי הי' מונח ב"פ בהשפיטאהל ובפ"א יצא בריא ושוב חלה שנית ונכנס לשם ומת עכת"ד הגב"ע מטילינעשט – עוד העיד בזאלישטשיק רי"צ ברי"צ גיסה של העגונה הנ"ל כי זה כחמשה או ששה שנים נסע מכאן לטשארטקוב עם איש א' מרוסיא ובדרך שיחה סיפר להאיש הנ"ל שהלך גיסו מטשארטקוב לרוסיא ולא נודע מה הי"ל וסיפר האיש שהוא בא כעת מטילינעשט ויודע שמת א' מטשארטקוב בהשפיטאהל ויודע שהי' חתן ר' איצי' מטשארטקוב ובבואו לבית חמותו וסיפר זאת ורצה שיקחו את האיש הנ"ל לבית הרב שיעיד עדותו א"ל חמותו שא"צ עוד שכבר בא מכתב מרוסיא שמת חתנה ורו"מ כתב כי בעלה הנ"ל הי"ל כל הסימנים שנאמרו בהגב"ע והי' חתן ר' איצי' וגם יש לו אב בכפר סמוך לזאלישטשיק והי"ל מקודם אשה אחרת וגם הי"ל מחלוקת עם חמותו אבל האשה בעצמה אומרת שיודעת שלא הי' שמה פיגא וגם כי בהבוך בשפיטאהל נרשם שמו זוסיא שיק והוא הי' שמו זוסיא שיל ואולי ע"י שהי"ל חולי שיעול והי' הדיבור קשה טעה הרופא בשמיעה או שטעה בכתיבתו וגם מה שאמרה אשת העד רמ"צ שבאות ג' שהי' שם אשתו הראשונה פיגא אולי טעתה בזכרונה. יען שכבר עברו כמה שנים עכת"ד השאלה

והנה רו"מ פתח בהצלה והביאה מהא דסי' י"ז סי"ח וכיון דנודע שמו ושם עירו ושם חותנו ושהי"ל אב סמוך לזאלישטשיק וסימני גופו ושערותי' הי' פשוט להתיר אלא דיש לעיין ע"י אמירת אשת רמ"צ כי אשתו הראשונה הי' שמה פיגא ואינו כן וע"ז הביא מתשו' ב"א חא"ע סי' כ"ד וסי' כ"ה