מהרש"ם חלק ג שי

לצדד להקל כמ"ש בתשו' הנ"ל ובפרט לפמ"ש רו"מ שסידר המסדר הנ"ל גט בשנת תרמ"ה שהי' שמו בפ"כ ברוסיא זעליג וברח מפני חובות ושינה. כאן שמו שבפ"כ לשם הירש אבל מ"מ חותם תמיד צבי זעליג והמסדר השמיט שם זעליג וזהו טעות גמור לכן יש חשש על המסדר עצמו וכמ"ש הרמ"א סי' קמ"א ופשי' דיש להחמיר יותר בנ"ד עכ"פ (ועמ"ש לקמן עוד ב' תשובות בענין זה.) סי' ש"ח להרב מו"ה משה הורוויץ נ"י אבד"ק הוסיאטין

מכתבו הגיעני והנה הודיעני כי הוא הי' המסדר הגט שערער עליו הרב מו"ה יחזקאל וביאר הטעם מה שלא כתב באל"ף אחר יו"ד הראשונה עפמ"ש הב"ש אות י' יעקב המכונה יצקא אם קורין בפתח יש לכתוב כן וכ"ה בב"ש אות ז' בשם זליג ובנו"ב מ"ת א"ע סי' קט"ז בשם ימפלא ואם הי' כותב באלף יש מקום לטעות דהוא בקמ"ץ ושכ"ה בשו"ת ד"ח לכתוב יצריא עכ"ד והנה מ"ש דאם נקרא בפתח א"צ לכתוב אלף כ"ה בכמ"ק בט"ג וע"ש ש"א אות ז' סק"ו בשם זאקלין וע"ש אות ו' ס"ק י"ז וע"ש סק"א וסק"ב וע' שו"ת רח"כ סי' ע' ע"א בזה ובפרט בתשו' בעל מרהמ"ש מ"ש בזה אבל כ"ז אם אין המבטא של הפתח נמשך בתנועתה הרבה אבל בנ"ד הנה שם יאנציא נמשך הפתח במבטא הרבה ע"ד שעי"ז נראה כנו"ן באמצע התיבה וכמו שם יעקב ויעקל ולכן ודאי צריך לכתוב עי"ן או אל"ף אחר היו"ד להורות על המשך המבטא וכמ"ש הרב רי"ח ני' ולכן אין ראי' מהא דיצקא וימפלא וזליג דבכל הני אין הפתח נמשך במבטא משא"כ בנ"ד וזהו כוונת מהר"ם חריף שהובא בט"ג ש"נ אות ג' סק"א לחלק כן והט"ג במחכ"ת לא עמד על כוונתו בזה אבל בכ"ז נראה דבדיעבד אין זה מעכב דגם היכי דהנו"ן אינו בשוא נח רק בנקודת חולם או נקודה אחרת מבואר בט"ג ש"נ אות י' סק"ט דא"צ לכתוב אלף ושם ודאי נמשך ביותר הפתח שתחת היו"ד ואם כי יש לפקפק בזה אבל נראה ראי' משם זנוויל שכפי המבטא נמשך הרבה הפתח במבטא ואפ"ה אין כותבין באלף וכבר העיר הגאון מהרמ"ח הנ"ל בעצמו משם זנוויל והובא בט"ג שם וע' בשו"ת אמרי אש חא"ע סי' ע"ב בדין מי שחותם א"ע זנוויל דאפ"ה אם כתב בלא אל"ף לא משתבש ויש לו על מה שיסמוך ע"ש אבל י"ל דהיינו לפי שבב"ש מוזכר שם זה וליכא לעז כיון שכותב כפי שכתוב בב"ש וכמו שנוהגין בשם פייבש לכתוב בב' יודי"ן אף שנקרא בפתח לפי שמבואר כן בב"ש והולכים אחר עיקר הלשון וכמ"ש בט"ג ש"נ אות מ' ס"ק א' וסק"ג בשם מהרי"ט משא"כ בנ"ד שלא נזכר כינוי זו בב"ש ובכ"ז נראה דעכ"פ בדיעבד אין בזה שינוי הפוסל וע' בט"ג ש"נ אות רי"ש סוסק"ב בשם ראכיל ועיין בכר"ש שנחלק עם רב א' בזה ומטעמו של הט"ג שם נראה דבנ"ד אין קפידא בדיעבד ובעיקר הדין נ"ל דיש לכתוב לכתחלה בעי"ן אחר היו"ד וכמ"ש הב"ש בשם יעקל כיון דיוצא משם יעקב וכמ"ש גם הב"ש אות ס' בשם שעיה דהמבטא ג"כ בפתח ואפ"ה כותבין בעי"ן כיון דיוצא משם ישעיה וה"נ בזה דיוצא משם יעקב ואף דרו"מ הביא בשם הד"ח ואה"ש שאין דעתם נוטה כן אמנם לענ"ד דמי לשם שעיה וע"ע בט"ג ש"א אות ח' ס"ק ד' שצידד בשם חזקי' ונקרא חזקאל דאין לכתוב באל"ף אחר הקו"ף רק כזה חזקל כיון דנגזר משם חזקי' שאין בו אל"ף וה"נ בנ"ד – ואף דמצינו בשם שבתי המכונה שעפסיל דכותבין בפ"א וסמ"ך אף שנגזר משם שבתי י"ל דשא"ה דהנקודה משתנית בתחלת השם משא"כ בנ"ד אבל עיקר הקפידא בתשו' הי' כפי שכתב הרב מהר"י שהעידו סופר ועד שנכתב כזה ינצי בלא אל"ף בסוף בזה צריכה גט אחר וצריך לברר הדבר אם האמת כן כיון שהדבר עומד ואפשר להתברר ואם יש עדים מכחישים לרו"מ בודאי ב' עדים נאמנים אבל אם באל"ף לבסוף ודאי דהגט כשר בדיעבד וכן כתבתי שנית להרב ר' יחזקאל ני'. סי' ש"ו להרב מו"ה יחזקאל נ"י רב בהוסיאטין

כן הגיעני מכתבו השני והנה אמת נכון הדבר שגם מתחלה כ' רו"מ שנקרא שמו יאנציא אלא שאני כתבתי יאציא יען שכן נראה לכתוב שם זה אבל עיקר הקפידא לפסול הגט בדיעבד הוא אם כדברי סופר ועד שכתב רו"מ בשמם שנכתב ינצי בלא אל"ף בסוף אבל משום חסרון האלף אחר יו"ד ראשונה גם אני בעניי נ"ל דאין לפסלו בדיעבד וכמ"ש בתשו' להרב מהר"מ הורוויץ שאם יברר שנכתב ביו"ד אלף לבסוף אין לפסלו דיעבד ואף שכל הראיות שהביא הרב הנ"ל אינם ראיות דבנ"ד הפתח נמשך במבטא מ"מ נ"ל ראי' דאין זה שינוי בדיעבד משם זנוויל שכותבים כמ"ש בב"ש בלא אלף אחר הזיי"ן ובשו"ת אמרי א"ש חא"ע סי' ע"ג העלה דגם בחותם זאנוויל כשר בכתבו בלא אלף והרי בשם זנוויל הפתח נמשך במבטא ואפ"ה כשר וכבר כ' בט"ג ש"א אות י' ס"ק כ"ד דהיכי דהמבטא משתנה אין לכתוב כמ"ש בסד"ג ובעכצ"ל כמ"ש הט"ג בש"נ אות ק' ס"ק ב' דהכל לפי הענין שיש לתלות שהוא אותו שם ונשתנה רק בשינוי שאין לטעות באחר ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד ואף שכתב הט"ג בש"נ אות ג' סק"א בשם מהרמ"ח דהיכי דהפתח נמשך יש לכתוב באלף וכמ"ש רו"מ בשמו מ"מ אין לפסול דיעבד וכנראה מסיום דברי הט"ג שם במ"ש ע"ד מהרמ"ח וגם מהרמ"ח בעצמו העיר שם משם זנוויל ואפילו היכי דהאות שבאמצע נקודה בחולם וכדומה מבואר בט"ג ש"נ אות י' סק"ט דא"צ לכתוב אל"ף ומכ"ש היכי דנקוד בשו"א דאין הפתח נמשך כ"כ כיון שהוא נשען ונח אל השו"א שבאמצע התיבה וע' בשו"ת רח"כ סי' ע' שכתב ג"כ דפתח א"צ א' ודברי רש"י כתובות הם רק במקרא וע"ש סי' ע"א בתשו' המרכבת המשנה מ"ש בזה עפ"י דקדוק

אבל מ"ש רו"מ בשם הגאון אבד"ק הרימלוב ראי' מהא דחטאת ע"ז דכתיב חטת חסר א' ודרשינן בזבחים צ' לדרשא יפה כתב רו"מ לתמוה עליו דהתם הרי באמת דריש לה הש"ס לדרשא ועוד דהתם הטית נקוד בקמ"ץ וע' ברש"י פ' שלח וגם במח"כ נעלם ממנו ש"ס ערוך בע"ז ט' ע"א ספרא בצירא תנא תוספאה והוא משום דדרך המקראות