עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמהרש"ם חלק ג

מהרש"ם חלק ג שב

Maharsham part 3 302 · מהרש"ם חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

לסמוך ע"ז להכשיר הולד וע"ז אמרו בש"ס חזור על בניו ואולם הנה בק"נ ר"פ הערל שפך סוללה ע"ד הש"י וע' בתשו' ח"ס סי' י"ב דגם אם אין האשה צנועה כל זמן שלא נתברר עליו שזינתה הבנים בחזקת כשרות ע"ש באורך וכבר העלה היעב"ץ בס' אגרת בקורת דאם אירע שילדה אשת הפ"ד אין חייבים להכריז על הבנים ולדונה למזנה אם הוחזקה בכשרות וכל ד' חז"ל בענינים אלו הם רק ע"פ רוב ואינו מהנמנע שימצא לפעמים יוצא מגדר הרוב ולא אמרו בזה חז"ל כל שאין כמוהו מוליד פסול ונוכל לתלות שהוא מן המיעוטא דמיעוטא ע"ש ואף דקשה לסמוך ע"ז היינו במקום המפורש בש"ס להיפוך אבל בכה"ג שהנקב סמוך לעטרה דאפי' אם הוא ספק י"ל דנאמן לומר שמרגיש ויודע בנפשו שהוא יורה כחץ ובפרט כיון שמנה ירחי ויומי אמאי ניחוש להוציא האשה והולד מחז"כ ובפרט שגם השב יעקב עצמו מודה דאינו נאמן כלל לפסול את בניו ומכש"כ דנאמן להכשיר' וגם בשב"י ח"ג סי' ק"ז שהביא בפת"ש שם מוכח כן ובפרט אם נעשה כן ביד"ש די"ל כן והרי מבואר ברשב"א ומהרש"א יבמות פהא"ר דגם נגד הרוב אדם נאמן בברי וכ"ה בפ"י כתובות כ"ב ותשו' השיב משה א"ע סי' ס' נתיב י"ט ומכש"כ בדליכא רובא וע' בשו"ת בית אפרים חא"ע סי' ג' שהשיג ג"כ ע"ד הש"י ואינו ת"י כעת לכן מכל הלין טעמי נראה דבנ"ד אין כאן ספק כלל שהבן כשר ומותר לבא בקהל

ומ"ש רו"מ דיש לצדד מה שרוב העיר עכו"ם לא ביאר אם השכונה שיושב בה היא שכונת יהודים בפ"ע ואם הבית שיושב בה רובו ישראל דבכה"ג הוי כעיר בפ"ע לשי' כמ"פ וע' נוב"ת סי' כ"ח וח"ס סי' ח"י ובר"א סי' י"ב ואם הוא באופן שיש לצרף ספק זה בודאי היא סניף גדול אבל זה תלוי במחלוקת רמב"ם וטור שבב"ש סי' ד' סקנ"ב וע' בנל"ש שם סקכ"ו וסי' ה' סק"ב וע' תשו' שו"מ מ"ק ח"א סוסי' קצ"ד

ומ"ש דיש לצרף ד' החו"י דבסריס י"ל אדעתא דהכי לא קידשה נפשה וכפי הנראה כוונתו לד' החו"י סי' רכ"א ותמהני עליו דהתם מיירי בא"י לבעול כלל והוא סריס אדם שנחתכו לו ביציו עם הגיד ובזה צידד דאם לא ידעה האשה מזה בשעת קידושין ותיכף כשנודע לה ערערה אז י"ל דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה ואני מצאתי בתשו' בש"ר סי' ש"מ שפסק דמי שנחתך לו הגיד וביצים וקידש אשה א"צ גט כלל דבקידושין שאמל"ב כאלו גם אביי מודה דל"ה קידושין ואולי גם במי שא"י להתקשות כלל דינא הכי אבל צ"ע בזה ע"ש אבל בנ"ד שאדרבה שניהם אומרים שבעל כראוי ושהו יחד שלשים שנה לא יעלה עה"ד לצרוף ד"ז אפי' לסניף בעלמא

ובעיקר שאלתו לא ביאר היטב ציור השאלה אם הביא שערות דבזה יש לצרף סניף להקל וע' תשו' ח"ס סי' י"ד שם וגם בתשו' נודע בשערים מ"ת א"ע סי' כ"ז ואף דבתשו' נחי"ע סוסי' ו' דחה ד"ז מ"מ יש לצרף לסניף וגם ממ"ש רו"מ שהנקב למטה מעטרה נראה שהוא סמוך ממש לקצה הגיד ואולי הי' מקום לצרף מ"ש בשו"ת נחי"ע שם ויען שלא ביאר כלום אקצר ועכ"פ לדינא הנני מסכים סולך על דברת הגאון מופה"ד אבד"ק מיר נ' והגאון הרב דק' אדעסע להתיר את הבן לבא בקהל. סי' רצ"ו להרב הגדול מו"ה אלעזר שאצבערג נ"י אבד"ק סקאליט

ע"ד שאלתו אם עירה עכו"ם, מכ"ר על בשר חי ולמ"ד עירוי מבשל אם שייך בזה דין בישולי עכו"ם והנה למאי דקיי"ל דעירוי מבשל רק כ"ק א"כ כמו דקיי"ל דדבר הנאסר כ"ק א"ב דין חהר"ל ה"נ אינו בכלל עולה על שלחן מלכים ועוד דעכ"פ אינו מבשל יותר מכמאכל ב"ד דקיי"ל דאם גמרו ישראל מותר כמ"ש בסי' קי"ג ס"ט ואף דהמחבר אוסר בלא הפ"מ הרי לדידן רק ספק אם מבשל וא"כ מותר גם בלא הפ"מ כנודע דבצירוף עוד ספק מותר גם בלא הפ"מ היכי דגם בודאי שרי בהפ"מ

ומה שנסתפק אם מהני תנאי בחלה שלא יחול עד שיבא לאויר התנור ובזה יהי' תקנה שלא יאסור התבשיל כשיפול החלה לקדירה והביא מהא דיו"ד סי' שכ"ז ס"א וס"ב אך שהעיר דלפ"ז שוב יהי' ברכה לבטלה כיון דמעיקרא לא חל החלה כלל ובשלמא ע"י שאלה י"ל דכיון דבשעת הפרשה חל החלה ל"ה בר"ל ומיושב קו' הספ"י פי"כ סי' תקח"י משא"כ בזה עכ"ד, הנה הדבר פשוט דמהני תנאי ובאמת שתקנה זו מבוארת בבדה"ב שבב"י סי' שכ"ד בשם א"ח וז"ל ובתשובה מצאתי יהון מלמדין לנשים לומר אם הוצאתי חלה ושכחתי ונתערבה יהי' לי רשות להוציא פעם שני' ע"ש ולא אדע למה הוצרך רו"מ שיאמרו שלא יחול עד ביאתה לתנור הרי בלא"ה יוכלו להתנות שאם יארע שיפול לתבשיל לא יהי' חלה דודאי כל תנאי מועיל כדאיתא במשנה סוף טבול יום התורם את הבור ע"מ וכו' וגם התם מברך על הספק ולא מיבעיא למ"ש המג"א סי' תקכ"ז סקכ"ה דגם במערב ע"ת מברך פשי' דה"נ בזה וגם לשי' הרש"ג שהובא באש"א שבגליון

וגם בברכ"י וחי' רע"א דלא יברך על הספק וכ"נ עיקר שכ"ה להדיא ברש"י עירובין נ' ע"א ד"ה והרי ע"ש אבל מ"מ בתורם על תנאי שיעלה שלם י"ל דע"פ רוב עולה שלם ומברך ע"פ הרוב והא דמבואר בתוס' כתובות ע"ב ע"א דבספירת זבה אינו מברך דשמא תראה ותסתור י"ל דהתם שכיחא דמים והחזקה אינו מועיל על להבא כהא דלשמא ימות חיישי' וע' בדע"ת סי' נ"ז סקי"א והוספת לקי"א אות נ' בזה ואכמ"ל ועכ"פ בנ"ד ל"ש שיפול ותוכל לברך ולהתנות כמ"ש בבדה"ב הנ"ל. סי' רצ"ז עי' מפתחות לכבוד הרב החריף ובקי וכו' מו"ה יעקב מוטנער דומ"צ דק"ק מיידאן במדינת מאראמאריש

לתשובת מכתבו הנני בזה בקצרה רק במה שנוגע להלכה כי עצמו טרדותי מחבילי מכתבים מכל צד

א) מה שחקר בהא דמבואר בסי' ש"ז ס"ז באמר לנכרי