מהרש"ם חלק ג רצד

וכו' והוא שניכר לג' בנ"א וכו' ופירש"י וז"ל שכבר ידעו שלשה באותו עמוד שהוא אבן דהוי ש"ש דמידי דידעי בי' תלתא בנ"א הוי מפורסים עכ"ל וע' בב"י יו"ד סי' רנ"ט בשם הגמ"ר דכתובות בהא דנדר בעת צרה בגדים לעניים והשיב דיכול לשנות וכ"ת דאיכא למיחוש דלמא לימרו פלוני אמר למיתב לבושא וכו' האמרינן פ"ק דסנהדרין מטלטלין שאין דמיהן ידועים בג' לקוחות ומלתא דמתעבדא באפי ג' קלא אית לי' ול"ש חשדא ע"ש וכ"ה בר"ן ורא"ש נדרים מ"ה ע"א גבי הפקר בפני ג' דאוושא מלתא ומפורסים וכ"ה בב"י א"ח סי' רמ"ו וגם אי בעלמא בעינן עשרה מ"מ בדבר הנעשה בב"ד ודאי קלא אית לי' וכמ"ש הב"י בח"מ סי' ק"ל ס"ז בשם ריטב"א דכל שפורע בב"ד דבר מפורסים הוא וא"צ הודעה אחרת דאית לי' קלא כדאי' בפ"ב דב"מ ע"ש וע' תוס' גיטין י"ח ע"א ועוד בכמ"ד והנה בהא דבעינן שיתחזק השם ל' יום כבר העיר בתשו' ח"ס חלק ששי סי' מ"א מהא דשינוי שם ע"י חולה דמהני בפרסום פעם א' ותוך ל' יום וע' בתשו' החמ"ח הנ"ל בזה ע"ש ואני מצאתי בג"פ ס"ק צ"ג בסופו שהעלה דגם אחר ג' או ד' ימים אם נכתב שם השינוי הוי פרסום וי"ל דשם השני עיקר וכשר בכתבו שם השינוי לעיקר וגם באותו יום עכ"פ לא מיחשב לשינוי השם אם כתבוהו ג"כ ולפ"ז נראה דבפרסום בפני ב"ד לשם גירושין עדיף טפי ונראה דהא דבעינן שיתחזק ל' יום היינו היכי דיש לחוש שמא בדעתו לחזור בו אבל בשינוי שם ע"י חולי שידוע שמתכוין להשתקע בשם זה א"צ ל' יום וכה"ג מצינו בדין יושבי העיר בש"ס פ"ק דב"ב ובאו"ח סי' תכ"ט ויו"ד סי' רנ"ו דבעינן יב"ח ובזה"ז סגי ל' יום ואם דעתו להשתקע נקרא מיד מיושבי העיר ודינו כבני העיר לכל דבר וה"נ בזה ולכן גם בעלמא באחד הבא לגרש אשתו גם באמר שמו בשינוי בפני ב"ד ל"מ כלל דדלמא מתכוין לקלקלה ויחזור בו אח"כ ואף דאיתא ביר בירושלמי ורא"ש רפ"ק דגיטין דאינו חשוד לקלקלה בידי שמים אבל בב"ד חשוד לקלקלה ולהוציא לעז כמבואר שם להדיא ועתוס' שם ב' ע"ב סוד"ה דאתי' ובר"ן שם וע"ש בתוס' דף פ"א ע"א סוד"ה לא כל הימנו וכו' דפעמים וכו' ועושה קנוניא ע"ש וכ"ה ברשב"ם ותוס' ב"ב קס"ז ע"א ד"ה וליחוש וכו' וע' בב"ח א"ע סי' קנ"א מ"ש בזה וכ"ה להדיא בשו"ת צ"צ סי' פ"ג בשם תשו' הרא"מ דגבי שם אבי' חיישינן שמא נתכוין לקלקלה אבל בשמו וכל ל' יום הוי חזקה גם בכה"ג כמ"ש בשו"ת רח"כ חא"ע סי' נ"ט דבכה"ג גם בנתכוין לקלקלה כשר ע"ש באמצע התשו' בזה וע"ע בשו"ת פמ"א ח"ב סי' ס"ח ס"ט בזה אבל בנ"ד שהיא בשם. האשה מעריסה והבעל לא ידע כלום רק מהשם שנקראת בפ"כ והאשה עצמה אמרה בב"ד שכן קורא אותה אבי' ומסתמא נקראת כן מעריסה וגם אם לא נקראה כן מ"מ הרי הוחזקה בב"ד כמ"פ כן בציווי הבעל לסופר ואח"כ לעדים והסופר והעדים שינו ושלשו בתיקון העשיי' ובכתיבה וחתימה בשם זה ובודאי הי' הכונה להחזיקה לעולם שהאשה ודאי לא תרצה לקלקל א"ע א"כ הי' דעת כולם להשתקע בשם זה בצירוף שמה העצם שנקראת בו בפ"כ לעולם שהרי הגט ישאר ביד ב"ד ודמי להא דיו"ד סי' ר"מ ס"ט בהג"ה דבכתב על אביו תוך יב"ח לא יכתוב הכ"מ שהרי מתקיים לאחר יב"ח א"כ י"ל דלכ"ע גם בפחות מל' יום סגי בהחזקת שם זה בב"ד שלא יהי' בכלל שינוי השם הפוסל בגט

ומ"ש רו"מ בדין נאמנות האשה שקרא אותה אבי' כן דאינה נאמנת עתה אחר הגט בלא עדים עיין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ק"כ ובט"ג ש"א אות י' סק"ל ובסדר הגט סי"ח דבפרטי קריאת השם א"צ עדים ובפרט דבנ"ד הרי אמרה האשה כן קודם נתינת הגט והיתה נאמנת אז וא"כ גם עתה אין חשש כלל ובגוף השינוי יעוין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז (וסי' קכ"ה ס"ק פ"ב בענין לישנא קלילא) ובנקרא בלידה מיקל בס"ק ס"ז הנ"ל, ואף דבס"ק צ"ו פקפק בכתב שם נשתקע צ"ל דבכה"ג שזהו כינוי לשם האחד אינו בגדר נשתקע וה"נ י"ל בנ"ד דמסתבר דעיקר השם הוא צפורה וכמ"ש בתשו' הראשונה דג"ז מלשון צפור וכמ"ש במד"ר שהבאתי שם וע"ע בט"ג ש"א אות נ' סק"א גבי מנחם נחום ובש"א אות מ' ס"ק ל"ה בשם עמנועל מנואל ויש לחלק וקצרתי וע"ע בהגהת מל"מ פ"ג מגירושין הי"ג ותמצא סיוע להקל

ועכ"פ לדינא גליתי דעתי במקום עיגון כהא דנ"ד ובכ"ז אין רצוני להורות למעשה זולת באופן אם יסכימו עוד ב' גדולים עמנו אזי גם אני אצטרף עמהם ומכלל הן וכו' שוב כתבו לי שמצאו בשו"ת צ"צ החדש מהג' מליבאוויטש שחולק על הט"ג ופסק דצפורה וצפרה לא הוי שינוי השם והותרה האשה הנ"ל. סי' רפ"ז להרה"ג מו"ה שלום שכנא נ"י אבד"ק מאציוב ברוסיא

מכתבו מגלה עפה הגיעני וע"ד הדו"ד שבא לפניו בזוג א' שהפריז אבי האשה סך ת"ק ר"כ לנדן ומזונות ששה שנים יען כי האברך מיוחס ואחר נישואין לקח אבי האשה לידו כל הנדן ודר"ג והלוה עצה"ע וזה ו' שנים לא נשמע ביניהם שום קטטה וגם הפריז אבי האשה עבור חתנו הנ"ל להוצאת החפשית וזה ג"ש יצא דת המלך שכל איש שנכתב במעטריקא להלאה מן חמשים ווערסט והוא ערך ה' פרסאות מהגבול אסור לו לדור בתוך החמשים ווערסט וחייב לעקור דירתו עם אשתו וב"ב להלאה מן נו"ן ווערסט הנ"ל ועתה הלשינו על האברך וגם עליו עבר כוס הגזירה ואשתו מעכבת בזה ותובעת גט וטענה ע"י אבי' המורשה מצידה כי אינה רוצית לעקור דירתה מעיר אבי' וגם כי ד' שנים ראשונים הי' הבעל בבריאות וג"א וזה ב' שנים יש עתים שאינו מזדקק לה בל"ט עד כמה לילות אח"כ וזה לאות כי אין לו ג"א תמיד וגם אין לו בנים עמה זה ששה שנים ובעלה אומר כי מניעת הלידה ממנה כפי דברי הרופאים והאשה אומרת בשם רופא כי המניעה מהבעל עכת"ד השאלה

והנה מכח הליכת האשה אחריו הביא רו"מ מהא דאה"ע סי' ע"ה ונו"ב מ"ק א"ע סי' ס"ז והעיר מהא דסי' קנ"ד ס"ט בשם תשו' הרא"ש אבל י"ל דדוקא לארץ אחרת אינה מחוייבת לילך אחריו משא"כ באותה מדינה.