מהרש"ם חלק ג רצ

ה"ה אם רוצה האשה להבטיח דמי מזונותי' וכן אם יש לו בנים קטנים שחייב לזונם כפי המבואר באה"ע סי' ע"א יש ביד ב"ד לעכב שלא יבזבז נכסיו כיון שלא יהי' אח"כ בידינו לגבות ממנו דמי המזונות כמ"ש כה"ג בחו"מ סי' ע"ג סעי' י' וסי' קי"א סי"ג בהג"ה בסופו ויעוין היטב בב"י סי' הנ"ל בשם בעה"ת ובשם תשו' הרשב"א ובשו"ת מהר"ם מרוטונבורג האחרונים חח"מ סי' י"ט באורך ולכן גם בנ"ד אם לפי ראות עיני ב"ד רוצה לבזבז נכסיו ולילך למדינה רחוקה ולעזוב את בניו הקטנים שחייב לזונם מהראוי לעכב על ידו במה דאפשר

ומה שהביא קושיא בב"ק פ"ט דמשני כל לגבי בעלה ודאי מחלה הרי תוכל למכור בתנאי ע"מ שלא תמחול ואם תמחול יתבטל המכירה וא"כ אם תמחול שוב יהי' שדר"נ ול"מ המחילה וכפי הנראה כונת הקושיא להסוברים דגם בכתובה ל"מ מחילה בשדר"נ והא דמהני הכא מחילה היינו מטעם שכ' הש"ך סי' פ"ו דע"י המכירה לנחבל הו"ל כפרעון ונתבטל השדר"נ ובקצה"ח סי' תכ"ד סק"ג הביא תי' זה בשם הרשב"א ואס"ז פ"ב דכתובות וא"כ לפ"ז שפיר קשה דתיזבן לנחבל בתנאי כפול הנ"ל והוא קו' מושכלת

אבל לק"מ דהא לכאורה תמוה למ"ל המכירה לנחבל הרי כשימות בעלה מקודם ממילא יגבה דמי חבלה בשדר"נ וכן תמה באספ"ז ב"ק והניח בקושיא אבל יפה תירץ בני הרב מוהר"צ נ"י דאם יגבה בשדר"ג לא יגבה רק דמי חבלה לבד ואם תמות האשה מקודם יפסיד הכל וא"כ אינו גובה עכשיו כלום משא"כ אם תמכור לו כעת הכתובה בדמי חבלה בטוה"נ שהוא על הספק הרי קנה הכתובה בפחות מדמי שויו ע"י ספק זה דאם ימות הבעל יגבה אז כל דמי הכתובה והו"ל כגבה עתה כל דמי החבלה כיון דשוה למוכרה כעת בטוה"נ כן ואם תמחול לא יפסיד עכ"פ כלום וע"ז משני הש"ס דכל לגבי בעלה ודאי מחלה ואטרוחי ב"ד בכדי לא מטרחינן והמעיין בלשון הרשב"א שבאס"ז וקצה"ח הנ"ל ימצא כמעט מפורש כן וא"כ לק"מ קו' הנ"ל דאם תמכור בתנאי הוי ג"כ טרחא בכדי דודאי תמחול ויתבטל המכירה ואי דא"כ לא תועיל המחילה משום שדר"נ ז"א דמ"מ כיון דהיא עברה עכ"פ על התנאי ומחלה בטל המכירה כמ"ש המל"מ פ"ג מזכיי' ה"ו בשם הרא"ש וטוח"מ סי' רמ"א ושוב לא יגבה גם כשימות הבעל רק דמי חבלתו והוי טירחא שלא לצורך כלל אבל יש להקשות דהמל"מ שם הביא בשם התוס' והרשב"א דבהתנה ע"מ שלא ימכרנו ועבר ומכרו המכר בטל והמתנה קיימת וא"כ ה"נ י"ל דהמחילה תתבטל והמכר יהא קיים וא"כ יש להקשות להרשב"א לשיטתו כפי הנ"ל ואף שהשיג מליו באב"מ סי' קמ"ג ס"ק ג' והעלה דבמכירה לכ"ע מהני המכירה לשעה לקיום ביטול המתנה אבל היינו משום דמועיל לשעה אבל בנ"ד הרי לא יועיל גם לשעה שהרי אם יתבטל המכירה שוב הוי שדר"נ אבל נראה דגם הרשב"א ס"ל כדעת הר"ן דבכתובה שלא הגיע זמן גביי' וגם ספק שמא לא יבוא לידי גביי' לעולם ל"מ השדר"נ שלא תועיל המחילה אלא דהוי קשיא לי' לפי סברתו הנ"ל שע"י המכירה הו"ל כגביי' עכשיו שיווי דמי הטוה"נ וא"כ כיון דכופין אותה שתמכור לנחבל כתובתה בדמי החבלה שוב קשה שלא תועיל המחילה משום שדר"נ מאי אמרת שמא לא יבוא לידי גביי' ז"א דאם לא תועיל מחילתה בודאי הוא בא לידי גביי' עכשיו דהיינו במה שמקבל הכתובה בדמי שיווי טוה"נ ולזה תי' הרשב"א דע"י מכירה פקע שיעבודה ושוב תועיל המחילה מאי אמרת שתמכור בתנאי ז"א דבמכירה לתנאי שוב ל"מ שדר"נ כלל דבאופן ביטול מכירה הרי ליכא שדר"נ בחוב כזה שלא הגיע זמנו ושמא לא יבוא לידי גביי' כלל. סי' רפ"ג להרב וכו' מו"ה אליעזר אייזען נ"י מו"צ דק' אוסטריך

מכתבו הגיעני ומה ששאל בדבר התקנה שבעט"צ סי' מ"ח שאין רשאי לקנות ממרנם בלא ידיעת החתום ואם טוען שהי' בידיעתו מחויב לישבע וע"ז שאל אם גם בדיעבד שקנה בלא ידיעתו המקח בטל וגם נסתפק כיון שלא הובא בנה"מ אם יש לפסוק כהתקנה ואולי לא נתפשטה בכל מקום והנה גם בנתה"מ רסי' ק"צ בחי' הביא תקנה זו גם בשו"ת ב"א ח"מ סי' ל' וע' בעט"צ סי' צ"ב ס"ק ט"ז דמפורש דהתקנה הי' גם בד בדיעבד שהשטר בטל אם קנה בלא ידיעתו ולכן צריך לישבע ויע"ש סי' נ' סק"ו דדוקא אם החתום הוא בעיר אבל אם אינו בעיר רשאי לקנות וגם אם המלוה רוצה לעשות טובה לקיוה במכירת השט"ח בשביל טובה שעשה לו אזי אין החתום קודם אלא דהמלוה צריך לקב"ח ע"ז אם כן הוא ע"ש ועפ"ז יחקור רו"מ בנ"ד איך הי' וידע לדון כדת התקנה שתקנו גדולי עולם שו"ר בתשו' רח"כ בסופו בתשו' בן הפמ"א דדוקא בממרני תקנו ולא בשט"ח ועמ"ש בחיבורי לחו"מ סי' קע"ה סנ"ג שהבאתי ג"כ מתק"א הנ"ל

ומה ששאל ברו"ש שנשתתפו במסחר נפט מחצה למחצה ועמד הנפט במרתף של ראובן והי"ל במרתף עוד ג' חביות נפט שלו וכפי הנימוס אין לו רשות להחזיק רק ב' וחצי חביות ויען שמצא הבודק מהאמט שמנה חביתין קנסוהו בסך עשרה ר"כ ועתה טוען ראובן שיתן לו ש' מחצה מהקנס ושמעון טוען כי גם מבלעדי הנפט השותפות הי' קונסין אותו עבור נפט שלו על שהחזיק חצי חבית יותר מכפי הנימוס והנה לענ"ד יש ללמוד ד"ז מהא דמבואר בב"ק קט"ז וחו"מ סי' רע"ב סט"ו גבי שיירא שחנתה במדבר ועמד עלי' גייס לטרפה דמחשבין לפי ממונם אף שטרף רק מאחד או שנתפשר האחד עמו כמ"ש הב"ח בשם מרדכי וע' תשו' חכ"צ סי' קל"ב וע"ש סי"ז גבי ספינה שעמד נחשול והקילו ממשאה דמחשבין לפי המשאוי וה"נ בנ"ד כיון דגם ראובן החזיק יותר מהנימוס ודד"מ א"כ ראוי לחשוב הקנס לפי ערך השמנה חביות ויוחשבו ג' על ראובן והחמשה על שניהם ויען שכתב רו"מ דא"א לברר ממה הי' הקנס ואולי לא הי' מקפיד על מה שהי' חצי חבית יותר לולא הנפט של שותפות לכן יראה לפשר קצת ובכל כה"ג רשאי הדיין לפסוק דין כעין פשרה גם שלא מרצון הצדדים כמ"ש בחו"מ סי' י"ב ס"ה