מהרש"ם חלק ג כט

לו ועוד כ' שם כמה טעמי' וגם בשו"ת דברי ריבות סי' רכ"ו בסוף התשו' כ' ד"ז בשם תשו' הרשב"א רק שלא הביא מקומה ע"ש וגם בתשו' בר"א סי' צ"ב אות י"ד כ' דלפטרו משיעבוד חרגמ"ה הוי כמו לפטור א"ע דמקבלי' שלא בפני בע"ד והביא מתשו' לחם רב סי' כ"ד דמותר לקבל עדות של קטנה שתשא במיאון שלב"פ דהוי כמו לפטור א"ע דמקבלי' שלב"פ ובתשו' מהר"י הלוי סי' ל"ט כ' כה"ג באשה שהודות שעע"ד דאי"ל משטה הייתי בך דהא לענין פטור א"צ אתם עדי ובנ"ד ע"פ הודאתה פטור הבעל בחדר"ג דתלוי לה בפלוגתת הב"ש סי' י"ז ותשו' רמ"א ורש"ל אי היכי דפתיך בי' ענין דלא בעי דו"ח שיועיל גם לענין ד"נ ע"ש אבל לפמ"ש בתשו' הרשב"א וד"ר הנ"ל יש להקל בפשי' לענין חדר"ג

ובמה שהאריכו האחרונים אם יכול לזכות לה הגט ואי מהני לענין חדר"ג אם יש לחוש לשי' הרי"ף שאינו גט עד שיבא לידה הנה לפמ"ש מהריק"ש בס' אהלי יעקב דכל שאומר בפי' זכה לה הרי"ף מודה דמגורשת מיד וע' בפ"ת סוסי' ק"מ סקי"ג שהאריך בזה ולא הביא ד' מהריק"ש אבל גם הוא הביא כמה ראיות לזה ושגם הגט מקושר העלה כן ע"ש וע' בפ"י גיטין ט' מ"ש ב"ד הרי"ף ורש"י וכה ראיתי בשו"ת שו"מ להג' מלבוב ז"ל מהד"ג ח"ג סי' צ"ד שהביא השואל ד' ריק"ש הנ"ל וגם הוא העלה להתיר לזכות לה גט שיאמר זכו לה וע"פ דעת האחרונ' יש לו לחזור וליקחנו מיד השליח ולחזור למסרו לידו בתורת שליח להולכה עי' בתשו' פמ"א ח"א סי' מ"ב בשם הגאון מוהר"ג להקל לענין חדר"ג גם בזינתה ע"י זיכוי הגט וכ"ה בב"מ א"ע סי' ק"מ ותשו' בר"א א"ע סי' צ'

ומה שחששו קצת אחרונ' ובראשם הנו"ב ז"ל דשמא חזרה בתשובה ואינה מזנה יותר ואינו זכות לה כלל מלבד מ"ש בתשו' רמ"פ שהובא בב"ש סי' מ"ב דדוקא התם שאמר ע"מ שאהי' צדיק חיישי' לזה ואני מצאתי כדבריו בתשו' רדב"ז ח"א סי' ק"מ ובתשו' א' הבאתי ראי' מברכות י' דגירר עצמות אביו ולא חשש שמה עשה תשובה וי"ל דשא"ה דאדוק במינות דכל באי' לא ישובון וכמ"ש בש"ס דע"ז וע' תשו' פמ"א ח"א אבל הבאתי ראי' מנדרים ס"ה גבי קונם שאני נושא שאבי' רע דעשיית תשובה הו"ל נולד וגם הבאתי מתשו' הרא"ש כלל י"ז דין ב' בדין הרוגת מסור דאין לחוש שמא יעשה תשובה ודוקא משום חומרא דא"א חיישי' לזה ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד

והנה אם צריך מאה רבנן אם כי הרבה אחרוני' החמירו בזה ועי' בשו"ת אמרי א"ש א"ע סי' א' בדין אשה שנשאת לכהן בחזקת אלמנה ואח"כ נודע שהוא גרושה וברחה וא"א למצאה להתיר רק ע"י ק"ר ועי' בפ"ת סי' א' סקכ"ב בשם ח"ס סי' ג' אבל בתשו' ח"ס ח"ב סי' צ"ט צידד להקל באשה שברחה ולא נודע מקומה כמה שנים דמותר לישא אחרת גם בלא ק"ר ועי' בתשו' נודע בשערים מ"ת סי' כ"ו ועי' תשו' רשד"ם חא"ע סי' ק"כ ובתשו' רדב"ז ח"ב סי' ת"ש שהאריכו להוכיח להתיר במורדת לישא אחרת ואם לא קיים פו"ר כופין אותו ע"ז ובנ"ד הו"ל מורדת כיון שברחה ולא נודע מקומה אי' ובתשו' מש"נ סי' מ"ב ותשו' ג"מ סי' ט"ז ותשו' נחלת יעקב להג' מליסא ז"ל סי' ה' ותשו' תועפת ראם חא"ע סי' ג' הקילו במורדת גם בלא ק"ר ואם כי בשו"ת אבן השהם מסי' א' עד סי' ה' מבואר בשם כמה גדולים דגם במורדת צריך ק"ר וע' תשו' עה"ג סי' ל"ז באמצע התשו' אבל מ"מ בנ"ד דעבדי' זיכוי הגט שוב יש להתיר גם בלא ק"ר דהוי ס"ס ולכן הנני מסכים עמו להתיר לו אבל באופן שיבטיח השלשת כתובתה או שישבע שאין לו – וגם באופן שיסכים עוד רב א' מובהק בזה ואף דבתשו' מראה יחזקאל סי' צ"ח כתב דא"צ להשליש כתובה בכה"ג לכן א"צ לעשות רק שליח לקבלה ולא להולכה דא"צ לדאוג לטובתה מ"מ קשה לסמוך ע"ז– סי' כ"ב עי' מפתחות ב"ה ג' בשלח תרמ"ה ברעזן. להרב המאה"ג וכו' מו"ה ישעי' לאנדמאן נ"י אבד"ק אזיפאלי'

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעיר שנפטר בה הרב דשם ושלחו אחר רב א' להספידו ודבר הרב המספיד עם אנשי העיר שיקבלו את חתנו היושב אצלו ומחזיקו בביתו להיות לרב שם ואח"כ בא חתן הרב הנפטר ותבע חזקת חתנו ואנשי העיר טענו נגדו ורצו לדין בזבל"א וזבל"א ורצו בני העיר לברור מצדם את הרב המספיד וחתן הרב הנפטר פוסלו מלהיות בורר יען כי הוא נוגע לאשר רוצה שיקבלו את חתנו לרב שם עכת"ד השאלה. והנה כבר הביא רו"מ ד' הסמ"ע סי' ז' סק"כ בשם מהרי"ק דקא"פ מה"ת פסול גם בזבל"א ועפ"ז האריך לבאר דבנ"ד הוי נוגע ופסול מה"ת דאף שאינו נוגע לעצמו מ"מ הדבר נוגע לטובת חתנו והדבר עומד לפנינו והביא ד' מהריב"ל וברכ"י סי' ל"ז דלא בעי' דוקא נגיעה של ממון וברשד"ם ח"מ סי' ב' דגם הכבוד ותפארת להיות ממונה הוי בכלל נגוע ובנ"ד הוי קרוב להנוגע ודעתו קרובה לגבי חתנו והאריך בזה

והנה בגוף דין נוגע אם אמנם בשו"ת מ"ב סי' צ"ח מבואר כן דדוקא בנוטל שכר להעיד הוי רק מדרבנן כיון דבין אם יעיד לטובתו או לא יקח השכר אבל בנוגע פסול מה"ת ואולם בחמ"ח א"ע סי' ל"ה סק"ג כתב דאפשר דגם אם יש תועלת הנאה להעד ונוגע הוי רק פסול מדרבנן וראיתי בשו"ת מצל מאש סי' מ"ז שהביא ראי' מש"ס ערוך סנהדרין ל"ד בהא דפליגו ריב"י ורבנן אם עד עינה לזכות דמפרש טעמי' דרבנן דמחזי כנוגע בעדות ורבנן האי למות מאי דרשי בי' וכו' ואי פסול דנוגע רק מדרבנן מה פריך הרי גם לדידהו שפיר איכא למידרש למות היא דאינו עונה אבל לזכות עונה כיון דכל הפסול רק משום נוגע וזהו רק פסול דרבנן וע"כ דנוגע פסול מה"ת ותי' דלגבי ד"נ לכ"ע נוגע פסול מה"ת רק לגבי ד"מ י"ל דהוי רק מדרבנן ע"ש ולדידי לא הונח בזה דא"כ אמאי לא חשיב להך מלתא בדברים שבין ד"נ לד"מ דבד"נ נוגע פסול ובד"מ נוגע כשר מה"ת ובעי הכרזה וע' בחי' הר"ן שם בשם הרמב"ן דגם בד"מ הדין כן ואולם