מהרש"ם חלק ג רנ

כך וכו' והתם ה"ט כמ"ש מורי הר"ש וכו' דדוקא נקט אמת המים דדרך זחילה אינו חיבור דקטפרס אינו חיבור וכו' עכ"ל מזה נראה דגם במעין אינו חיבור דרך קטפרס אך ממה שסיים וכן פי' רי"צ דסמפונט והאמה נכנסת כגון חרדלית גשמים עכ"ל נראה כמ"ש הש"ך וצע"ק דא"כ למ"ש לפרש דמטעם קטפרס אינו מכשיר הרי גם לפי פירושו הקדום דמיירי בדליכא מ"ס בהאמה לא מכשיר בהשקה ושם סי' של"ה מוכח דבמי גשמים פחות ממ"ס פשיטא ומאי קמ"ל מתני' ולכן הוכיח דמיירי במעין וקמ"ל דאף דמטהר בכ"ש לא מהני השקתו לטבילת אדם ולכן הוצרך כאן ליישב דקמ"ל דדרך קטפרס ל"מ אבל מסיום דבריו בשם רי"צ דסימפונט ל"נ כן וצ"ע ומ"מ העיקר כמ"ש הש"ך וראי' ברורה מירושלמי פ"ג דיומא ה"ח שהובא בתוס' פסחים ק"ט ב' והתוס' כתבו דהכשר המים הי' ע"י חיבור למים שבמעין שתחתיו והיו המים נזחלין כמ"ש תוס' בכורות נ"ה ואפ"ה הועיל החיבור במעין ע"ש ודו"ק אבל גם בלא"ה קשה להקל לפמ"ש הד"ח ח"ב סי' צ"ג דאין להקל במעיינות שלנו (כמ"ש גם בסי' צ"א שם] וגם במעין עומד כמו באר א"א להקל בזחילתן יותר מבמי גשמים והוא עפ"ד הר"ש פ"ה דמקואות וע"ש סוסי' פ"ח וסי' צ' שהוכיח כן גם מדברי הרז"ה ותשו' המיוחסות להרמב"ן סי' רל"א והגם שאני הארכתי בזה בתשו' להוכיח דלא קיי"ל כן והבאתי מתשו' מהר"ח א"ז סי' ר"ד ועוד מכמ"ק בזה וע' תשו' משיב כהלכה חיו"ד סי' ח"י ותשו' ב"ש, ח"ב סי' פ"ב אות ד' ותשו' מהרי"א הלוי ח"א סי' נ"ד מ"ש בזה מ"מ בודאי אין לעשות מקוה כזו לכתחלה ואף שיש לצדד עפ"ד תשו' הריב"ש שהביא בד"ח שם סוסי' צ"ג אבל יש לפקפק כיון דבנ"ד אם ישאר פתוח יזחלו המים גם להלאה מהמקואות שבהמרחץ ולכן רק באופן אם יעשו בנין אבנים ע"ג הסילונות ת יש להקל מצד הסילונות

אבל בדבר השרויף שהביא רו"מ בשם הד"ח ח"א סי' מ"ה שחושש שמא השרויף עצמה הוא כלי ואף דכשהוא פתוחה והמים הולכים אינה מקבלת מים מ"מ יש לחוש לדעת הנו"ב מה"ת יו"ד סי' קמ"ב דבכלי שתחלת עשייתו לכך גם כשהוא פתוח דינו ככלי והגם שכבר חלק עליו בתשו' ח"ס סי' קצ"ח אות ה' מ"מ הד"ח חושש לדעת הנו"ב והנה בדבר זה כבר הארכתי בתשו' ופלפלתי בדברי הב"א סי' נ"ג שדחה ג"כ דברי הנו"ב ושו"ת תפא"י סי' כ"ו קיים דברי נו"ב והבאתי מכמ"ק בש"ס דתליא אם גם הדיוט יכול להחזירה או דבעי אומן דוקא וע' רמב"ם וראב"ד וכ"מ פ"י דכלים הי"א ותוס' חגיגה כ"ג ע"א ד"ה ונפסקה וכו' ורשב"א שבת ק"כ בשם הרמב"ן ואח"ז מצאתי בשו"ת ב"ש ח"ב סי' ע"ד וסי' ע"ה שהעיר מהא דשבת נ"ט ומג"ש שם ושם פ"ג ע"ב וע"ש סי' ע"ג מ"ש בזה ואני העירותי בזה מהא דסופ"ט דכלים דבנעשו ביד"א אפי' כ"ש טמאים דנתבטלו מדין צ"פ ומצאתי בכת"י מהגאון בעל ב"א על משניות דכלים שביאר הטעם דנקב קטן שנעשה מאלי' עומד להסתם וכסתום דמי אבל בעשהו בידים ומתכוון לכך שרוצה שיהי' נקב ל"מ מה שעומד להסתם ע"ש ומכ"ש בזה שרוצה בהכשר המקוה ומ"מ צ"ע וע' תשו' אמרי א"ש סי' פ"ד שהביא מתשו' פמ"א ח"ב סי' כ"ד והוא ט"ס וצ"ל סי' ק"ד ושם האריך להקל בסילון של מתכות שעשו תחת הגג ובסופו מגופת ברזא של עץ לסתום לפעמים פי הסילון ודעת פמ"א דכשהוא פתוח אין עליו שם כלי והוא העיר מהא דא"ח סי' קנ"ט והביא גם מהא דרש"י ותוס' שבת נ"ט ע"א וביאר דעת פמ"א דנהי שיש עליו שם כלי גם כשהוא פתוח מ"מ קיבולו בטל אז ומהני ההשקה ולא הזכיר כלל מדברי נו"ב וח"ס ועכ"פ לפי דבריו אין היתר אלא ע"י ההשקה וגם מ"ש הח"ס סי' רי"ח ותשו' מהרי"א סי' רי"ב וסמכתי עליהם בתשו' מהרש"ם ח"א סי' קל"ד הנכפל דברזא אין לו תשמיש בפ"ע ואינו בכלל כלי הנה מצאתי אח"ז בתשו' כ"ס יו"ד סי' ק"א פקפק הרבה בזה ואין להקל אלא באופן שהברזא אינה משמשת בפ"ע ככל ברזא ופקק אלא שתחובה או קבועה במתכות שי"ב בית קיבול ואין כל חלק עשוי לשמש אלא בצירוף שניהם וסיים דבברזא של מתכות בעי' דוקא שחצי התחתון יהי' מחובר לקרקע ואז גם אם חלק העליון שתוחבין לשם אינו קבוע הרי אינו ראוי' לתשמיש בפ"ע אין שם כלי עלי' ואינה מקב"ט ע"ש היטב וא"כ גם בנ"ד יעשו כן ויעשו ג"כ מתחלה אדעתא לחברה בקרקע ויהי' גם צורתה משונה משאר שרויפין שיהי' ניכר שאינה ראוי' אלא להמקוה כמ"ש הח"ס סי' רי"ח שם ואז יש להקל ויותר נכון לעשות בסוף הסילון אחר השרויף סילון קטן של עץ שיזובו המים דרך השריף לתוך הסילון של עץ ומשם יזובו לתוך המקוה

וכה ראיתי בפמ"א שם סוסי' ק"ד שהביא ראי' להקל בסילונות של מתכות מהא דפסחים ק"ט ע"ב גבי ים של שלמה שהטבילו בו השלחן ובתוס' הביאו מירושלמי שהי' רגליו נקובין כמ"ר לבטל מתורת כלי ולהכשר המים סגי חיבור כשפ"ה במה שהי' מחוברים למעין שתחתיהם אלא שנעשו כמ"ר לבטל השורים שהי' של נחשת מתורת כלי אבל להכשיר המים שבים שהי' של נחשת סגי כשפ"ה ושם הביאו בשם הר"י דלפי שהשורים הפסיקו בין הים למעין הו"ל כהורק מכלי לכלי לכן צריך כמ"ר ע"ש והפמ"א למד מזה לענין הסילונות ולא אדע מהו דודאי כלי של נחושת שנעשה לקבל בתוכו המים וניקב כמ"ר טהור וע"ש במח"ל שתמה מהא דפי"ד דכלים ור"מ פי"א דא"צ כמ"ר אלא משתערין כמות שהן ודוקא בכלי עץ ועור בעי' כמ"ר וע' בשי"ק על הירושלמי פ"ג דיומא ה"ח בשם סמ"ג ורוקח ורשב"א בזה ובתשו' ב"א יו"ד סוסי' מה שהשיג על השי"ק שם ועכ"פ רק בכלי בית קיבול דינא הכי אבל פשוטי כ"מ טמאים וכן דין הסילונות וכפי הנראה כוונת הפמ"א רק כלפי חשש הברזא שעושהו לבית קיבול דכשהוא פתוח טהור ע"ש ותבין ועכ"פ נ"ל לעשות בנ"ד כמ"ש שיבנו ע"ג הסילונות בנין של אבנים ובסוף השרויף יעשו סילון קטן של עץ וסגי בכ"ש כמ"ש הח"ס סוסי' קצ"ט וסי' ר"א ובלבד שלא יפלו המים להמקוה אלא מסילון של עץ והנלע"ד כתבתי. סי' ר"נ להרה"ג מו"ה נתן נטע יעקב דים נ"י אבד"ק סאניק

ע"ד שאלתו באשה א' מבנות כפרים הסמוכה