מהרש"ם חלק ג רלו

ח"א סי' קע"ו ובפרט שלדסת בעה"מ ומלחמות ביבמות פ' הערל דבאיסור דרבנן גם חהר"ל בטל וע' כרו"פ וח"ד סי' ק"א ובס' ישרי"ע ליבמות דף פ"א ודף פ"ב באורך ואני מצאתי בסה"ת סי' נ' מפורש דאפי' בחלה דודאי בזה"ז רק איסור דרבנן ואפ"ה חהר"ל לא בטיל ע"ש ומ"מ בנ"ד חזי לאצטרופי שי' המקילים וע' בחו"ד סוסי' פ"ז דלשי' הש"ך שם גם לענין חהר"ל ל"א בב"ח דרבנן דהוי איסור מגופו ואף שבשפ"ד סי' ק"א סק"ג כ' בפשיטות להיפוך ע' מקור מים חיים שם בזה

ומ"ש רו"מ דכיון שהכף הנסמך על הקדירה בצד ב' הוא מגולה לאויר וי"ל דהוי רק כעירוי דמבליע רק כ"ק לענ"ד יש לחלק בין אם הטה הקדירה עם הרותחין מקודם ואח"כ סמך את הכף לקדירה הרי קיי"ל בסוסי' צ"ב בש"ך ס"ק ל"ו דכשהקדירה עומד במקומו מיקרי תתאה וכל שהוא במקומו גובר וע"ש סי' צ"א סקכ"ג וא"כ ה"נ תתאה גבר משא"כ אם מקודם הסמיך הכף להקדירה ואח"כ הטה השמין שיהי' נסמך ומגיע אל הכף הוי הכף תתאה ואינו בולע אלא כ"ק אלא שהרי בכמה עיראות דעת כמ"פ דבולע בכולו ומכ"ש אם מחזיק איזו שעה הכף אצל שומן הרותח דודאי פולט ומבליע בכולו ולדינא נ"ל להתיר השומן אבל הקדירה אסורה וכן הגריווען שאין בהם הפ"מ נכון להחמיר ולאסרם והנלע"ד כתבתי, סי' רל"ח להרב הה"ג חו"פ מו"ה יעקב יוסף הכה ראבי- נאוויטש אבד"ק קלאבוצק במדינת פולין גדול

מה ששאל בדין אות ה' של שם שכרעה נוגע כחוט השערה בגגה ותינוק קורא ה' והאריך לפלפל בדברי הר"י אכסנדרי ורמ"א סי' רע"ו וליישב תמיהת הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ו והביא דברי הש"ג פ"ד דשבועות שהוקשה בהא דנפל דיו מותר לתקן ומ"ש ממסרס אחר מסרס דחייב ותירוצו אינו עולה לשי' התוס' מנחות נ"ו ושבת קי"א דלא ס"ל כרש"י בהא דמסרס אחר מסרס וי"ל לפמ"ש הרשב"א שבת קי"א ע"ב לחלק בין סריס לזקן דבסריס בחור כיוצא בו מוליד ואין ניכר שהי' סריס מתחלתו לכן אסור משא"כ זקן שאינו ראוי להוליד לפי דרכן של בריות לא הקפידה תורה בסירוס דידי' וזהו החילוק בין נדבק היטב לגגה דהכל קורין חי"ת שרי למחוק משא"כ בנוגע כחוט השערה עכת"ד ואם כי יפה העיר אבל אינו עולה יפה דהתם במסרס כל הרואהו מקרוב מכיר שהוא מסורס אלא דכיון דבחור כיוצא בו מוליד ומי שלא יראהו מסורס קודם שבא זה וסרסו ורואה מרחוק שזה מסרסו נראה לעיניו סירוס גמור לכן אסרה תורה משא"כ בזקן וא"כ מה יתרון במחיקת שם אם הוא דבוק היטב או לא דמ"מ מי שאינו רואה קודם מחיקתו את הדביקות יהי' בעיניו כמוחק השם והרי הש"ס מדמה לה גם להא דמחמץ אחר מחמץ ואטו יש חילוק בין אם הי' מחומץ גמור מקודם או רק קצת וכן בסירוס אין שום חילוק בזה ועיקר חילוק הרשב"א הוא משום דבזקן כל הזקנים אינם מולידים משא"כ בחור סריס אחרים כמוהו מולידים וא"כ אין מזה ענין כלל לנד"ד

ומ"ש רו"מ עוד ליישב דברי הרי"א עפ"ד הרדב"ז ח"א סי' ע"ז כבר קדמו הגאבד"ק לבוב ז"ל בספרו י"ש ליו"ד שם אלא דרו"מ הרחיב הדברים עפ"י סברת ש"ס דמנחות מ"ח בהא דחטא בחטאות בשביל שתזכה בחטאת אמרינן ולא בשביל שתזכה בעולה

והנה מ"ש רו"מ מדברי תשו' הר"ן שבב"י סי' רכ"ח דמספק מיקרי חל הנדר וה"נ בפסול מספק מותר למחוק כבר העיר בזה בתשו' ב"א סי' ס"א והביא גם בשם תשו' רמ"א סי' ק' דבספק פסול מותר למחוק ע"ש באורך ובתשו' א' שכתבתי זה כמה שנים לק' סטרי הבאתי ראיית רו"מ מהא דספק בן ז' או בן ח' אין מוהלין בשבת ובישויע"ק או"ח העיר בזה דליפטור משום מקלקל ואי הוי מצוה הרי דוחה שבת ותי' דמספק הוי מתקן ומזה ראי' לכאן אולם הבאתי ראי' מרש"י מנחות פ"א ע"א בהא דפריך לחזקי' דקדשי ארבעים מתוך פ' ליתי בהמה וליתי פ' חלות בהדה ולימא אי הך דקיימא תודה וכו' ומשני דממעט באכילה ופירש"י דקעבר בבל תשחית בדשריף להו למחר ואי מספק הוי תיקון הרי אינו עובר בב"ת ובע"כ דגם מספק הוי ב"ת דרך השחתה וגם הבאתי מתוס' חולין פ"ד סוע"ב ד"ה תק"ש וכו' דמוכח דמשום ספק לא מיקרי אפי' צורך קצת ועוד הבאתי מכמ"ק ואין עת האסף פה וגם הבאתי מתשו' תשב"ץ ח"א סי' נ' נ"א שהחזיק בדעת המכשירים ה"א שרגלה נוגע קצת בגגה והבאתי מדברי המאירי לשבת ק"ד וגם במכתב מאליהו שהובא בהגהת רב"פ לא"ע סי' קכ"ה וע' ח"ס יו"ד סי' רס"ז מ"ש ע"ד המהרי"ק בזה וע' בגט פשוט לא"ע סי' קכ"ה סקס"ה וסקס"ו בזה וע' תשו' רלב"ח סי' צ"ח ותשו' יד אליהו סי' מ"ו וסי' מ"ז ותשו' ד"ח חיו"ד סי' קכ"ג ולדינא יפה פסק רו"מ דאין למחוק את השם בכה"ג ויש לגנוז היריעה. סי' רל"ט למחו' הרב הה"ג מופ' מו"ה יצחק אייזיק ווייס נ"י מסאפינקא

ע"ד שאלתו במקוה רחוקה מנהר גדול הו או ו' אמות והנהר הולך מדרום לצפון ובצד מערב עומדת המקוה ויש לה מקור נובע קטן ודק מאוד אולם יש צינור (קאנאל) מהנהר אל המקוה ומגיע עד התיבה של המקוה העשוי' מדפין פשוטים מונחים זעג"ז והצינור גבוה מקרקעית המקוה והשולים אינן מחוברין לדפנות רק דפין פשוטים מונחים ע"ג קרקע וע"י דוחק הקרקע מכל צד מהודקים ובצד מזרחית צפונית יש נקב גדול בשולים כרימון ועי"ז ובצירוף הסדקים שבין קרש לקרש באים המים להמקוה ובצד צפון של המקוה רחוק אמה יש חפירה מבור קטן שעומד בתיבה פלומפ שע"י מוציאין מים למרחץ והקאנאל מתפרד ממנו שביל גם להבור הנ"ל וכשמוציאין מים הרבה מן הבור ע"י הפלומפ תיכף נתרוקן הבור וניכר שהמקוה הגדולה מתחסרת והולכת ע"י שהמים יוצאין ע"י סדקי הדפנות ונקבי הקרקע ערך אמה הנ"ל לתוך הבור עד שנתמלא הבור ונראה בחוש שמן הדפנות מסביב זוחל מים