מהרש"ם חלק ג ריז

קורא יו"ד נראה דעכ"פ מהני תיקון גם בתו"מ ולא הוי בכלל שלכס"ד כמ"ש כה"ג בתשו' תשב"ץ ץ בחוט המשולש טור א' סי' ה' ומצאתי בתשו' טה"א סוסי' ט"ז שהביא בשם כמה גדולים בדין האריך קוץ השמאלי עד שהיו"ד כמו חי"ת והתינוק קורא יו"ד דגם בתו"מ מותר לתקן ולא מיקרי שלכס"ד

ובדבר החי"ת של וחרה שהזיי"ן השמאלי בולט קצת יותר גג הזיי"ן לצד שמאל עד שנראה קצת כמו דל"ת גם בזה נראה כיון דלעין הקורא הוא כמו חי"ת יש להקל לתקן גם בתו"מ וע' תשו' נו"ב מה"ק יו"ד סי' פ' בדין מ"ם פתוחה שהוא צורת כ"ף וא"ו וכן הסתימה וכשהרחיב הגג לצד שמאל עד שהוא כמו כ"ף דל"ת דכשר דכל צורת אותיות שהובאו בב"י אינם לעיכובא והן אמת די"ל דשאני חי"ת דצורתו מפורש בש"ס דשבת ק"ד סוע"ב בהא דהגיה אות אחת דמפרש לה כגון שנטל גגה דחי"ת ועשאה ב' זייני"ן ע"ש א"כ מעכב חצירה מ"מ הרי מבואר בתשו' עה"ג סי' פ"ב דאם כתב החי"ת דל"ת וזיי"ן כשר בדיעבד וגם בתשו' ד"ח ח"ב יו"ד סי' קכ"ד כ"כ וגם כפי שראיתי בהתפלין ששלח אלי הוא רק בולט קצת ואינו דומה לדל"ת ואטו אם גג הזיין בולט קצת יותר לצד שמאל מצד ימין יופסל ולכן עכ"פ מהני תיקון לעבות הרגל לצד שמאל ויהי' זיי"ן גמורה ולא מיקרי בכה"ג שלכס"ד ואף דגבי חי"ת לא נוכל להראות לתינוק כיון שאינו רגיל בחי"ת כזו כמ"ש בסי' ל"ב סכ"ה ומג"א ס"ק ל"ז מ"מ הרי גם לעינינו החי"ת כהוגן וא"א לטעות באות אחר וע' תשו' בר"א חא"ח סי' י' שהחמיר בחי"ת שכתבו זיי"ן ודל"ת ומ"מ נ"ל דגם בתו"מ מותר לתקן וכמ"ש. סי' רי"ב להרב המאוה"ג וכו' מו"ה דוד זינגער נ"י אבד"ק פילזנא

ע"ד שאלתו בתפלין שנמצא בתיבת בחזק שהתג שבהזיי"ן בצד הסמוך לחי"ת נמשך הת"ג בקו דק מהזיי"ן להחי"ת ועי"ז נראה גם מקום הדבק כמו חי"ת ורו"מ צידד להכשירם כיון דנותנים לעשות כמין מקל בסוף החי"ת לצאת י"ח דעת רש"י כמ"ש במג"א סי' ל"ו סק"ג שיהא נראה כאלו נתארך רגל שמאלי ובהזיי"ן שיש בה תגין אין בהם תיקון זה וא"כ כיון דלשי' רש"י כשר וליכא שינוי צורה שוב אין לחוש לח"ת כמ"ש הל"ש סי' ל"ו דהיכי דכשר לדעת רש"י לא מיקרי ח"ת ובצירוף דעת סמ"ק דאחר כתיבה ליכא משום ח"ת והאריך בזה והנה גם לענ"ד יש להקל וראי' מע"ש בשו"ת נחל"א להגאון בעל שער משפט סי' א' דאם נכנס ראש למ"ד לחלל רי"ש אין לחוש מפני שנדמה לה"א כיון דנוהגין לכתוב ה"א מרובע מאחורי' אף דגם בעיגול כשר דיעבד מ"מ לא יטעה הקורא לומר שהוא ה"א ע"ש והרי התם אין הכל בקיאים אם צריך לכתוב מרובע ואפ"ה אין לחוש ומכ"ש בנ"ד שיש לפנינו חי"ת הקודמת בלא תגין בצד שמאל יכיר כל הרואה שבצד שמאל אינו חי"ת אלא זיי"ן וכה"ג כתב הרא"ש והובא בטיו"ד סי' קפ"ז דאע"ג שאין אנו בקיאים במראה דמים מ"מ היכי דשניהם לפנינו הכל בקיאים להבחין ע"ש וע"ע כה"ג בתוס' שבת ט"ו ע"ב ד"ה ועל וכו' ובמחה"ש א"ח סי' ט' סק"ב בשם תי"ש ורמז לתשו' חו"י סי' כ"ח וסי' ל' שהביא כמה ראיות לסברא זו וא"כ טפי יבחין הקורא שבצד ימין הוא חי"ת ולא בצד שמאל וגם בצירוף דעת הסמ"ק שהביא רו"מ דלאחר כתיבה ליכא משום ח"ת וכבר פסק הג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"ב דבדאיכא עוד ספק הוי ס"ס ואף דבשו"ת רע"א מ"ת סי' ל"ו חוכך הרבה בזה ועיין בשו"ת ב"ש חיו"ד ח"ב סי' קס"ד מ"ש בזה ולכן יש להתיר לגרור הדבק ולהתיר התפילין. סי' רי"ג להרב המאה"ג מו"ה משה מרדכי אייזען נ"י מו"צ דק' רימאנוב

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בסוחר זמנינו שעושין עם הקונים פאקטורען ונכתב בו שהקונה מקבל עלי' לבוא למקום התובע בכל דו"ד שיהי' ביניהם והביא משו"מ רביעאה ח"א סי' כ"ג ולא מצאתי שם רמז ורמיזה ומ"ש מתשו' אוריין תליתאה סי' קל"ח דקאמפארמוס בלא קנין מהני משום דד"מ והביא מהא דסי' ר"ז סט"ו והנה כבר ביארתי בחיבורי לחו"מ דברי הרמ"א שם באופן אחר ודלא כתשו' הש"מ סי' צ' ונדחה ראיית הא"ת אך בגוף הדין בודאי מהני בזה תנאי שהתנה בתחלת הלואה או המקח גם בלא קנין כדקיי"ל בסי' ע"א לענין נאמנות ובטו"ז רסי' כ"ב בהתנה שיהי' קא"פ נאמן כשנים דבתחלה מהני התנאי בלא קנין ואינו בכלל מעמש"ב כמובן אך בהתנה רק שיהי' שייך למקום משפט הערכאות של מקום המלוה י"ל דל"מ גם למקום ב"ד דשם כיון דהתנאי הי' שלא כדין שהרי אסור לדין בערכאות ואפי' תנאי ל"מ וכבר חלקו על הסמ"ע סי' כ"ו וסי' ס"א בזה א"כ גם אם התנה בין לד"י בין לדיני עכו"ם בטל כל התנאי אך י"ל דהתנאי לדיני עכו"ם היינו אם יסרב מלציית ד"י ומ"מ י"ל דדוקא בהתנה בפירוש גם על ד"י אבל אם התנה רק על משפט דא"ה גם אם נפרשהו דר"ל אם יסרב בד"י מ"מ אינו בכלל התנאי שיחוייב לבוא לד"י להב"ד שבמקום תובע אבל נראה לפמ"ש בב"י חו"מ ר"ז מחו' י"ט בשם מהרי"ק שרש קי"ב דבכל תנאי שאדם מתנה עם חבירו אין הולכים אחר לשון התנאי אלא מתחייב אפי' בדבר שאינו יוצא מלשון התנאי רק שלא יהי' דבר קשה יותר ממה שהותנה עם חבירו והביא ראי' לדבר ע"ש ואף דהש"ך סי' ע"ג ס"ק כ"ז חולק ע"ד מהרי"ק מ"מ י"ל דמודה בנ"ד דכיון דכל ישראל מחוייב לציית דתה"ק ואסור לדון בדא"ה אא"כ מסרב בד"ת א"כ מסתמא כיון שקיבל עליו לבוא למשפט דא"ה למקום התובע מכ"ש שיש בכלל זה לבוא להב"ד דשם וע' תשו' לחם רב סי' ק"ב וסוסי' קי"ג שפסק בפשיטות כדעת מהרי"ק לכן נ"ל שמחוייב בנ"ד לבוא להב"ד שבמקום התובע. סי' רי"ד עי' מפתחות להרב החריף ובקי מו"ה יוסף פאפרש נ"י מבראד

ע"ד שאלתו באשה שבדקה א"ע ביום וסתה שאינה