מהרש"ם חלק ג קצו

מוקדשין כתב עלה דדוחק הוא והן אמת דבכ"מ פ"ג מטו"מ ה"י ביאר מ"ש רמב"ם ונפרך היינו שראוי ליפרך וגם מצינו בטו"ז יו"ד סי' רל"ד סוס"ק נ"ה וס"ק ס"ב במש"ש הטור בעודה תחתיו היינו בראוי' להיות תחתי' וע"ע בטו"ז יו"ד סי' ס"ט ס"ק כ"ה ונה"ך שם ובט"ז סי' קצ"ג סק"ז הביא בשם קצת פוסקים דמ"ש בעל היינו שהי' ראוי לבעול מ"מ כיון דיש לפרש בפשיטות למה נדחוק א"ע ועוד דבנ"ד דנקטו שיהיו עוברים בכל יום ודאי דאין לפרש כן דלענין ראוי אין לשער בכל יום וגם לא הו"ל לסתום אלא לפרש ואף דמלשון סה"ת דנקט שיהי' שולטין שם ס"ר יש קצת סיוע לדבריו אבל מלשון ש"פ ל"נ כן והרי בתשו' הגאון הנ"ל נקט שיש שם ס"ר וכו' ונראה דלשון סה"ת לאו דוקא שהרי דבריו אמורים בתוס' שבת ס"ד ולא נזכר לשון זה ובפרט דבנ"ד אין זה בגדר ראוי כלל שיעברו ס"ר ביום א' ואם נאמר דבמשך איזו זמן יעברו א"כ איזו זמן ינתן לזה וגם בעגלות יתכן שיעברו במשך כמה שנים וגם ראוים לבוא בקיבוץ כמה אלפים עגלות כמו עם מרכבת הברזל ואין הפרש בין זל"ז

ובגוף הדבר כבר ישב על מדוכה זו הרב השואל בשו"ת ב"א חא"ח סי' כ"ו ורצה לחדש דאין הכוונה שיכנסו ס"ר אלא שיהא מוכן ומופקר ומתוקן לכך שיבואו לשם אנשים מכל העולם והב"א האריך לדחות דבריו וביאר דהא דתחת העגלות הי' רה"ר וכתבו התוס' משום שהי' דרכם לעבור באותו הדרך היינו דכיון שהדגלים היו סמוכים מסביבות העגלות הי' מצוי שיבואו אלה מפה ואלה מפה והי' שכיח שיעברו ביום א' ס"ר אבל אם אינו מצוי כלל שיעברו ס"ר ביום א' אף דבמשך ימים רבים יעברו ס"ר איננו בגדר רה"ר וע' בריטב"א עירובין נ"ט במ"ש בשי' רש"י דלכ"ע לא בעינן שיהיו דרים בעיר ס"ר אלא שיהי' הכרכים פתוחים לשם והסוחרים רגילים הרבה בשווקים גדולים והוא רוכלת העמים

ומ"ש רו"מ ראי' מהא דמעלות בית מרון הנה מצאתי בא"ז ה' עירובין רפ"ב סי' קכ"ט אות י' אחר שהעלה שם דבעינן שיהי' ס"ר בוקעין בו והקשה בהא דפריך דף כ"ב ע"א דר"י אדר"י מהא דבין הפסין להא דהו"ל ב' בתים והקשה דהו"ל לשנויי דדוקא רבים שהם ס"ר מבטלי מחיצתא משא"כ בין הפסין לא עברו ס"ר ותי' דלענין ביטול מחיצות אפי' אינם ס"ר מבטלי מחיצתא וכן אף דלענין רה"ר בעינן רוחב ט"ז אמה ובין הפסים לא הי' אלא י"ג ושליש אמה אפ"ה בטלו מחיצות ע"ש באורך וא"כ לפ"ז א"ש הא דמעלות בית מרון שהרי למעלה הי' רחב ט"ז אמה וס"ר עוברין אלא שהי' מסביב מחיצה מקום המעלות וכיון דרבים בוקעין בו אף דהוי בפחות מס"ר מ"מ בטלו המחיצות וממילא יש לו דין רה"ר שבסביבו

והן אמת דהמג"א סוסי' שס"ג כתב דאפשר דלענין ביטול מחיצות בעינן שיהי' ס"ר בוקעין אבל לא ראה דברי הא"ז הנ"ל ואולי ס"ל להמג"א דדוקא לר"י הוי כן אבל לדידן דאין רבים מבטלים מחיצה שביד"א אף דבמחיצה ביד"ש גם לדידן מבטלי מחיצות לשי' התוס' מ"מ בעינן דוקא ס"ר אבל צ"ע שמדברי התוס' נראה דלדידן ביד"ש רבנן מודים לדר"י ושוה כמו לר"י במחיצה ביד"א. ועכ"פ לר"י ודאי הוי כן וכמ"ש הא"ז הנ"ל וא"כ א"ש גם הא דמעלות בית מרון ותדע שהרי לשי' כל הפוסקים הנ"ל בעינן ברה"ר שיהי' רוחב ט"ז אמה והרי מעלות בית מרון היו קצרים עד שלא הי' אפשר לעבור רק אדם יחידי ואיך הו"ל דין רה"ר וכבר הבאתי לשון האשכול בשם גאון ולשון סה"ת דתרתי בעינן רוחב ט"ז אמה וגם ס"ר בוקעין ובע"כ כמ"ש ולא אדע איך תונח למעכת"ה גם לפי דעתו הא דמעלות בית מרון כיון דעכ"פ בעינן ברה"ר שיהא רוחב ט"ז אמה ואם אולי דעתו דבחדא סגי וכבר נתבאר דליתא

ולכן לענ"ד אין שום הכרח מזה לדחות דברי הב"א וכל עיר שאין מצוי שיעברו בה ס"ר ביום א' אין לה דין רה"ר ובפרט שאין בדרכים של מרכבת הברזל רוחב ט"ז אמה וגם בעינן שיהי' הדרך בעיר מפולש משער לשער וליכא

שו"ר בס' בי"ע לעירובין דף ו' ע"א בתוס' ד"ה כיצד וכו' שהעלה דדוקא בעיר בעינן ס"ר בוקעים בכל יום ולא בדרך רה"ר מעיר לעיר ומה"ט היו העגלות רה"ר תחתיהן וביניהן ע"ש היטב וע' חי' הר"ן לשבת ג' ע"ב בד"ה כאן וכו' בשם הרא"ה וז"ל א"נ אפשר דבאותו זמן אפי, שאר מדבריות שהי"ל דרך לאותו מדבר הוו רה"ר דאע"ג דפירש"י ובה"ג דל"ה רה"ר אלא של ס"ר לאו דבעינן ס"ר אלא שיש כאן דרך לס"ר כלומר שיהיו רגילים לילך שם אנשים רבים תדיר כס"ר וכאן הרי הוו שיירות מצויות של ס"ר ואעפ"י שלא היו כולם כאן בדרך כאחד עכ"ל אבל מדברי הפוסיקם ל"נ כן. סי' קפ"ט עי' מפתחות להרב המאה"ג מו"ה אלטר שפירא נ"י אבד"ק וויקנא בבאקאווינא

מכתבו הגיעני וע"ד השאלה שהביאו לפני השו"ב לשחוט ז' אווזות ושחט ששה וחתך הרגלים מכל ז' האווזות וכשהראוהו שהאווזא השביעית עדיין חי' אמר שאין שאלה רק על הרגלים ושחט השביעית ונתערבו כולם ולא ידעו כלל אם יש שאלה על האווזות עצמן וכבר מכר ב' מהן ועתה נודע לרו"מ והודיע להם ובאו לשאול על כל האווזות וכבר הביא רו"מ דברי שפ"ד סי' ק"א סק"ח שצידד בה"מ ושעהד"ח לצרף דברי רשב"א דחתיכה חי' ל"ה חהר"ל אבל בשפ"ד סוסי' ק"ט חזר בו דאווזא שלימה חי' הוי ר"ל וכיון דבשעה שהי' הנוצות עליהן לא נודע האיסור אלא אח"כ שוב ל"מ ביטול כמ"ש הפר"ת ושפ"ד שם והביא בשם הרב מס"ג בספרו יד"י לסי' ס"א שהביא מתשו' המיוחסות להרמב"ן סי' קפ"א שפסק מהר"ם דגם בלא נודע מהני ביטול ויש לצרף דעתו באווזא שלימה ורו"מ כתב שאין בידו תשו' הרמב"ן הנה אין בידי ס' יד"י אבל תשו' הרמב"ן הנ"ל הובא בב"י סוסי' ק"י וכבר האריך בבינ"א שער הקבוע סי' י"ב שאין להם פתרון וגם א"א לפרש דס"ל דמהני ביטול קודם שנודע דא"כ סותר למ"ש בעצמו בסי' קפ"ג שם (ובבינ"א שם יש ט"ס שכתב מסי' קפ"ה ולא כן הוא למעין) ונדחק בביאור דבריו שם ובב"מ סי' ק"י כתב שיש מ"ש בתשו' רמב"ן ואין ללמוד ממנו וא"כ איפוא לא