מהרש"ם חלק ג קסה

חילוק בין אם הי' ההשואה קודם ששכרו הריחים מן המשכיר אזי מתחלה זכה שמעון רק באלק 35 פראצענט ואין לו טענה על יותר אבל אם בתחלה שכרוהו סתם לשותפות דסתם שותפות הוי למחצה וכמ"ש הנימוק"י בב"מ ר"פ הבית והעליי' בשם הראב"ד דסתם שותפות הוי מחצה ומה"ט אפי' מודה לי' בגו' ריבעא א' תילתא לאו כל כמיני' לגרוע מפלגא מידי ע"ש וכ"ה בהשגות הראב"ד פ"ה מערכין הי"ז בהא דראש עבד זה הקדש דהוא והקדש שותפין בו דסתם שותפות מחצה למחצה ועתוס' ערכין דף ד' ע"ב בד"ה הוא והקדש וכו' וא"כ זכה שמעון במחצה הריחים א"כ אף דאח"כ היו מדובר ביניהם שיהי' לשמעון רק 35 פראצענט הרי ד"ז תלוי במחלוקת הראשונים אם בדיבור בעלמא מהני התחדשות התנאי וכמ"ש בחיבורי רסי' קט"ו דהוי סד"ד וסתם שותפות בחזקת שניהם והוי שמעון המוחזק וא"ל דמ"מ בשעה שנשתנה ענין העסק וחזר ראובן ושכרו באופן אחר הוא עשה השכירות על אופן הראשון וקנה לעצמו 65 פרא- צענט דז"א דאכתי לא נתבטל שכירות ראשון אף שנתרצו שניהם לשכור באופן אחר עד שיחזרו וישכירו הריחים למשכיר בתורת קנין וישכרוהו ממנו וכמבואר בשו"ע או"ח סי' רמ"ה ס"ג דכשירצו לחדש תנאי צריכים לחזור ולהקנותו למוכר ובמג"א סק"ז דצריך קנין חדש וע' בתשו' נו"ב מ"ת חא"ח סי' נ"ח שביאר היטב דלא מהני גם חזרת הכסף לבעלים לשם ביטול מקח רק במתכוונים בתורת קנין ממש ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד אם בתחלה שכרו הריחים בסתם לשותפות ואח"כ הי' המדובר ביניהם שיהי' לשמעון רק 35 פראצענט יוכל שמעון לחזור בו מכל המדובר אבל אם הי' המדובר קודם השכירות הראשון אז התנאי הזה קיים ורו"מ לא ביאר כ"ז במכתבו

ואולם אם הי' המדובר כן קודם שכירות הריחים הנה מה שקיבל ראובן שותף אחר ונתן לו חלק מחצה נראה דהוי כנחסר מן העסק מחצה כיון דגם הוא לא יכול למצוא מעות לחלקו יהיו מתבטל כל השכירות לגמרי והיו מוכרח ליתן חלק מחצה לאחר ובין לריוח ובין להיזק אין המחצה הזו ברשות רו"ש כלל הוי כנחסר מהעסק יהי' מאיזו טעם שיהיו ודמו להא דב"ב קל"ח וחו"מ סי' רנ"ג ס"ט שכ"מ שאמר תנו ק"ק זוז לפלוני ושי"ן לפלוני ותי"ו לפלוני וכו' לפיכך אם לא הניח אלא תת"ק חולקים הנמצא לפ"מ שכתב להם ואם יצא עליו שט"ח גובה מכולם וכו' כיצד הי' החוב ת"ק בעל הק"ק נותן מאה וכו' ושם סעי' י"א מי שאמר יש לי כו"כ נכסים ביד פ' וכו"כ נכסים ביד פ' והיו מונה והולך את שלו ומתוך כך צוה ואמר תנו לפלוני ק"ק זוז אין נותנים לו וכו' אלא לפי חשבון מה שיקבצו וכו' אך דבנ"ד י"ל כמ"ש רו"מ דכיון דההכרח ליתן ללוי מחצה היו מצד חסרון מעות והי' מוטל על שמעון ליתן מחצה נמצא דגם מה שנתנו ללוי הי' מחצה משל שמעון. אולם בעיקר הדבר שקיבל את לוי לשותף בלא ידיעת שמעון אף שעשה לטובת השותפות מ"מ י"ל דאין בידו לקבל שותף בלא ידיעתו דאף דמבואר בסי' קע"ו סל"ט דאעפ"י שלא הודיע לראובן שותפו יטול כמו שהתנה עמו ובסמ"ע ס"ק ע"ט משום דרשות בידו לעשות לטובת השותפות ועסמ"ע סוס"ק ע' דעכ"פ בעבר ועשה מהני ובש"ך ס"ק מ"ו בשם ראנ"ח לחלק בין נתן מעות או לא ובט"ז סעי' י' חולק בין נתן הסחורות ביד השותף החדש או לא מ"מ י"ל דכ"ז דוקא בשותפות מו"מ דכל מה שרוצים להגדיל המסחר יש בידם להגדילו לכן יוכל לקבל שותף משא"כ במסחר מיוחד כהא דנ"ד ובזה מיושבים דברי הרדב"ז שהבאתי בחיבורי סי"ט שכתב דאף שיהודה ולוי באו להפסיד כל העסק וקבלם לשותפות לרביע וכתב דדוקא משום דמרוצה שותפו ג"כ בזה ותמהתי שם ע"ז ונדחקתי בזה ולפמ"ש ניחא ובפרט בנ"ד לפי דעת ראובן שיהיו לשמעון רק חלק 10 פראצענט ואעפ"כ יתן מעות כפי 25 פראצענט בודאי לא הי' בידו לעשות בלא ידיעתו ואף שלא הו"ל מעות ובכה"ג הוי פסידא דלא הדר ויכול לסלקו מהשותפות לגמרי כמ"ש ביתה"מ ס"ק ל"ב וס"ק ל"ג שם ולענד"נ להביא ראי' לדבריו מש"ס דחולין ל"ט ע"ב גבי הני טוועי וכו' יהיב. זוזי לטבח ישראל מאי א"ל אי אינש אלמא הוא וכו' אסור ואי לא א"ל רישך והר ופירש"י וז"ל דמומר אמר ישראל אי בעינא מהדרנא לי' זוזא הלכך שריא וכו' ואע"ג דקיי"ל מעות הכותי קונות וכו' מיהו ישראל כי קא שחיט מסלק לכותי וכו' דא"ל לא לעוותי שותפתיך וכו' עכ"ל ומבואר דמצי לסלק לשותף בכה"ג דהוי פסידא דלא הדר אבל הרי מבואר בסי' קע"ו סמ"א דדוקא באמר אינו חפץ ליתן נעקר מהשותפות אבל באמר תדיר הרינו משלם אע"ג דדחה אותו כיון דלא אטרחי' לב"ד קני רווחא ע"ש ובנ"ד דגם ראובן לא הו"ל מעות הו"ל להודיע לשמעון אופן קבלת לוי לשותף אם יתרצה ליתן משלו 25 פראצענט דאפי' בבא לחלוק א"ע במקום פסידא צריך להודיע לשותפו אולי יוכל ג"כ להציל ואם אולי גם הוא הי' מתפשר עם לוי או עם סוחר להמציא מעות להעסק באופן יותר טוב לפניו. ולכן אף שנתקבל לוי לשותף הוי רק כנחסר מהעסק מחצה וגם בלא"ה נראה דמה שנתנו ללוי מחצה העסק הרי לא נודע לנו אם יהי' ריוח או היזק ואין זה גדר תשלומי עסקא כלל אלא הוי כנחסר מהעסק. ועוד והוא העיקר בעיני דהחיוב הי' על שמעון להמציא מעות יותר מכפי חלקו בהעסק כפי ערך שבאם יש לו 35 פראצענט יוסיף עוד 15 פראצענט, והינו שבאם יהי' לו 3/20 יתן מעות עוד בעד 7/20 (כי כל חמשה פ' הם חלק עשרים למאה) וא"כ איך יתכן לחייבו שיתן ללוי מחלקו 25 פראצענט בעד מה שנתחייב להספיק מעות מחצה והוא ישאר לו רק 10 פראצ. הרי לא נתחייב להספיק מעות יותר מכפי חלקו רק בערך שנתבאר שאם יהי' לו בהעסק 3/20 יוסיף ליתן עוד 7/20 ולכן עתה שלקח לוי מחצה מהעסק לריוח ולהיזק יחשבו עתה 50 פראצענט הנשארים לראובן ולשמעון כפי ערך הקדום דהיינו לראובן 32.5 פראצענט ולשמעון 17.5 פראצענט ובערך זה יוסיף שמעון לשלם עסקא עוד מן 7.5 פראצענט ויתן ס"ה עסקא מן 25 פראצענט כאלו מניח מחצה מעות וכ"ז אם הי' התשואה ביניהם קודם התחלת שכירות העסק אבל אם שכרוהו בתחלה בסתם לשותפות ואח"כ השוו ביניהם שיהי' לשמעון רק 35 פרא- צענט והם עומדים עתה בתחלת שכירות השני'