מהרש"ם חלק ג קסג

לקח החפץ באיסור ואבד חז"כ ממילא ליכא אומדנא דנעשה שומר של חבירו זה הנלפע"ד ברגע זו בישוב דברי הרמב"ם, וז"ז אין פנאי כעת לעיין בזה. סי' קנ"ז להרב הגדול וכו' מו"ה בעריש ווינטער נ"י בחראס- קיב וכעת בוויען

וע"ד שאלתו שמלחו כרס ותוך שיעור מליחה הודח וחזרו ומלחוהו ביחד עם בשר ובשלו הכל ביחד ורו"מ הביא דברי שפ"ד סי' ע"ה ס"ק ו' שכ' דהולכין לחומרא בכרס וחוששין שמא אין בו דם ואם מלחוהו והודח תוך שי"מ והונח אצל בשר אסור גם בהפ"מ דשמא אין בו דם ונסתמו בהדחה נקבי הפליטה ותמה רו"מ דהא קיי"ל דבה"מ בהדחה לא נסתמו נקבי הפליטה כמ"ש הצ"צ ותירוץ דכיון דבציר לא אמרינן איידי דיפלוט ציר דידי' יפלוט דם דאחריני אלא בהפ"מ הוי תרי קולי אם לא חזרו ומלחוהו דבכה"ג מיירי הפרמ"ג אבל בנ"ד שחזרו ומלחוהו מותר ובפרט שיש עוד ספק דלמא כרס מוחזק בדם א"כ יש להקל גם בלא הפ"מ ועפ"ז העלה דבה"מ וס"מ, יש להקל גם בנידון הפמ"ג וכמ"ש הל"ש בדיני טה"ע דבכה"ג מקילין ב' קולי עכת"ד – והנה אנכי לא כן עמדי דגם להסוברים דהדחה אינו סותם נקבי הציר מ"מ מודים דבשעת הדחה נסתמו אלא דס"ל דע"י מליחה שנית חוזרים ונפתחים כמבואר למעיין בתשו' צ"צ ובחמ"ד ה' מליחה סי' נ"א וסי' נ"ט (ובחכ"א כלל ל"ב דין כ"ג חידש ד"ז מדעתו ולא ראה שכבר קדמוהו רבנן) והארכתי בזה בתשו' להרב אבד"ק ראזדאל וא"כ צדקו דברי פמ"ג דודאי גם בהפ"מ וס"מ יש לאסור בנידון שלו, שוב הערני השואל דמ"מ תיקשי דיועיל מליחה שנית עכ"פ בהפ"מ וס"מ ועכ"פ בנ"ד שחזרו ומלחוהו ביחד הדבר פשוט דגם הפמ"ג מודה דכיון דקיי"ל להקל בהפ"מ דאין הדחה סותמת ואף דבמעים ל"ש דין הפ"מ כמ"ש במש"ז סוסי' ע"ה ושפ"ד סי' ע"ב דאוכליהן לאו בר איניש ע"ש מ"מ הכא דדעת כמ"פ דכרס מוחזק בדם ואני מצאתי כן גם בא"ז סי' תע"ה ובסה"ת הלכות או"ה סי' ס"ה ואף דבתשו' תשב"ץ חוט המשולש טור א' סי' ג' פסק הר"ש דוראן להתיר בדיעבד בכרס כהחולקים על ר"ת שכן עיקר מ"מ ספיקא מיהו הוי וחזי לעיצטרופי להקל גם בלא הפ"מ וכה הראוני במש"ז סוסי' ע' דמפורש נידון כזה גם בכרס ונמלח אחר הדחה עם בשר דאסור אבל התם קאי להסוברים דהדחה סותמת אבל לדינא קיי"ל להקל בהפ"מ דאינו סותם וא"כ בנ"ד הוי ס"ס ושרי גם בלא הפ"מ ובכ"ז גם המורה בזה להחמיר כמ"ש במ"ז סי' ע' אין מקום להתלונן ודעבד כמר עביד וכו'. סי' קנ"ח עוד להרב ה"נל

ומה ששאל בדין עוף שנתבשל עם לבו בלא קריעה וכאשר לקחו העוף להניחו על הקערה וחתכוהו לחתיכות מצאו בו הלב סגור והביא דברי הח"ד סי' ע"ב וסי' ק"ה דס"ל דאם האיסור בעין לפנינו גם הבלוע יוצא בלא רועב ודעת שפ"ד סי' ק"ה ס"ק י"ח בשם מ"ב להיפוך וע"ש ס"ק ל"ח וביקש ממני להכריע והנה בתשו' מ"ב שם הביא ראי' מהשערים שפסק בחתיכה שמקצתה תוך הציר ומקצתה חוץ לציר שאינו מפעפע למעלה אפי' לאסור אותה חתיכה עצמה מה שלמעלה מהציר והתם הוא האיסור בעין הוא ואפ"ה אינו יכול להבליע למה שחוץ לציר וכן ממ"ש הת"ח גבי לב (והובא גם בפמ"ג) וגם מדברי הש"ך סי' ס"ו ס"ק י"ג במ"ש בשם הת"ח ומ"ש עלי' דהביצה בתוך הקליפה הוי איסור בלוע ע"ש והרי הוא האיסור בעין ואף דבחי' רע"א בהשמטות תמה ע"ד הש"ך הנ"ל דהא הקליפה כלי ומכלי יוצא בלא רוטב אבל עכ"פ מוכח דאין לחלק בין אם האיסור ג"כ בעין או לא וגם מדברי הש"ך סי' ק"ז ס"ק א' גבי דגים טמאים דאין הנאסרין חוזרין ואוסרים בלא רוטב דאין בלוע יוצא בל"ר וע"ש והרי גם הטמאים בעין ומוכח כהמ"ב וגם מדברי המג"א סי' תס"א ס"ק י"ב מוכח שהמ"ב וע' תשו' נא"ד סי' מ"ה באורך וע' פרמ"ג בשעה"ת ח"ב סופ"ג שהביא מהא דסי' תש"א וסי' תמ"ז ס"ק ב' ודברי הח"י שם ומה שהביא הח"ד בסי' ק"ה ס"ק י"ח ראי' מהא דאוסרין שאר חתיכות בכבוש כבר תי' השפ"ד ס"ק ל"ח דמיירי בכולן נוגעים זב"ז וגם בגוף דינו של הח"ד דכפי הנראה בהייתו בקדרה לא נאסר שהיו ס' אלא דלאחר שחתכוהו לא הין ס' כנגדו ודבר גוש ככ"ר הרי כבר העלה הח"ס חיו"ד סי' צ"ה בראיות דגם בגוש יש להקל בכ"ש וכן מצאתי בשו"ת פ"י להמג"ש ח"ב סי' כ"ה שדחה דברי יש"ש המחמיר וסיים דמעשים בכל יום להתיר גם בגוש ואין לדון בזה עפ"י דברי פלתי סוסי' ק"ז דגם להמקילין בגוש מ"מ היינו אחר שהונח בכ"ש אבל בהוצאתו מהקדירה בעודו באויר לכ"ע דבר גוש ככ"ר דהוא גם בלא הרוטב היו ס' כנגד הלב קודם שנחתך בקערה וגם בלא"ה השיג ביא"פ בזה על הח"ד והעלה להקל בזה ע"ש טעמו ומה שתמה ע"ד המג"א סי' ש"א ס"ק נ"ד שפסק דאשה אסורה לצאת בטלית מצויצת בשבת וחייבת מדברי תשו' פאר הדור להרמ סי' ס"ב זה כמה שנים רשמתי ד"ז בגליון שהעירני ח"א בזה ואני תמהתי מאז על הפמ"ג בא"א שם ס"ק מ"ז בדין קיפול על צוארו ובמ"ש בשע"ת שם סל"ח בדין יציאה בלילה שלא הביאו מתשו' רמב"ם שם) וע' בשעה"מ פי"ט משבת הכ"ג שתמה ג"כ על המג"א הנ"ל מטעם אחר סי' קנ"ט עוד להרב הנ"ל

ומה ששאל בדין יתה"כ שנמלח בלא ניקור עם שאר בשר והביא דברי זל"א חי"ד אות ת' שכ' להתיר משום ס"ס דגוף הקרום במחלוקת שנוי והוי ס"ס שמא הוא מותר ושמא מליחה אוסר רק כ"ק ורו"מ העיר דבלא"ה כל קרום כחוש ואוסר רק כ"ק כמ"ש בסוסי' ס"ד ס"כ וצ"ל דלאו כללא הוא שהרי בטחול הקרום אוסר עד ס' כמ"ש הטו"ז שם ובסי' ע"ד אבל מדברי הט"ז ס"ק ט"ו שרמז למ"ש לעיל ס"ק א' נראה להדיא דקאי גם על קרום דיתס"כ