מהרש"ם חלק ג קמד

ועפמ"ג בא"א סי' ש"ז סקכ"א שכתב בפשיטות דבכתב משיט"א אין לגזור שמא ימחוק וגם מ"ש רו"מ דל"ה חפצי שמים כיון דהוי רק מדח"ס הנה במג"א סי' רס"א בשם הש"ל דמה שחושבין העולם למצוה הוי צורך גדול ובפרט שקבלו העולם עליהן ואפי' תפלת ערבית דהוי רשות שוי' עליהם חובה וכן עוד בכמ"ד וה"נ בזה הוי כחפצי שמים דמותר להסוברים דהא דשטרי הדיוטות אסור דהוי רק משום מעשות חפציך

אך מ"ש דהוי מוקצה מחמת ח"כ ששילם בעד הבאלע"ט ושומרו רק לצורך זה זהו חשש גדול כמ"ש המג"א סי' ש"ז סוסק"כ בשם הרא"ש דגיטין וע"ש סי' שי"ח סק"י ומחה"ש שם ויש לצדד לפמ"ש הב"ח ומג"א סי' ש"ו סקכ"ג להתיר לטלטל כתב שנרשמו המוחרמים לצורך גביית חובות משום שנוגע לרבים והפסד וגם שם מהראוי שיהי' הכתב מוקצה מח"כ וה"נ בנד"ד שזהו לטובת הכנסת הקהל ואם יאסרו הדבר יפסידו ההכנסה אבל יש לחלק בין התם דהוי הפ"מ ומ"מ כיון שנתבאר למעלה דמשום שטרי הדיוטות ליכא בזה ממילא ליכא משום מוקצה מחמת ח"כ כדמוכח מהמג"א סי' שכ"ז סק"ה גבי רשימות שלא דיבר כלל מחשש מוקצה מחמת ח"כ וע' בא"ר סי' ש"ז סק"ל וסקל"א ובמחה"ש סי' פ"ח שכ"ז שם וא"כ ה"נ בנ"ד והנלע"ד כתבתי. סי' קל"ב לכבוד הרב הה"ג בנש"ק וכו' מו"ה ארי' ליבש הלבר- שטאם שליט"א אבד"ק צאנז

לתשובת מכתב נקראתו הנני ע"ד שאלתו בשקלי הק' מרמב"נ שהמנהג שם שהי' אביו הגה"צ ז"ל אמרכל מכל הגליל וכל הנגבה לידו שלח ליד הנשיא לדראהביטש ועלה כל שנה לערך ה' אלף רמ"כ ומזה הי' מנהג לשלוח ליחידים ד' מאות ר"כ ליחי"ס וזה כשנה שעמדה העיר בלא רב שלחו מהגליל בעצמם ועתה נסתפק אם יוכל ליקח ממעות עירו הסך הנ"ל ליחו"ס כנ"ל

הנה לפענ"ד נראה דבעת ששלחו מהגליל ליד האמרכל הי' כל נדבותיהם על דעתו כדאי' כה"ג במגילה כ"ו ע"א דבמתא מחסיא אע"ג דמעלמא אתי אדעתא דגברא רבא קאתי אי בעינא מזבנינא לה, אך במשך הזמן שלא הי' רב ושלחו בעצמם ליד הנשיא לצורך הכולל א"כ לא הי' נדבותיהם אדעתא דרב הגליל – ומתחלה ניתן הסך ד' מאות ר"כ מכל הסך ה' אלף ר"כ מכל הגליל ועולה ערך שמונים ר"כ מכל אלף כמ"ש כה"ג בתוס' פסחים צ' ע"ב ד"ה עד שיכלו וכו' דא"א שלא יתערב בכל קן מעות שתי נשים וביותר מבואר בט"ז א"ח סוסי' שצ"ה דבכל תמיד הי' מכל או"א שנתן לקופת הקדש דכיון שיצטרפו יחד הוי כמעורבים יחד כל המעות ע"ש וה"נ בזה ואם בשנה זו שלחו מהגליל בעצמם לגבאי הכולל וכבר זכה עבורם א"כ אם נקחו ממעות הנגבה מאנשי עירו אין ליקח אלא כפי ערך שמונים ר"כ מכל אלף ואף שהיחידים יש להם זכות מכירי כהונה שכבר הי' רגילים לקבל ממעות הגליל, הזה סך כו"כ הרי גם במכירי כהונה אם רצה לחזור חוזר ועתוס' ב"ב קכ"ג ע"ב ד"ה הכא ובקצה"ח סי' רע"ח סקט"י בשם תשו' מהרי"ל ומבואר בתשו' חכ"ל סי' ע' דאם מת הנותן אין ביד המכירי כהונה לתבוע את היורשים – א"כ בנ"ד שהי' זכותם לקבל סך זה מכל מעות הגליל, ואנשי הגליל שינו את טעמם בשנה זו ושלחו ליד גבאי הכולל שלא ידע מזה כלל ויכה עבור הכולל דידו כידם שוב א"א להוציא מידו חלקם במעות של הגליל, ובמעות של עור צאנז הרי אין להם זכות אלא כפי ערך מעות הנגבה משם בכל שנה והנלע"ד כתבתי. סי' קל"ג להרב הה"ג וכו' מו"ה שמעי' שט"ב ני' אבד"ק פרעמושליאן

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באדם שהטיל מ"ר למקוה פחות מ"ג לוגין ונשלם בזה שיעור ג' לוגין שאובין אם מ"ר דינם כמים שאובין והביא מרש"י ותוס' זבחים ע"ח שנחלקו אם מ"ר מין מים ולענ"ד מלבד שגם הר"ש והרע"ב פי' דמקואות מ"ו כתבו בפי' דמ"ר מיטהרין בהשקה שהם מין מים בלא"ה הרי במכות ג' בדין מים שנפל לתוכן יין דטהורים ופריך מ"ש ממי צבע ומשני התם מיא דצבעא מיקרי הכא חמרא מזיגא מיקרי ומוכח דתליא בשמא א"כ ה"נ הרי נקראים מי רגלים ופוסלין ככל שאובין שהרי שתה שאובים מכלי אבל אם שתה בפיו מנהר י"ל דאינם פוסלין ואי משום דהוייתן ביד"א הרי אין פוסלין אלא בג' לוגין כמ"ש הרשב"א וב"י בדין שינוי מראה וע' תשו' רשב"א ח"ג סי' רכ"ח ובב"י בד"ה וכן הסיליו וע' בס' גי"ט דס"ל דהוי' ע"י דבר המקב"ט אינו פוסל כלל אם יש רוב כשרים במקוה אבל דבריו צ"ע וגם במי השילוח והג' חשק שלמה פ"ד דמקואות פסקו דפוסל בג' לוגין ככל שאובין ונ"ל עוד דאם טבל האדם במקוה הרי ניטהרו בהשקה בעודן במעי' כמ"ש הר"מ ורע"ב פ"י דמקואות מ"ח ובמק"א ביארתי משום דמחוברין ע"י נקבי הטבע שבגוף האדם וע' רש"י יומא ע"ו ע"ב ד"ה דומי' דשמן וכו' והוכחתי מזה דנקבים הרבה מצטרפין לשפ"ה כדעת מרדכי ורמ"א א"כ אין פוסלין המקוה אך דמ"מ פוסל משום הוייתו ע"י דבר המקב"ט שהוא האדם לכן אף דאדם כקרקע מ"מ פוסלין המקוה. א"ה נכד המחבר שליט"א, מ"ש לענין מר"ג אם דינם כמים שאובין י"ל דדוקא מר"ג דאדם, משא"כ מר"ג דבהמה ע' ברמב"ם פ"י מט"א ה"ב דמר"ג דבהמה ל"ה תולדות המים והוי כמי פירות ע"ש וע' ש"ס בכורות ז' ע"א בעי' מיני' מר"ש מר"ג של חמור וכו' מיא עול מיא נפיק כי קמיבעי' להו דחמור דעכורו וכו' וע"ע בח"י ה"פ סי' תס"ו סקי"ד ע"ש וי"ל בזה]. סי' קל"ד עוד להנ"ל

ומה ששאל באחד שנשא אלמנה בחופת נדה ונתהוה תיכף קטט ובאו להתגרש איך לכתוב בגט ארוסתו או אנתתי והביא מתשו' ד"ת