מהרש"ם חלק ג קל

דרישא עיקר א"כ ה"נ בנ"ד יש להקל ואף דהרא"ש כתב דהדיוקים סותרי' אזלי' לחומרא הרי הרמב"ם לא ס"ל כן ויש מזה לתמוה במ"ש הב"י וט"ז יו"ד סי' צ"ב סק"ו בשי' רמב"ם דס"ל דהיכי דיוקים סותרים אזלי' לחומרא ולפמ"ש ליתא לשי' רמב"ם גופי' וע' בט"ז שם סי' נ"ה סק"א. ולכן הדבר פשוט להקל בהנאה

אך דמ"מ יש לחוש לחשדא וגם ברבים הדבר מכוער ובפרט לפמ"ש הפ"ת בשם ז"י והביאו גם רו"מ דבביהכ"נ יש לחוש טפי לחשדא וא"כ ה"נ בנ"ד ובפרט דנראה כמשתחוה לו בשעה כמשתחוה לאותו צד ואני מצאתי בתשו' רדב"ז ח"ד סי' ק"ז שהאריך בדין צורת ארי' בביהכ"נ והעלה ג"כ דיש חשדא ומכוער הדבר בביהכ"נ וגם דנראה כמשתחוה לו וגם חשש מ"ע וחה"ש ע"ש באורך ומכ"ש בנ"ד. ולכן נראה דיש לפחות הצורות ההמה ע"י מקבת ברזל וכדומה ויוכלו לעשות גם ע"י ישראל כיון דאין בזה חשש ע"ז רק משום מ"ע וכדומה אם ישחקו הצורות ההם שוב ליכא חשש כלל ומותר לקיים התנור בביהמ"ד כיון שלא יהי' נראה עוד צורות שו"ע כלל על התנור בכה"ג יש להתיר בזה. סי' קי"ז להרב המאה"ג מו"ה אלעזר שוצבערג נ"י אבד"ק סקאליט

מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד שבא לפניו היות שמת רמ"ל והניח בית בעזבון וגם אשה וב' ולדות וגם הניח בתו קטנה מ' יוכבד מאשתו ראשונה ולא מינה אפטרופס רק האלמנה החזיקה ב' ילדיו אצלה ושני אחיו של רמ"ל ר' יונה ור' יעקב הי' קצת כעין אפטרופסים על הילדה מ' יוכבד ואח"כ רצתה האלמנה להנשא ומכרה הבית לרד"ז ור' יונה צווח תחלה ואח"כ שתק מפני ששיחד אותו רד"ז באיזו סך והאלמנה נתנה לרד"ז שטר בלשונם ור' יונה לא נתן שום חתימה ומעות חלק יוכבד קיבל ר"י הנ"ל בשתיקה ואמר בפני אנשים שמקבל רק על שכר דירה עד שתגדיל בנימוסיהם וביני ביני בנה רד"ז בהבית ותיקן זה כמה שנים ועתה תובעת יוכבד חלקה ורד"ז טוען שהאפטרופוס מכר לו וקבל המעות והסכים להמכירה עכת"ד השאלה

ורו"מ האריך וכ' דכיון דר"י לא נתמנה רק שעשה מעצמו לטובת היתומה וכיון שלא היתה סמוכה על שלחנו אין לו דין אפטרופס ולחד דיעה בסי' רפ"ה ס"ז אין לו דין אפטרופס וגם א"י למכור רק לאכילה עסמ"ע סי' ר"צ סקט"ו וע"ש סקכ"ט ושו"ת ח"ס סי' צ"ה ועוד דבנ"ד לא הסכים רק שתק וגם קיבל שוחד וי"ל דאין מעשיו כלום ועוד איזו טעמים שלא הוטבו בעיני והעלה דהבית בחזקת היתומה

והנה גם לענ"ד צדקו דבריו ואני מוסיף שהרי מבואר בתשו' רשד"ם חח"מ סי' מ"ו דדוקא שנסמכו עליו בנכסיהם ונשתדל בשלהן אז יש לו דין אפטרופס אבל היכי דאין הנכסים ביד האפטרופס לא הוי בגדר סמכו עליו וגם בתשו' מהרי"ט הביא ד' הריטב"א שהביא בשם רבו דיתומים שסמכו אצל בעה"ב אינו אפטרופס אלא במה שהוא מחזיק בידו אבל אין לו להוציא מיד אחרים והובא במל"מ פי"א מהל' נחלות ה"ו ואף שהוכיח מתשו' רשב"א ופ"מ להיפוך עכ"פ הוי ספיקא דדינא וכבר העלה בתשו' מהרי"ט בשניות חח"מ סי' כ' דבכל סד"ד מוקמי' לקרקע בחזמ"ק והמקח בטל וע"ש עוד סי' ס"ג מ"ש בזה וא"כ ה"נ בנ"ד ועוד דהא דעת הרמ"ה דהא דהיתומים שסמכו כו' מהני רק למטלטלין ולא בקרקע וכ"פ הריב"ש ע' בב"י וכבר האריך בזה בשו"ת הרי"מ חח"מ סי' ה' דהוי עכ"פ סד"ד וגם העלה דבא"י אם מכר להאכיל או להניח דמבו' בשו"ת מהר"ץ לב כלל י"ג סי' ע"ח די"ל דמסתמא עשה האפטרופס כדין מ"מ בכה"ג דידע לוקח שהוא רק אפטרופס דמי להא דסי' קפ"ה ס"ה והמקח בטל ובפרט היכי שהי' האפטרופס נוגע ע"ש באורך וא"כ ה"נ בנ"ד ונראה דגם להסוברים דבסד"ד המקח קיים מ"מ הכא הרי הוי ס"ס מטעמים הנ"ל וגם לדידן דבממון אין מוציאין בס"ס מ"מ בכה"ג דאיכא חזמ"ק הו"ל כשניהם אין מוחזקים דמהני שפיר ס"ס לכ"ע כמ"ש הש"ך ח"מ סוסי' צ"א ואף דהתומי' קת"כ ק"כ העלה דבס"ס בפלוגתא דרבוותא גם התוס' מודו דאין להוציא ממון הנה התומים גופי' סי' ע"ז סק"ד פסק להיפוך ובפרט דבנ"ד הרי איכא חזמ"ק להיפוך וכמ"ש. ועוד דבנ"ד הרי סמכו על ב' האחים ולא עדיפי מהיכי דמינה אביהם ב' אפטרופסים דל"מ מעשה האחד לבד וע' קצה"ח רסי' ר"צ ואני מצאתי בתשו' מבי"ט ח"א סוסי' של"ה שהביא בשם תשו' הגאונים בשם ר"נ גאון דאין מעשה האחד כלום וע' תשו' מהרי"ט ח"א סוסי' כ"ז ותשו' לחם רב סוסי' צ"ב בזה מכל הלין טעמי' בצירוף קצת טעמים של רו"מ שהוטבו בעיני הנני מסכים הילך למ"ש רו"מ שהקנין בטל וחלק הבית של היתומה מ' יוכבד הוא בחזקתה. סי' קי"ח להרב הגדול מו"ה שמעון שפירא נ"י דומ"צ דק' ראדוויץ

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בחבית יין מלא עומד על א' משוליה ועשו בו נקב בשולים למעלה ובהרגשת היין את האויר החל לעלות ולזחול דרך הנקב שלמעלה ועמדו שם ב' ישראלים אבל יותר קרוב לחבית עומד נכרי א' והניח ידו ע"פ הנקב שסתם ישראל בברזא ואין בזה הפסד כי יוכל למכרו לנכרים אם יש להתיר היין בשתי'

ורו"מ האריך והביא מסי' קכ"ד סכ"ג וט"ז וש"ך ונו"ב מ"ת סי' ס"ח שהובא בפ"ת סק"ד שהבין בדעת הב"ח דגם בלא הפסד מהני ביטול בס' וסותר למ"ש בעצמו במהד"ק סי' ל"ט בזה ובלא"ה וכו' דדוקא בהפסד שרי ולא הזכיר כלל ד' הב"ח וי"ל דהב"ח הקיל רק שא"צ הולכת הנאה ליה"מ והביא מסי' קל"ד ס"א וש"ך סק"ה בשם הר"ן ולפ"ז י"ל דבהא דסי' קכ"ד שהיין שמהנקב ולמעלה ג"כ עומד במקומו כמו היין שלמטה מהנקב ומי יודע אופן התערובתם זב"ז והוי כחסי"ד ואולי התחתון מתערב בעליון אך הש"ך פסק להקל