מהרש"ם חלק ג קכ

סי' ט' פסק בפשיטות דגם בזה שייך גא"א וכ"פ הח"ס סימן י"ב אבל הנה בתשו' רשד"ם חיו"ד סי' קפ"ב פסק דיכול המעכב לומר קים לי ובפרט אם עמדו כמה שנים יחד ובנאוהו פעם ופעמים הו"ל כקבלו עליהם בפירוש להיות יחד ע"ש וגם בתשו' פרח מט"א ח"א סי' מ"ט ותשו' מהרח"ש ח"א סי' ח"י פסקו דהמעכב י"ל קים לי וגם בכנה"ג וזכל"א ח"מ אות ג' ובמק"א הבאתי מהירושלמי פ"ו דדמאי ה"ו בסופה להוכיח משם דיורשים ושותפים שוים אבל ביארתי ליישב דלק"מ ואכמ"ל וע' תשו' מהרא"ז סי' ס"ג והבאתי מתשו' מהרי"ט בשניות חח"מ סי' כ"ד ושע"מ סי' ס"ו ס"ק ל"ו וכיון דכל דינא דגא"א הוא רק מצד הישר והטוב כמ"ש בתשו' הרשב"א ח"א סי' תתקנ"ו א"כ כל ספיקא להקל

אך רו"מ הביא מדברי עדות ביעקב ופרמ"א שם דדוקא בקנו שניהם יחד אבל בקנה זה היום והשני מחר ונשתתפו לכ"ע שייך דין גא"א וכבר הבאתי דבריו בספרי משפט שלום סי' קע"ו ס"כ וכתבתי שראיתי למי שחולק עלי' והוא בספר שושנת יעקב לסי' קע"א סק"ד ודחה ראיית הפרמ"א מדברי הה"מ ושגם סברתו אינו נראה ואין חילוק בין קנו בב"א או בזאח"ז עוד הביא רו"מ מתשו' פרמ"א שם שהביא דעת הרא"ש שביאור החילוק בין יורש ללוקח דיורש כיון שממילא בא לידו ולא נחית אדעתא דארעא ל"ש לומר דלכך נשתעבד להיות שותף לעולם שהרי לא הו"ל ברירה אחרת כיון שנפל שם חלקו משא"כ בלוקח שמדעתו קנהו אדעתא דארעא נחית ואדעתא דהכי שישאר שותף לעולם א"כ בנ"ד שלא ירדו אלא בשביל לגבות חובם שפיר שייך בזה דין גא"א אך שהעיר דכיון שהקונים בראשונה הבית מהעכו"ם קנוהו יחד לשותפות אלא שהם חזרו ומכרוהו לרו"ש בזאח"ז ומידם בא חלק ראובן ללוי ויהודא א"כ אין לרו"ש יפוי כח לטענת גא"א כיון שהם באו מכח הראשונים והביא מתשו' פרמ"א שם בשם ראנ"ח בדין ב' שקנו מאחד ומת לוקח אחד דאין היורש י"ל גא"א כיון שכל זכותם מכח לוקחים אך מה שצידד דכיון דשמעון יוכל לטעון גא"א מפני שמתחלה הי' רק ב' שותפים ועתה ניתוסף עוד אחד כמ"ש בחו"מ סי' שט"ז סעי' א' דמי שנתן בית לאחד ושייר לעצמו זכות דירה יכול למכור ובלבד שלא ירבה דיורין וה"נ אדעתא שיהי' שנים בחצי השני בוודאי יוכל למחות בטעות גא"א א"כ ה"נ לוי ויהודא יוכלו לומר גא"א כמ"ש הרשב"א שבב"י סוסי' קע"א דגם להראב"ד דדוקא ביורשים שייך טענת גא"א ולא בלוקחים מ"מ אם קנה א' מהיורשים חלקו כיון דהיורש השני יכול לטעון גא"א וה"נ הלוקח ממנו שלא תלקה מדה"ד שתהא יד א' עדיפא מחבירו עיי"ש וה"נ בנ"ד עכ"ד ולענ"ד אין לו דמיון כלל להתם דבשלמא התם היורשים כפי שהם עכשיו כל א' יש לו זכות גא"א אלא דאחד מהיורשים מכר חלקו ללוקח לזה כ' הרשב"א דכיון שהיורש השני לא אבד זכותו לטעון גא"א ה"נ הלוקח מן היורש השני לא אבד זכותו שזכה בו מכח המוכר אבל הכא אדרבה הלוקחים לא הו"ל זכות גא"א אלא שא' מהלוקחים בא חלקו ליד ב' הבע"ח א"כ אף דנימא דשמעון יוכל לומר גא"א ע"י שנחרבו הדיורים הרי לזכותו שלא יפסיד ע"י ריבוי הדיורים זכה בטענת גא"א ולא לחובתו וכבר כתבתי דכל זכות גא"א הוא מצד הישר והטוב שתקנו חז"ל לטובתו א"כ אם אין שמעון רוצה בתקנה זו ואינו רוצה לטעון גא"א הרי באומר א"א בתק"ח כגון זו שומעין לו ואיך נימא שיוכלו לוי ויהודא לכפות את שמעון לחלוק בגא"א כיון שהם באו רק מכחו של ראובן וראובן לא היו יכול לטעון טענה זו ואיך יזכו הם נגד שמעון בגא"א כיון שגם שמעון לא הו"ל מקודם זכות גא"א אלא שאנו אומרים ע"י ריבוי הדיורים יוכל לומר כן לטובתו אבל אם אינו רוצה בזכות זה ומוותר על ריבוי הדיורים איך נכוף אותו לחובתו במה שאינו חפץ בו כיון שהוא אומר א"א בתקנה זו ומכ"ש דיש לפקפק במ"ש ר"מ להוסיף עוד דגם בשני לוקחים אם מכר האחד חלקו לאחר יוכל הלוקח השני שקנה מזה לטעון גא"א כיון דהשותף השני יוכל לומר גא"א באמרו שלא נשתתף עם איש זר ולפמ"ש ליתא דכיון דהשותף הראשון ל"ה יכול לומר גא"א מה מכר ראשון לשני וכו' ואף דשותפו שנשאר בחלקו יוכל לומר גא"א נגד הלוקח משותפו כמ"ש בתשו' פרח מט"א שם דיוכל לומר אותך אני רוצה לקבל ולא לאחר וכהא דכתובות בהא דכופין להוציא והביא ממ"ש הרשב"א דדין גא"א דמי להא דכופין להוציא וגם החולקים שם מודים בגא"א ע"ש מ"מ נראה דדוקא אם הוא רוצה בגא"א אבל אם הוא אינו רוצה בגא"א גם הלוקח שקנה מהלוקח השותף אין בידו לכוף את השותף הנשאר לגא"א כיון דהמוכר שלו לא הי' בידו לטעון כן ומה מכר ראשון לשני וכו' ותקנת גא"א ניתקן לטובתו ולא לחובתו והן אמת דממ"ש הפרמ"א שם דבמכר א' מהלוקחים לאחר דמי להא דמת א' מהשותפין דקיי"ל דבטיל השותפות ובחו"מ סי' שט"ז בשנים ששכרו בשותפות דא"י להושיב אחר במקומו דיוכל לומר אותך אני יכול לקבל וע"ש מזה הי' נראה דס"ל דגם הלוקח יוכל לומר גא"א כמ"ש הסמ"ע סי' קע"ו ס"ק נ' דגבי שותפים שמת א' מהם גם היורשים יוכלו לבטל השותפות וה"נ בנ"ד אבל מ"ש ראי' מסי' שט"ז הוא תמוה דהתם דוקא בשכירות כן הוא משא"כ במי שהבית שלו יוכל להרשות לאחר בביתו בלא ריבוי דיורים דכשרוצה למכור לאחר הרשות בידו כמ"ש הסמ"ע סי' קנ"ד ס"ק ח' ולשי' הט"ז שם כיון דאפילו למכור לאחר הרשות בידו גם להרשות לרבים בחלקו שרי ע"ש וכן נראה מדברי המבי"ט ח"א סוסי' רע"ב ובשאילת יעב"ץ ח"ב סי' קי"ט לא נחית לחלק בכך וחשב דשכירות ומכר שוים ונעלם ממנו דברי סמ"ע וט"ז הנ"ל וכפי הנראה נעלמו דבריהם גם מבעל פרמ"א הנ"ל אבל גם מ"ש מהא דמת א' מהשותפים וכו' י"ל דדוקא לענין שיוכל השותף השני לומר גא"א בכה"ג שוים ולא לענין שיוכל גם היורש לומר גא"א כיון דטענת גא"א הוא רק מצד ועשית הישר והטוב ומורישו לא הי"ל זכות גא"א י"ל דגם הוא לא עדיף ממאן דאתי מחמתיו ולכאורה הי' נראה דאפילו השותף השני א"י לומר לגבי יורש של שותפו גא"א ותדע שהרי הפרמ"א שם לעיל כתב בעצמו דלשי' ר"י הלוי וסייעתו גם היורשים הבאים מכח לקוחות ג"כ הדין דאי"ל גא"א ובע"כ דס"ל דמתחלה נשתתפו גם על יורשיהם והכל יודעים דסוף האדם למות משא"כ במוכר האחד זכות לאחר ס"ל דיכול שותפו לומר גא"א לפי שהי' בידו שלא למכור לאחר