מהרש"ם חלק ב סח

הנה מכח הא דאין מליחה לכלים להפליט אף דגם משהו אינו פולט וגם לכתחלה מותר כמ"ש הפמ"ג בא"א סי' תנ"א סק"כ להוכיח מתשו' הרשב"א וב"י מ"מ יש' לחוש לכתחלה לדעת הסוברים דדוקא דם אבל שאר איסורים מפליט וכ"ה ברוקח סי' תי"ג בשם אביו אך בסי' ת"ל כתב להיפוך וצ"ע. וע' בב"י סי' תמ"ז בשם רי"ו וכן במ"ש ע"ד תשו' רש"י דמוכח ג"כ להחמיר ועוד דמבואר ברמ"א סי' ק"ה סי"ב דאין להקל לכתחלה בהא דאין מליחה לכלים וגם מ"ש רו"מ מהא דדם מישרק שריק תמהני דבנ"ד הא יש לחוש מכח ציר של פליטת בשר הטרפה שנפלט מהבשר ונבלע לתוך הסל שמולחים עליו ובשאר דברים ל"ש לומר מישרק שריק ועוד דהא מבואר במנ"י כלל י"ד אות ט' דבפליטת שפע דם וציר לא סמכי' אהא דדם מישרק שריק גם בכלי מנוקב ע"ש לכן אין להתיר לכתחלה

סימן סח להרב הנ"ל

ומה ששאל בדין א"א שנשאת במזיד לאחר אם צריכה גט גם מהשני הנה בד"ז כבר האריך בשו"ת נחלת אבות להגאון בעל שע"מ סי' י"ח והביא מדברי הב"י סוס"י י"ז בשם תשו' הרשב"א שדחה דברי התלמודים שסברו שא"צ גט ופסק דצריכה גט והנח"א האריך לקיים דברי התלמודים ע"ש באורך ובתשו' א' הארכתי בזה מדברי הטור סי' קנ"ב וב"ח וט"ז סק"ח וב"ש סקי"ב בשם רשב"א שסותר לדברי רשב"א שבב"י הנ"ל וביארתי ליישב וגם הבאתי מהטור סי' קנ"ט וב"ש סי' ט"ו סקכ"ג וע"ע רס"י ק"נ וסי' קמ"ט ס"ד ואין עת להעתיק כל מ"ש בתשו' הנ"ל

סימן סט להרב וכו' מו"ה יהושע העלליר נ"י מו"ץ דק' סטרי

מכתבו הגיעני ובדבר מה ששאל במי שהי"ל חזקה אצל אדון בריחים של מים ואח"כ נתקלקלו הריחים ולא הי' ביכולת לתקנה ועשה האדון הוצאה גדולה והעמיד שם ריחים אמעריקאנר וקם א' והשיג גבולו ורו"מ הביא מתשו' רשד"ם ח"מ סי' רל"ב דהחזקה בתקפה והביא בשם ח"א סתירה מהא דחו"מ סי' קע"ג ס"ג בהג"ה דאם אין לו רק שיעבוד אם נפל אזלא חזקתו וכן מהא דב"ב (ד' ע"א סוע"ב) ורשב"ם בהא דאי נפלי הדר שתיל להו דאם אין לו זכות בהקרקע אזדא לי' זכותו כשנפל וה"נ בזה הנה באמת שד"ז מבואר גם בתשו' הרשב"א שהובא בסמ"ע סי' קנ"ד סקכ"ה ולחלק יצא בין הא דסי' קנ"ד ס"ח שם ובין הא דסי' קנ"ג ס"כ ע"ש. אך דבנ"ד הדבר תלוי אם יש לבעל החזקה זכות בגוף המקום או רק שיעבוד וכבר נחלקו המחברים אם דינם כקרקע או כמטלטלין ועמ"ש בחיבורי לחו"מ בקת"ע לסי' רל"ז אות ט' דהוי סד"ד ובדיני חזקה אות ל"ה הבאתי בשם כנה"ג דגם בנשרף או נהרס הבית וחזר ובנאו יש לראשון חזקה והוא מתשו' מבי"ט ח"ב סי' קצ"ב אבל המעיין ימצא שצידד להיפוך דכיון שהעכו"ם לא הי' מחויב לחזור ולבנות פנ"ח באו לכאן אלא שאם היתה הסכמה שם דגם בכה"ג יש חזקה לראשון יש לדון כן וע"ש אות נ"ד מדברי מל"מ פכ"ג מאישות דהחזקה הם רק שיעבוד ובדיבור בעלמא מסתלק ולכן כיון שהדבר מסופק בתקנה הבו דלא לוסיף כיון שהשני כבר השיג גבולו ושכר הריחים המע"ה. אבל לכתחלה בודאי יש לדון דחזקת הראשון קיימת ועמ"ש בשו"ת שבסו"ס דע"ת סי' ג'

ומ"ש עמ"ש בדע"ת סי' נ"ז סקמ"א דגם בודאי דרוסה ספק נשך בפיו ולא ביד ותמה דהא קיי"ל כהר"ן בספק שתקו כלום ודלא כהרשב"א עמ"ש בדע"ת סקט"ז וסקי"ד וסקליד וימצא דלק"מ

סימן ע ב"ח נ' וירא תרנ"ט להרב המאה"ג וכו' מו"ה עזרא קאלישער נ"י אבד"ק טשערניוויטץ. רוסיא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק התבערה שהי' בק' בליל ש"ק ויום א' של וכל החניות והבתים ערך חמשים שהי' כמבצר חזק באמצע העיר נשרפו ונהרסו עד היסוד שחללו היהודים בכיבוי הדליקה ומחמרים אחר בהמתם בהולכת מים ואחר שנשקט האש מעט רצו היהודים לעמוד מלהתעסק וקצפו האדונים וציווי גם להעכו"ם שלא יכבו והי' חשש שידלקו גם שאר בתי העיר וגם חללו ש"ק בהוצאת ממונם טלטול מוקצה וכדומה ורו"מ התיר להם ועתה רוצים לקבל תשובה כדת של תורה

הנה בגוף הדבר אם עברו על איסור תורה או רק דרבנן יש לדון באיסור מחמר לפמ"ש מהרש"א פסחים (ד' ס"ו) דמחמר ל"ש אלא ברה"ר ולא בכרמלית א"כ בזה"ז דליכא רה"ר ליכא איסור תורה עכ"פ אבל זהו נגד הפוסקים אולם עוד יש לדון לפמ"ש התוס' בשבת (דף ק"ו ע"א) ד"ה מה לי וכו' דאי לאו שרפה עצמה חשוב תיקון משום בישול פתולה לא הוי אסורה אע"פ שמתקנת בכך כיון שאינה אלא משום שרפה ל"ה חשוב תיקון ולא מיחייב וכן מוציא מרא לחפור לקבור בו מת לר"ש וכו' ע"ש וה"נ בנ"ד כיון שגוף הכיבוי הוא משאצל"ג גם מה שעשו מלאכת מחמר וכדומה בהסוסים לא מיחייבו כיון שכל המעשה הי' רק לצורך הכיבוי שהוא משאצל"ג אבל בתוס' סנהדרין (ד' ל"ה ע"א) ד"ה אין רציחה דו"ש וכו' מוכח להיפוך וגם ברשב"א שבת שם מבואר כהתוס' סנהדרין הנ"ל אבל הנה מה שעשו לצורך כיבוי הרי ידוע שבזה"ז שכיחי סכ"נ בדליקה גדולה כזו ובפרט אם הי' נדלקים שאר בתי העיר א"כ הרי גם באיסור תורה שרי לחלל ש"ק דאף דמלשון הרמ"א ומג"א סיס"י של"ד סקל"א נראה דרק איסור משאצ"ל התירו אבל כבר כתב בתשו' ח"ס יו"ד סוס"י קל"א להוכיח מעירובין (ד' מ"ד) דגם איסור תורה התירו ובתשו' בש"ר סי' קצ"ד פסק דגם מחשש נזק הגוף לבד בלא סכ"נ שרי לכבות ע"ש אבל היינו במשאצ"ל אבל בחשש סכ"נ שרי גם באיסור תורה וא"צ כפרה כלל כמ"ש המג"א סקל"ב ובמחה"ש בשם חו"י רק במה שחללו לצורך ממונם צריכים לקבל תשובה ונודע דעת או"ה שהביאו הא"ר ופמ"ג וח"א כלל מ"ה מ"ו וגם בגוף דין הרמ"א בשם פסקי מהרא"י להתענות מ' יום כבר הביא במלבושי יו"ט בשם דרשות מהר"ש דסגי ביום א' ואני מצאתי בתשו' מהר"ם ב"ב החדשות סי' תל"א דהמחלל שבת בשוגג טוב שיתענה בה"ב ובנ"ד י"ל דאומר מותר כשוגג וגם כבר כתבתי בהגהותי לאו"ח שנדפסו בארץ הגר דבזה"ז שמותר לכבות הדליקה במקום דאיכא חשש סכ"נ ל"ש גזירת אדם בהול ואתי לכבויי ומותר להוציא דברים המותרים ולחד דיעה גם דברים המוקצים לכן לענ"ד בדור הזה שהחולשה רבה די שיתענו בה"ב וגם יפדו א"ע מחיוב חטאת כפי המבואר בש"ע ואנשים החלושים יפדו א"ע גם התעניות ועכ"פ יאמרו בציבור כל ה' ספרי תהלים בכל יום התענית או הפדיון ומי שידו משגת בעושר יפדה א"ע מיותר תעניות. והשם הטוב יכפר

סימן עא ב"ה ג' וירא תרנ"ט להרב וכו' מו"ה צבי יצחק ראטה נ"י מו"ץ דק' מאשציסק

מכתבו הגיעני ואם אמנם קשה בעיני להזדקק להשיב נגד פסק ב"ד ולא הודיעני מי הם בכ"ז מרוב הפצרתו יען שנוגע ח"ו לקיפוח פרנסתו נמצאתי להשיבו חוו"ד ע"ד הדו"ד בראובן שבא לפני רו"מ ובידו כתב הודאה ששלחה לו אחותו לחתום עליו שאין לו עלי' יותר טו"מ בעסק הבית שנשאר בעזבון מאביהם ושהיא מחויבת ליתן לו כ"ה ר"כ ושעבדה לו בעד זה החדר שבין דירתה ובין בית המזיגה ומסרה לו החדר להשגחתו ומעתה אין חיוב עלי' ליתן הסך כ"ה ר"כ וכן אין לו עלי' חוב בעסק החלוקה שהי' ביניהם אחר מיתת אמם ואין לשנות מן הפשר ובסוף כתב בזה"ל כ"ז נעשה בכל אוהיו"מ לדחז"ל בביטול כל מודעות כדרך שמבטלין בגי"נ בענין שא"ב אסמכתא עכ"ל וגם הראה לרו"מ מכתב מאחותו הנ"ל שאם לא יחתום הכתב הנ"ל תעשה עמו רעות ושאל לרו"מ אם יוכל לעשות ע"י מכתבה הנ"ל מסירת מודעא קודם שיחתום לה הכתב והסכים רו"מ שיוכל לעשות וכן עשה ומסר מודעה בפני ב' עדים וחתמו לו כי כפי שראו המכתב והי' אנוס מסר מודעה לפניהם שמוכרח לחתום כתב הודאה הנ"ל והאמת שלא התפשר עמה מעולם וגם אינו מסכים לזה וגם לא נעשה באוהיו"מ כי לא הי' שום קנין ע"ז ומ"ש שם בביטול כל מודעות הוא מבטל גם זאת כי הכל באונס וחתמו המודעה טרם חתם כתב ההודאה