מהרש"ם חלק ב נו

גי"ד מקודם שישנה שמו יש לצדד להקל וגם בתשו' רח"כ סי' נ"ז הוכיח מהמראה מקום שבתשו' הר"ן שכתב וז"ל אם יש אמתלא על שינוי השם וכגון שקודם שיצא אמר שרצונו לשנות כו' וכיוצא בזה הוי שמו סימן שעשוי להשתנות עכ"ל הרי שכתב כגון וכו' וכיוצא בזה וכו' א"כ בכל מה שיש לתלות תולין ע"ש ואני מוסיף דלשון כגון משמע ג"כ דגם באמתלא גרועה מזו אלא שדומה קצת לאמתלא זו תולין בו וכמ"ש בחיבורי דע"ת ליו"ד סי' ט"ו סק"כ כמה ראיות לזה ובפרט מהגמי"י פ"ד משותפין דכל לשון כגון היינו אף שאינו דומה ממש אלא. הדומה קצת לזה ע"ש וה"נ בזה יש לתלות בט"ס או שהחולה בחליו ע"י טירוף הדעת או גמגום הלשון גרם הטעות כיון שיש עדות ישראל שהוליכו לשם ביום הנ"ל ולא הובא אז יותר שום ישראל וגם נכתב שם אביו ושמו האשכנזי ושם הכפר והקאמידאט כפי האמת ולא יצא משם איש כזה א"כ איכא כמה הוכחות שזהו שמת שם

ובדבר מה שהעיד ר"מ בר"ש בשם הערל וחוץ לב"ד אמר שהוא שאלו מקודם ואח"כ בפני ב"ד אמר שאינו זוכר ורו"מ הביא ממ"ש בש"ע סעי' כ' דאמירה שלא בפני ב"ד אינו כלום ומדברי רשד"ם שבקו"ע סי' שנ"ב אך דגם עכשיו הוא מסופק בזה אבל הנה בתשובתו הנ"ל למעדיניצא הבאתי כמה ראיות דגם ע"י שאלה כל שלא ידע העכו"ם שיש נ"מ בזה להשואל לענין דת ישראל הוי בכלל מסל"ת כמ"ש בכנה"ג ובאה"ט סוס"ק מ"ז ואני הבאתי ראיות לזה מתשו' מהר"ח א"ז סי' ע"ו ומדברי חידושי הר"ן לנדה (דף ל"ג) וגם מדברי הח"ס א"ע סי' קל"א באמצע התשו' וסי' קל"ב ואכמ"ל. ועכ"פ כפי שהי' העכו"ם מונח בשפיטאהל וזה נכנס לשם גם אם שאלו על הישראל שהי' שם ג"כ בשפיטאהל וזה סיפר לו ענין קבורתו וקללת בני הכפר נראה מזה שלא ידע כלל אם יש נ"מ לדת ישראל בזה וא"צ שיהי' מסל"ת ובפרט בצירוף דברי הט"ז וב"ש סקמ"ט שהביא רו"מ דבדאיכא אומדנות תלינן שיהי' מסל"ת גם מספק ואני מצאתי בתשו' רדב"ז ח"א סי' רי"א דיש להקל בספיקא בדאיכא סימנים וה"נ בנ"ד

ומ"ש רו"מ מפלוגתת הר"ן וריב"ש אי בעינן קישור דברים מלבד שיפה כתב דבנ"ד הוי שפיר קי"ד כיון שסיפר עוד איך שקללו בני הכפר וכדומה ומ"ש מתשו' שער אפרים סי' ק"א דכל שלא הקדים הנכרי דברים אחרים רק מענין היהודי לא מקרי מסל"ת ותמה עליו מדברי רמב"ם וש"ע סי"ד יפה תמה אבל מלבד שכבר הכריע הב"ח להקל במקום עיגון הנה בשו"ת אמרי אש חא"ע סי' י"ט העלה דגם להסוברים דבעינן קי"ד מ"מ בדאיכא רגל"ד לכ"ע א"צ שיהי' קי"ד והוכיח כן מהש"ס ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד ובפרט שהרי בנ"ד סיפר שהח"ק נשאוהו לקבורה וכבר ביאר הנו"ב מה"ק סי' מ"ב בדעת רמב"ם דהיכי דאמר קברתיו א"צ יותר קי"ד ע"ש וה"נ בנ"ד וע' במהריט"א פ"ג דבכורות אות כ"ט בסופו שהוכיח מדברי התוס' דס"ל דא"צ קישור דברים ושכ"ה דעת רש"י שם אך מ"ש שם דגם באמר שיצאה מהסכנה לא מקרי קי"ד אלא צריך שיאמר דברים אחרים כגון שהי' בלדתה דבר תמוה וכמו דגבי אשה צריך שיאמר אוי לפלוני כמה נאה וכו' או שיאמר במיתתו דבר תמוה לא אדע מהו דגם מה שאמר שיצאה מהסכנה הוי קי"ד אך דהתם גם באמר רק שילדה סגי ומוכח דרש"י ס"ל דאינו נאמן לגבי בכור במסל"ת דאשתבוחי משתבח דאי נימא דבאמר רק שילדה לא מקרי מסל"ת בלא קי"ד מנ"ל להתוס' דלרש"י א"נ במסל"ת דלמא מיירי באמר רק שילדה ומשום שלא הי' קי"ד לא מקרי מסל"ת ובע"כ כמ"ש וא"כ גם מהרא"ש שם שכתב כהתוס' מוכח כן וכיון דהתוס' והרא"ש ס"ל דלא כהר"ן פשיטא שאין לחוש לדעת יחידאה במקום עיגון וע"ע בקו"ע סי' שס"ח בשם מהר"י לבית לוי שפסק ג"כ כהריב"ש. וחוץ מכל זה הנה בתשו' מ"ב סי' ס"ח והובא בקו"ע סי' שצ"ד מבואר דכל שיש לנו הוכחות ברורות על מיתתו יש לסמוך על עדות העכו"ם אפי' אמר ע"י שאלה דלא הוי בגדר מסל"ת וגם בסי' ק"ה פסק כן וא"כ ה"נ בנ"ד שהובילהו ישראל להשפיטאהל חולה מסוכן ולא יצא משם וכמש"ל דאיכא כמה הוכחות ברורות שוב יש לסמוך על אמירת העכו"ם גם אם הי' ע"י שאלה ואף דבתשו' עה"ג סי' ע"ג כתב דיש להשיב עליו אבל כבר כתב בתשו' כנ"י סי' נ"ג שאין להשגיח בפקפוקו של עה"ג כיון שגם מהרמ"ל וצ"צ הסכימו עמו בהך עובדא וגם בשו"ת אמונת שמואל סי' ט' הביא דברי המ"ב להלכה וגם בתשו' נטע שעשועים סוס"י פ"ב האריך לפסוק כדעת מ"ב והעלה דגם בישראל מומר יש להקל בכה"ג ע"ש

ועוד יש לצרף עדות הבחור מפי אחי העכו"ם הנ"ל ואף שהזכיר רק שם מענדיל כבר הביא רו"מ מהחמ"ח סקל"ח להקל בכה"ג ואני מוסיף שכ"ה במהרי"ט סי' כ"ג והובא בקו"ע ס' ש"ע מדאמר באלי מת ולא אמר איש א' ששמו באלי מוכח שהוא באלי הידוע וכ"ה במהרי"ט סי' ל' וקו"ע סוס"י שע"ה גבי דוד טובי דודאי על דוד הידוע להם שאל דאל"כ הול"ל איש א' ששמו דוד טובי ע"ש וה"נ בנ"ד ומכל הלין טעמי הנני מסכים עמו להתיר האשה בלומא מכבלי העיגון ויושיב ב"ד של ג' ויתירוה והנלע"ד כתבתי

סימן מט להרב הנ"ל

ומה ששאל בדבר א' שהיתה אשתו מקשה לילד והוליכה השפיטחה. דק' מונקאטש ומתה שם והוא רוצה לישא אחותה ויש ע"א גיסו שראה שמתה ובפנקס נכתב שם יום בואה וגם שמה ושם אביה ואמה ושם בעלה ושם מקומה ויום מותה אבל נכתב רק ע"פ הבעל וגם הועד ששילם בעלה הוצאות קבורה ולהח"ק ורו"מ הביא מדברי הב"ש סי' ט"ו סק"כ דלגבי אחות אשה אין עא"נ דהוי דבר שבערוה והאריך כיון שכבר הוחזק שם ל' יום שהם אשה ובעלה כמ"ש בסי' י"ט וע"י מעשה גם בפחות מל' יום סגי וה"נ הרי שילם הוצאת קבורתה ולא שדי אינש זוזי בכדי כדאי' בכתובות (דף ל"ו) והביא ממהרי"ק שרש פ"ז וגם מהנו"ב מה"ק א"ע סי' נ"ד נ"ה דבדאיכא רגל"ד גם עא"נ עכת"ד

הנה לענ"ד הדבר פשיט כן חדא דהיכי שהבעל אומר ברי הרי נאמן גם נגד רוב וחזקה כמ"ש הרשב"א ומהרש"א יבמות (דף פ"ח) ופ"י כתובות (דף כ"ב) וכמ"ש גם בתשו' ב"א חא"ע סי' א' וע"ע בתשו' השיב משה חא"ע סי' ס' דרך ראשון נתיב י"ט לחזק הדבר בראיות ע"ש. ועוד נראה בדברי הרי"ף והרא"ש פ' החולץ גבי אשתמודעינהו דהיכי דבשעת מעשה אין נ"מ לענין איסור גם קרוב ואשה נאמנים וכיון דביום בואה לשם נכתבה כן בהפנקס ע"י דברי הבעל ולא הי' אז שום נ"מ ורוב חולים לחיים ומי ידע שתתרצה אחותה להנשא לו וכבר הוחזקו כן והוא רק גילוי מלתא בעלמא א"כ פשיטא דעכ"פ בצירוף העד אין לחוש יותר וע' בב"י א"ע רס"י קנ"ז מ"ש בשם הריב"ש ומ"ש עליו ובג"פ סי' ק"כ סקי"ד ופת"ש סי' קמ"ב סק"ז סי' קנ"ז סק"ב וסי' קס"ט סקי"א ואף די"ל דבנ"ד שנכתב כן ע"פ הבעל לכ"ע אינו נאמן גם שלא בשעת מעשה מ"מ י"ל עפ"ד מהרי"ק וט"ז יו"ד סי' שט"ז דגם היכי דאין עכו"ם מסל"ת נאמן מ"מ היכי דמפסיד לעצמו באמירתו לכ"ע נאמן והביא מהא דגיטין מתוך שנאמן להפסיד שכרו וכו' ואף דבתשו' רב"ץ והובא בקו"ע סי' רפ"ד פקפק עליו מ"מ הרי הט"ז הביאו להלכה א"כ ה"נ הרי קיבל ע"ע הוצאתה וגם יצאה מביתה בחזקת מסוכנת והוליכה לשם וגם הקול מפורסם שמתה והרי מבואר בב"י ח"מ סי' קי"א מחודש י"ג י"ד בשם תשו' הרא"ש דכל דבר המפורסם מהני כמו עדות גמור דסוקלין ושורפין עה"ח ע"ש לכן מכל הלין טעמי הנני מסכים עמו להתיר לו שישא אחותה. והנלע"ד כתבתי

סימן נ להרב הגאון וכו' מו"ה אברהם יואל אבעלסאהן נ"י רב בק' אדעס. רוסיא

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שמתה אשתו זה זמן רב והניחה לו ילדים קטנים ויען כי ירא ליקח אשה לבל תתעמר בילדיו הצעירים כמעט גמר אומר לבלי ישא אשה אחרת אף כי הוא צעיר לימים וכעת גירש חותנו אשתו השני' יען כי לא מיתדר להו זה כמה וכמ"פ ברחה ממנו ברוב קטטות ונתפרדו זמ"ז בגירושין ויען כי הילדים הנ"ל רגילים עמה ומכרת אותם לאהבה וגם היא טובת לב ירצה לישא אותה לבטחונו בה שתגדלם כאם את בניו ובהשתדלות פעל אצלה להנשא לו. ורו"מ צידד להתיר לו אשת חמיו שישאנה במקום שאין מכירין אם היתה אשת חמי' ולחזור למקומן