מהרש"ם חלק ב כה

סימן א

להרב המאה"ג וכו' מו"ח יעקב שמשון העליר נ"י אבד"ק בוזנאב

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות שבעירו מחזיק אדון א' זכור המזיגה והאדון דר בכפר ושולח משם י"ש ושכר שלו ליד יהודי המושכר לו והיהודי מנהל כל העסק והפועלים וידו כידו וגם שכר אצל יהודי א' מקום על שם האדון ושם מחזיק המשקאות ומדמי הפריון הוא' משלם השכר דירה ושכר הפועלים וכל האחריות על המנהל הנ"ל כי האדון זוקף עליו במלוה דמי המשקאות והוא שומר שלו וכשמשלם בעד משקאות המובאים חוזר ושולח לו אחרים אבל כל ההוצאות הם על האדון וכן ריוח והיזק ואחריות אונס ונשאל כת"ר קו"פ אם צריך למכור החמץ לעכו"ם והורה שיוכל למכור כיון שהוא ממונה על המכירה וגם צריך למכור כיון שהאחריות על ישראל ואנן לא קיי"ל כר"ת ול"מ ייחד לו בית אלא בדיעבד

הנה במחוב ד"ז תמוה דאם החמץ מונח ברשות ישראל אלא שייחד הבית להניח החמץ בתוכו בזה אין להקל אבל הכא שהבית מושכר להאדון בשכירות גמור הרי הוי רשות עכו"ם ממש דהא המנהג פשוט לכתוב בכל השט"מ שמשכיר הרשות לעכו"ם ומוכרים החמץ להנכרי לכתחלה כמ"ש בשו"ת שי"צ בשם הנו"ב שנהג כן ואף שהמק"ח החמיר דשכירות ל"ק אלא לחומרא וכבר קדמו הב"ח סי' תס"ח אבל כבר באו אחריו בתשו' מהר"י אסאד תא"ח סי' קכ"ד ושו"ת מהר"ם מרוטנבורב האחרונים סי' י"א ועוד כמה אחרונים ודחו דבריו ובפרט בנ"ד שכל האחריות הוא רק מפני שהנכרי אלם דהא אין דין שומרים נגד נכרי מד"ת והרי מה שאחריות אלם אוסר הוא רק מדרבנן כמ"ש הרשב"א חולין (ד' ל"ט) וע' מהריט"א רפ"ב דבכורות ולגבי דרבנן בודאי סמכינן על שכירות להקל וע"ע בשו"ת מאמר מרדכי סי' ס"ו באורך וא"כ כון שהבית מושכר לאדון הוי אחריות על ישראל בבית עכו"ם ממש אף דהשכירות נעשה ע"י הישראל עבור העכו"ם ואין שליחות לעכו"ם כמ"ש הריב"ש שהובא במג"א סי' ת"נ והביאו גם רו"מ הנה הריב"ש בעצמו חוכך שם בזה וכתב דאפשר שאין הישראל מכוין לקנותו לעצמו לא זכה בו הישראל ואני מצאתי בבדה"ב להרא"ה בית ג' שער ז' דף נ"ז א' דהיכי שאין הישראל מכוין לקנות לעצמו מהני השליחות לעכו"ם ע"ש ובפרט לשי' המח"א דבפועל יש שליחות לעכו"ם ועמ"ש בחיבורי מש"ש סי' קפ"ח בזה וגם מבואר להדיא במח"א הל' שלוחין סי' ט"ו בדין עכו"ם ששלח ישראל לשכור לו בית מישראל אחר ונתן בידו מעות והשליח עשה שליחותו ושכר הבית בשביל העכו"ם ופסק דמעשה קוף בעלמא קעביד שהוליך הכסף ובכה"ג יש שליחות לעוכ"ם וכבר הארכתי בענין זה בחיבורי לחו"מ סי' קפ"ח בדברי נה"מ שם וכתבתי דאם שכר באותן מעות עצמן מהני והריב"ש מיירי שקנה במעות של עצמו וגם י"ל דהריב"ש החמיר רק בקונה החמץ עצמו ובצירוף טעמא דשמא יאכל וגם כיון דעכ"פ תליא במחלוקת הפוסקים הרי בנ"ד שהניח האדון אח"כ המשקאות שלו במקום המושכר הרי זכה בו בהחזקת המשקאות ושימושו בהבית ומסתמא קבוע שם שילד על שם האדון וגם תשלומי המס על שם האדון לכן נקרא הבית של עכו"ם וא"כ אין חשש בזה, ומ"ש רו"מ שהאדון זוקף המשקאות במלוה על הישראל הרי מ"מ כל אחריות יוקרא וזולא ואונס על האדון והוי חמצו של עכו"ם וע' בש"ס בב"מ (דף ע' ע"ב) וע"ע בש"ס יבמות (דף ס"ו ע"ב) ורשב"א שם ותשו' לחמי תודה סי' כ' ושו"מ מהד"ק ח"א סי' רפ"ח רפ"ט ובא"ח סי' רמ"ו ס"ד ובב"י שם אבל מ"מ יפה הורה רו"מ להחמיר לכתחלה למכור כיון שהאחריות על הישראל ורוצה בקיומו והוא כל הנו"נ בזה בודאי מהנכון להחמיר לכתחלה והנלע"ד כתבתי

סימן ב

להרב הגאון וכו' מו"ה אברהם יואל אבעלסאהן נ"י רב דק' אדעס

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק הגט ששלח ר' נחמי' מעיר טשיקאגא באמעריקא לאשתו מ' אסתר מקהלתכם ע"י רוב השתדלות והוצאות וביום בוא הגט ליד מעכת"ה מהרבנים דשם בא מכתב מהבעל להרב ר"י היילפרין נ"י וזה תוארו לכבוד הרב וכו' קיצור הדברים דער גט וואס איך נחמי' ברח"י שו"ב דאדעסע האב גישיקט צוא אסתר וכו' איז ניט קיין גט אין ער איז פסול אין זיא איז ניט גיגעט ווארום דער גט איז נאר אהן גישריבען אין ניט גיגעבין ליד השליח אלזא זאלט איהר מודיע זיין לכל הרבנים מאדעם ווער עם וועט מקבל זיין דעם גט זאל מען איהר ניט געבין נאר מען זאל איהם צו ריק אפ שיקען וכו' נחמי' ווירטמאן עכ"ל והרבנים דקהלתכם אמרו דכיון שכתב אלזא זאלט איהר וכו' דמשמע כמו לכן ותלה דבריו במ"ש מקודם שהגט נכתב ולא נמסר ליד השליח וזהו שקר שהרי באו הרשאות מקוימות מהב"ד דשם א"כ י"ל דהוי רק כמפליג בדברים ועוד שהבטול צריך להיות בפני ב' עדים דביטול בכתב צריך להיות כביטול בפה והי' צריך לכתבו בפני ב' עדים. ומעכת"ה פקפק דלשון אלזא יתכן להיות כמו גמר וסוף דבר ואין הכרח שיהי' תלוי בהקודם ועוד שהרי כתב בפירוש שישלחו הגט בחזרה והוי ביטול השליחות וגם הוכיח מתשו' הר"ן שבב"י דא"צ שיכתוב בפני ב' עדים מדכתב שמו"ה שלמה ראה את הכתב משמע שלא הי' עדים ותדע דאם הי' לפני עדים למ"ל הא דהביטול בכתב מועיל הרי ביטל בפני ב' עדים שכתב לפניהם וכבר כתב הפ"י ר"פ השולח דאם עשה שליח בפני ב' אף שלא הגיע השליח שנעשה לצורך הביטול לומר לשליח הגט את הביטול מ"מ נתבטל תיכף השליחות משעה שעשאו שליח ואף שהתו"ג סעי' ס"ב השיג על הפ"י מדברי הב"ש, סקצ"ז י"ל דהב"ש מיירי שלא עשאו שליח בפני עדים שילך ויבטל אבל בעשאו שליח בעדים י"ל דזהו עצמו ביטול המועיל שלא בפני השליח עכת"ד

הנה בגוף דברי הפ"י מצאתי בתשו' מהר"ם אלשיך סי' ל"ו בעובדא בראובן שמסר גט לשמעון ועשאו שליח להוליכו לאשתו וקיבל בח' שלא לבטלו ואח"כ אמר ללוי שיבקש מהשליח שלא יתן הגט עד אחר איזה שבועות ברצונו לבא בעצמו למקום אשתו וחשב בלבו שיתייחד עמה קודם קבלת הגט ויתבטל הגט והאריך שם שאין הביטול מועיל מטעמים אחרים ואח"ז כתב וז"ל בר מן דין דאפי' בטלי לשליחותי' קמי' דלוי ושוי' שליח דלימא לשמעון דבטלי' בפירוש כיון שלא א"ל לוי לשמעון כלום מקמי' דיהבי' ניהלה לאו כלום הוא דהו"ל כאלו בטלי' קמי דחד בלחוד דלאו ביטול הוא כלל דאע"ג דקיי"ל וכו' לא מהני בבציר מאנפי תרי וכו' כיון דלא א"ל מידי מקמי' דיהבי' ניהלי' וכו' עכ"ל ומבואר מזה שאם הי' אומר כן לשליח קמי תרי שילך ויאמר לשליח הגט ענין הביטול אף שלא אמר לוי לשליח הגט ענין הביטול הי' מועיל הביטול כיון שא"ל כן בפני ב' עדים זהו עצמו נחשב ביטול השליחות ומבואר דאע"ג שקיבל עליו באלה שלא לבטל מ"מ מקרי ביטול ודלא כהתו"ג. וע' תשו' תפארת צבי להגאון מגלוגא חא"ע סי' ק' באמצע התשו' שצידד בנידון כעין זה דבאמר לשליח שיבטל הגט אמרי' שלא נתכוין עוד לבטל בעצמו ורמז לדברי הב"ש סקצ"ז אבל כיון שאמר להעדים אתם עדים ש"מ שנתכוין לבטל עכשיו ולא הביא מכל הנ"ל ומצאתי בשו"ת צלעות הבית שבסו"ס ב"מ לא"ע סי' ט' שהביא ראי' מהמרדכי והג"א דאפי' באמר לפני ב' עדים לשליח שילך ויבטל לא נחשב לביטול כל זמן שלא ביטל בפירוש ע"ש ומכ"ש בזה"ז שמקבל בחרם שלא לבטל בודאי יש לדונו לזכות שלא עבר על הח' עוד

ומ"ש כת"ר שמדברי הר"ן נראה דמיירי שכתב הביטול בלא עדים הנה מדברי תשו' הר"ן שבב"י נראה להיפוך שהרי כתב וז"ל על בעל המגרש ע"י שליח ושלח כתב לאביו שלא יתן הגט והי' בלשון הכתב וכו' ושזה הכתב ראה אותו קרושקאש שלמה וברורי העבירות ושהי' מחלה פני קרושקאש שלמה שלא יתן רשות שינתן הגט וכו' עכ"ל ומזה נראה שראו קרושקאש וגם ברורי העבירות א"כ י"ל שהי' בשעת כתיבה והי' עדים אבל הנה בגוף תשו' הר"ן אי' וז"ל מעשה בגינו בן נפתלי וכו' הניח גט לאשתו ועשה נפתלי אביו שליח להולכה לתת לה גט וכו' יקבל עליו אלה וכו' שלא לבטל הגט והשליחות וכו' וע"י שליחות זה נתן השליח הגט לאשת בנו ואח"כ וכו' וקרא ערעור על גט הנתון ושטר השליחות הנעשה והוציא קול ע"ז עד שהביאוהו ברורי העבירות לפניהם ושאלוהו וכו' והוא שהבעל בכתבו אשר שלח אלי אמר שהוא שלח כתבו לאביו להזהירו שלא יתן הגט וכו' ושזה הכתב ראה איקרקאש שלמה שלא נתן רשות שינתן הגט וכו' שזה הכתב נראה להנזכר קודם נתינת הגט וא"כ הוא יש לחוש בגט זה דודאי ביטול שליחות מתוך הכתב מהני וכו' וכיון דגט כותבים ע"פ