מהרש"ם חלק א רנט

עכ"פ הוי רק חומרא מספק ושוב ע"א נאמן ולכן סמך על אותו סבא וא"ש. ולולא ד' רש"י יש לומר דר"ש ס"ל בנדה ג' דס"ט ברה"י הוי רק ס"ט ולכן האמין לסבא אלא דכהנים חששו לדעת רבנן ולכן סמך על הנס וע' תויה"כ ליומא ע"ה שתמה ולפמ"ש א"ש וע' ח"ס יו"ד סימן של"ז שדבריו צ"ע דנהי דר"ש ס"ל דהוי ספק מכל מקום מודה דספיקו להחמיר ולפמ"ש א"ש ועתוס' פסחים נ"א ב' בשם ירושלמי דר"ש כעס על מי שסמך עליו נגד רבים אלא דעכ"פ סמך בכה"ג על הנס ודו"ק: ומלבד זה יש לומר דאותו סבא לא היה ע"ה משא"כ בנ"ד ובתשו' מהר"ם מינץ סימן פ"ז כ' וז"ל אך מחמת סהדותא של ר"ד לא מעלה ולא מוריד כי אין לסמוך כלל בכה"ג וכמ"פ אינשי דכוותיה אמרו עדות בכה"ג דהוי לגמרי נגד הדין והדת יש מכח שלא הבינו הדבר וטועים ויש שמדמין מלתא למלתא וכו' ובתשו' צ"צ סוף סימן ע"ה הוכיח מפ"ק דחולין דף ז' דסתם אדם אינו נאמן להעיד על מנהג ע"ש ואף דבנ"ד עדותו על מציאת הדבר מכל מקום כיון שהוא ע"ה אולי מפני דמיונו מעיד כן ולכן אף שהיה בידו לעשות בלא שום קבלה כ"ש י"ל דאינו נאמן וע' סי' ר"א ס"ד בהג"ה בסופה. ובפרט דבנ"ד אשר בודאי במשך הזמן יתקלקל הצנור ויוציאוהו וסופו שיתברר ויוכל לבא להוצאת לעז על כל הנשים שטבלו בה במשך כמה שנים לכן אין לסמוך על עדותו וכה"ג כתב הרשב"א בחולין ט' בשם הר"י בטעם בדיקת סרכות ובתוס' יבמות נ"ו ע"א ד"ה מת וכו' דכשיכול הדבר להתגלות שיש סמפון ויהיה קידושי טעות חיישינן טפי לסמפון ועמ"ש בחיבורי גי"ד בדע"ת סימן מ"ה סק"ט וסי' נ"ה סקי"ז מכמ"ק בזה ואף דבמקום הפסד צדדתי שם להקל מכל מקום בנ"ד שהוא באיסור נדה ונוגע לרבים ואפשר לברר על ידי הוצאה וגמירי דצבור לא מיעני כדאיתא בירושלמי סופ"ג דגיטין והוא עד ע"ה וקל הדעת קשה בעיני להקל וא"ל דאם כן הוי כמלתא דעל"ג דז"א דאינו חושש במה שיהי' אחר כמה שנים ושמא ימות בינתים וע' תשו' הריב"ש סוף סימן קנ"ה בזה ועובדא ידענא שהיה פה"ק בעת תיקון מדרגות להמקוה שהראיתי להאומן סדר עשייתן וציינתי לו אופן עשיית הגומות והעמיד אותן למקוה טרם בואי לשם ובבואי אמר שעשה הכל כפי צוואתי ואני לא סמכתי עליו וצויתי להוציאן ונתברר שעשאן בפסול ותקנתי הכל וניצולו רבים ממכשול בעזה"י ולכן לענ"ד לא יסמכו על עדותו ויוציאו את הקנה ואת כל ונוכחת: והנלע"ד כתבתי