מהרש"ם חלק א קכט

מיגו וכו' הקשו בהא דפריך ליחשוב שבועה דהא בקל על חמור לא חייל כולל וה"נ שבועה הוי קל על חמור ור"ל דשבועה בלאו וחלב בכרת ותי' דגם חלב קיל משבועה שכן הותר מכללו אצל חיה והקשה במחנה לוי דאכתי מה פריך דלמא מוקי רבא הך מתני' כריה"ג דס"ל בפסחים (כ"ג) דחלב לא מקרי הותר מכללו דבבהמה מיהו לא אישתרי ותי' דהא מוקדשין דחל על חלב משום כולל והוי נמי קל על חמור דמעילה בלאו (וגם לרבי דס"ל הזיד במעילה במיתה מ"מ הרי גם מיתה ביד"ש קיל מכרת כדאי' בפסחים ל"ב) ומהראוי שלא יחול בכולל ובע"כ משום דחלב הותר מכללו ובע"כ דלא סבר כריה"ג ופריך שפיר ע"ש וא"כ מיושבים דברי רש"י דהכא בע"כ ס"ל להמקשן דטעמא דמוקדשין אינו משום מוסיף דהא מבואר בתוס' יבמות (ל"ג ע"ב) ד"ה אמר ר"י וכו' דבמוסיף חל גם בקל על חמור א"כ אי טעמא משום מוסיף הדק"ל מה פריך ליחשוב שבועה הרי י"ל דבקל על חמור לא חל בכולל וא"ל דגם חלב קיל שהותר מכללו דלמא ס"ל כריה"ג דחלב לא הותר מכללו ובע"כ דהמקשן הוה ס"ל דטעמא דמוקדשין הוא רק משום כולל דאיה"נ לא מקרי מוסיף וא"כ בע"כ דהך מתני' ס"ל דלא כריה"ג דאל"כ אמאי חל מוקדשים על חלב ולכן פריך שפיר, וא"ל דאף דאיה"נ לא מקרי מוסיף הרי עכ"פ הוי איסור חמור א"כ אכתי י"ל דמתני' סבר כריה"ג והא דמוקדשין חל בכולל משום דהוי חמור משום איה"נ ז"א די"ל דמוקדשין קל בשנים שהוא רק בלאו וגם יש לו היתר בשאלה קודם שנשחט ונזרק כהלכתו כמ"ש התוס' בכריתות (י"ג:) וחלב לא קיל אלא בחדא שמותר בהנאה וגם הותר מכללו פריך שפיר ולכן הוכרח רש"י לפרש כאן דטעמא דמוקדשין חל אחלב הוא משום כולל אבל למסקנא שפיר מפרש הש"ס בכריתות דטעמא משום מוסיף: אך דלכאורה יש לדון על תי' המחנה לוי הנ"ל שכתב דהוכחת המקשן דלא אתי כריה"ג מדחל מוקדשין אחלב לפמ"ש הב"י יו"ד סי' ס"ד בשם הרשב"א דהא דדרשי' כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו דבעינן דבר השוה בשלשתן למעוטי חלב האלי' דליכא למימר דאצטריך למעוטי חלב חיה די"ל דכיון שאיסור חלב נאמר בפ' הקרבנות דבר הלמד מענינו שלא אסרה תורה אלא חלב הקרב למזבח וחלב חי' אינו ראוי למזבח והביא בשם רמב"ם דכל שם חלב חד הוא מה שהוא המוטב כמ"ש ואכלו את חלב הארץ ואין לך דבר טוב כדבר העולה לגבוה ע"ש א"כ י"ל דמה"ט חל מוקדשין אחלב דאיך נימא שלא יחול ההקדש א"כ אינו ראוי להקרבה כמ"ש הב"י יו"ד סי' ר"ג דכל קרבן צריך שיחול עליו ההקדש קודם כניסתו לעזרה וכ"ה בת"כ ר"פ ויקרא (וע' בקרן אורה לזבחים (ע') שהוכיח דת"ק דר"מ שהוא ר' יהודה היכא דאאחע"א גם איסור לקברו בין רשעים גמורים ליכא) א"כ ליכא איסור חלב כלל ואיך נימא שאין ההקדש חל על איסור חלב אך י"ל למאי דאיתא בחולין (ע"ה) ותוס' שם (פ"ט) ד"ה בולדות וכו' דאיסור חלב לא חל עד חודש ט' בעובר א"כ משכח"ל הקדש היכא שהוקדש עובר בבטן אמו וא"ל דא"כ איך חל החלב על ההקדש י"ל דמשכח"ל בהקדישו שיחול ההקדש בהגיע חדש ט' ובאים בב"א החלב וההקדש וכיון דעכ"פ משכח"ל הקדש בחלב שוב י"ל דבעלמא אין מוקדשין חל על חלב ומ"מ איכא איסור חלב כיון דמינו ראוי להקרבה כמו דחלב חולין אסור אף שהוא אינו ראוי לגבוה אלא דכיון דבמינו ראוי לגבוה וה"נ בזה. אולם לפמ"ש הפ"י קידושין (ס"ב) וקצה"ח סי' ר"ט דלמ"ד אא"מ דשלב"ל ה"נ א"י להקדיש עובר א"כ לא משכח"ל בכה"ג ושוב י"ל דטעמא דמוקדשין חלב אחלב משום דאל"כ לא יהי' משכח"ל איסור חלב כלל ולעולם דהך תנא סובר כריה"ג דחלב לא הותר מכללו והדק"ל מה פריך וליחשוב שבועה הרי י"ל כקושי' התוס' דבקל על חמור לא חל בכולל וחלב לא הותר מכללו להכי מייתי מדברי ר"מ דסובר ג"כ כת"ק דחייב משום כל הנך אלא דמוסיף נמי שבת והרי ר"מ סובר דאדם מקנה דשלב"ל וכן אדם מקדיש עובר ושפיר משכח"ל הקדש בכה"ג בהקדיש העובר בהגיע חדש ט' ולשיטתו צ"ל דטעמא דמוקדשין חל אחלב משום כולל וס"ל דלא כריה"ג אלא גם חלב הותר מכללו ולכן פריך שפיר דליחשוב שבועה, וא"ש ודו"ק היטב: ונחזור לעניננו בגוף הנידון אין נ"מ באיסור השבועה דגם בגוף ההעלמה במעות המכס שזכה בו השוכר בכח תקנת הקהל כבר נתבאר בחיבורי דע"ת סי' ב' סק"מ דמשום איסור גנבה אין לו להיות שו"ב לרבים ומ"ש כת"ר מדברי הב"ח שתי' הא דנגנבו לו גדייו וכו' דלא תיקשי לשי' רמב"ם דצריך לבדוק לו סכין משום דשאני דברים שבממון הנה דברי הב"ח הם בקו"א והביא בשם פרישה שתי' דדוקא במומר בפרהסיא או דדוקא אם עבר פעמים רבות והוא תי' דבכל שאר עבירות יש להחמיר לדעת רמב"ם משא"כ בגונב דבר מאכל כמ"ש לא יבוזו לגנב וגו' למלא נפשו כי ירעב דבזה אפי' מוחזק כמ"פ אין לו דין מומר אבל כ"ז בשוחט ליחיד אבל לרבים הרי מפורש בתשו' פאה"ד שהובא גם ביד אפרים סי' א' דבגנב בשר לא יהי' עוד שו"ב לרבים ועוד דהיכא דאיכא חימוד ממון שוב יש לחוש ג"כ שע"י שנחשד בשביל למלא נפשו יכשיר ג"כ הטרפה למלא נפשו ובדע"ת שם הבאתי מכמ"ק דבשו"ב שהוחזק לגנב גם המיעוט יכולים להעבירו ע"ש עוד בזה ובפרט בחתם ג"כ בכתב בתו"ש בדבר הנוגע לתקנת הקהל ע"ש סקמ"ז וסקמ"ח וע"ש סקנ"א בשם תשו' רי"ץ הרא"ש: ולכן לענ"ד יש להעבירו באם שנתברר שעבר כמ"פ ועכ"פ אין להכשירו אא"כ יצרף עמו אחר שיבדוק לו סכינו וטעיב בבדיקת הריאה ובקבד"ח ע"פ ראות עיני ב"ד: וביתר דברי פלפוליו הנעימים לא הספיק כעת הזמן לעיין ולכתוב חוו"ד ואתו הסליחה סימן סא להרב וכו' מו"ה יששכר שטאקהאמער נ"י מק' לערדינא מארסאראש אונגארין. מכתבו הגיעני וע"ד שאלתי בטבח א' שהגבו עליו עדות בדברים מגונים וקנסו אותו הקהל שלא יהי' לו רשות לשחוט ולמכור בשר משך ג' חדשים ואם יעבור ע"ז יאסר עולמית וקיבל עליו כן ואח"ז הגיעו במשך הזמן ימי תעניתם של העכו"ם ואז אין שוחטים שם כלל יען כי יהודים שם מעט ועברו כן ח' שבועות ואחר שעברו ג' חדשים מיום הקנס הלך הטבח ושחט ומכר בשר ורבים מערערים כי ימי התענית אינם בכלל הזמן שלשה חדשים שקנסוהו דגם בלא"ה אין שוחטים ומוכרים אז ורו"מ האריך בזה לצדד לכאן ולכאן: הנה ד"ז נלמד מדברי הש"ג ב"ק פ' הגוזל ומאכיל וז"ל צ"ע בקביעת זמן שקובעין ב"ד וכו' באיזה דבר הנראה לב"ד וכו' אם יום השבת ויו"ט בכלל הזמן ונלע"ד שגם יום שבת ויו"ט בכלל הם ועולה לספירת הזמן וכו' אפי' א"ו לעשות ביום השבת אותו הדבר שקבעו עליו בב"ד הזמן אפ"ה נכלל בו וכו' וראי' יש מההיא דהכר"ת ד' שבתות דמורדת וכו' גבי נדה שמרדה וכו' דאלמא דאע"פ שבתוך ד' שבתות דהכרזה ארעו ימים שאין בידם לעשות הדבר שב"ד קבעו עליו הזמן אעפ"כ עולין לחשבון ה"נ ל"ש וכו' דודאי עולה ימי הנדות ליום ההכרזה עכ"ל וא"כ ה"נ בנ"ד גם ימים של תעניתם הם בכלל זמן ג' חדשים שקנסוהו סימן סב להרב הגדול וכו' מו"ה שמשון טענין נ"י אבד"ק בעדלאר במדינת רומעניא מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בביה"ק דקהלתכם שנשאר עוד מקום פנוי הרבה תוך החומה בלא קברים יותר מחציה והממשלה גזרה לבלי להניח שם עוד מתים ובקצה מקום הפנוי בסוף הביה"ק מונחים שם ג' או ד' מתים שאבדו א"ע לדעת אף שע"פ דין המבואר ביו"ד סי' שמ"ה אין עליהם דין מאבד א"ע לדעת ועתה רוצים מטעם הממשלה ליתן להם מקום אחר לצורך ביה"ק ותמורתו יתנו הקהל להממשלה המקום הפנוי ולהכניס חומת ביה"ק לפנים סמוך להקברים או ישלמו להקהל סך כמה אלפים פראנק שיקנו להם איזו מקום שירצו ועתה נשאל מעכת"ה אם מותר להקהל למכור או להחליף המקום פנוי לצורך כר נרחב לכל צרכיהם וגם מה יעשו עם המתים המונחים בקצה מקום פנוי הנ"ל אם לפנותם לתוך ביה"ק או להניחם שם עכת"ד השאלה: והנה רו"מ האריך למעניתו בדברי הפוסקים בדין קרקע עולם אם נאסר בהנאה ולכ"ע שאר ביה"ק שלא הניחו בו עוד מתים נראה דהזמנה לאו מלתא היא אך שהביא מדברי רמב"ם שכתב דביה"ק אסור בהנאה והביא דברי הש"ג פ"ו דסנהדרין שחילק בין ביה"ק דרבים לשל יחיד וחידש דביה"ק דרבים יש לו דין ביהכ"נ דרבים דהוקצה למתים ולכן כל המקום בכלל האיסור והביא גם