מהר"ף פח

אלדי ארתפאעה מן אל ארץ ואחד וכמסין מילא" עכ"ל. הרי מר רואה שיש בלשון הזה טעות העתקה שבמקום מן השעות הזמניות צריך להיות מן שעות ההשויה שלשון אעתדאל הוא לשון השויה בלשוננו ובמקום די עלותם מן הארץ צריך להיות די גובהם שלשון ארתפאע הוא לשון גובה שלשון עלייה הוא צעאדה וכן מצאתי במדרש שהעבים גבוהים מן הארץ שלש עשרה פרסאות וכשמצא' הלשון הזה שבלשון ערב הראיתי אותו לפני מורי ורבי. אמר לי ומי יאמר שאעתדאל הוא לשון השויה שמורי לא היה בקי בלשון ערבי הראיתי לו פירו' ההלכה שאחרי זאת רבי יהושע אומר עד שלש שעות פירש ז"ל ואעלם אן גמיע אל סאעאת אל מדכורה פי גמיע אל משנה אנמא היא סאעאת זמאנייה ומעני זמאנייה היא אל סאעאת אלתי אתנא עשר מנהא אל נהאר וכדאלך אליל פקולה עד שלש שעות כאנה קאל אלי אן ינקצי רובע אל נהאר כאן אל נהאר יום תקופת תמוז או יום תקופת טבת עכ"ל. וכשראה מורי זה שמח ושש הרי זה חדוש גדול שעל כל חכם יעבור הדבר הזה ואין משים לב עוד אחר גרסי' בירושלמי בריש ברכות ד"ב ע"ג אמר רבי יוסי בי רב בון אם אתה אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין ותני באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין ע"כ ההלכה הזאת קשה להולמה איך יתכן לומר שאם יתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין אדרבא לא יתכן להיות היום והלילה שוין אלא אם כן יתן עוביו של רקיע ללילה דהא כדור הארץ חציו משוקע במים וחציו למעלה מן המים שכן כתב בעל כתר מלכות כדור הארץ חציו יבשה וחציו מים. וכדור הארץ הוא מרכז הגלגל שנמצא חצי הגלגל למעלה מהארץ וחציו למטה מהארץ שנמצא שמהלך השמש מהנצה מתחת אופק הארץ במזרח עד שקיעתה במערב הוא כמו שיעור מהלכה תחת הארץ מהמערב למזרח שיעור אחד להם ולפי זה צריך לתת עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית בהכרח כדי שיהיה היום והלילה שוין ומכח קושיא זו כתב בעל מנחת כהן שטעות סופר הוא והגיה אין אתה אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה וכו' עיין עליו ולע"ד לא קשה מידי דפשט דברי ר"י שאמר אם אתה אומר ליתן עוביו של רקיע וכו' משמע ודאי דאזיל בשיטת חכמי ישראל שהשמש בשקיעתה נכנסת בעוביו של רקיע ועולה ע"נ הרקיע ומהלכת כל הלילה ע"ג הרקיע עד שמגעת למזרח ואז נכנסת בעוביו של רקיע ולאלתר עולה עמוד השחר ומהלכת כל עובי הרקיע עד שיוצאת מעוביו ומנצת על הארץ וכיון שכן הדבר ברור דלא קשה מידי דידוע הוא שגבנונית הגלגל יותר ארוכה משטח הגלגל הרבה מאד דהא עוביו א' מעשר' ביום ובזה אי אפשר להיות ששיעור מהלך השמש ע"ג גבנונית הגלגל כשיעור מהלכה למטה בשטח הגלגל שרב המרחק ביניהם וזה דבר מוחש ועל פי זה אמר רבי יוסי אם אתה אומר וכו': אבל הנראה לע"ד דהאי קושיא שייכא לסברת חכמי א"ה שהודו להם חכמי ישראל שמזל קבוע וגלגל חוזר קשה איך יתכן לומר שינתן עוביו של רקיע פירוש קדומא וחשוכא ליום ויהיה היום והלילה שוין וכו' ככתוב לעיל ולתרץ זאת הקושיא נ"ל דהא דאמרי רבנן שבתקו' ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין לא דברו על יום האמיתי של תורה שהוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים אלא דברו על יום התכונה ומהלך המזלות שהגלגל חציו למעלה מהארץ וחציו למטה מהארץ וששה מזלות קבועי בחציו של מעלה מן הארץ וו' מזלות קבועין בחציו של מטה מהארץ והגלגל מגלגלן ממטה למעלה וממעלה למטה כדי שיהו כולן משמשין בכ"ד שעות של יום ששה מזלות בי"ב שעות של יום וששה מזלות בי"ב שעות של לילה על זה היום הוא שאמרו בתקופת ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין: עוד יש לומר בענין אחר מצאתי להרמב"ן בפירוש התורה בפרשת בראשית ז"ל יקוו המים מתחת השמים היה התהום שהוא מים ועפר כעין המים העכור' וגזר על המים שיקוו במקום אחד מסובב מכל הפאות וגזר על העפר שיעלה עד שיראה על המים ותיבש ותהיה יבשה שטוחה ראויה לישוב וכן כתוב לרוקע הארץ על המים או שמא שתהיה כדורית מקצתה מגולה ורובה משוקעת אשר ידמו היונים מופתיהם הנראים או המופת' עכ"ל הרי כתב הרמב"ן סברא אחרונה שתהיה הארץ כדורית והיא סברת כל התוכנים וכתב עליה שמקצת הארץ מגולה על המים ורובה משוקעת במים כמו שידמו ועיינו והשיגו חכמי היונים במופתיהם השתא שזכינו שיש מדמים שהארץ רובה משוקעת במים ומקצת ממנה הוא הנראה על המים נמצא לפי זה שאופק הארץ הנראה אינו מחצית הגלגל שכדור הארץ בכללו הוא מרכז הגלגל נמצא שרוב הגלגל מתחת לארץ ומיעוטו למעלה מהארץ השתא י"ל דסבירא להו לרבותינו שאמ' בתקופת ניסן ובתקופת תשרי היום והלילה שוין וגם סבירא להו דחשוכא וקדומא ניתן ליום ס"ל כחכמי היונים שהגלגל רובו מתחת לארץ ובזה משקיעת החמה עד הנצה יותר הרבה מהנץ החמה עד שקיעתה וצריך לתת שיעור קדומא וחשוכא ליום כדי שיהיו היום והלילה שוין זהו מה שיכולתי לכתוב ולהשיב מפני כבוד מר שאני עדין חולה לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ממה שהייתי חולה בעת שבא אלי כתב מר הבהיר שהיה רפואה לי עד שקם עלי חולי אחר שיצא בגבי מורסות כמו (גדרי) ולא הייתי יכול לישן מגודל כאב השרפה ואחר כמו חדש ימים עלתה מורסה גדולה על צלעותי שהיה כאבה גדול ביום ובלילה אין נחת אחר י"ב ימי' פקעה בערב שבת כ"ט ימים למנחם ושתי פתילות היה מניח הרופא בפיה ועד היום הרטיה עליה ומוציאה לחה והודאות לשם יתברך שהעלה לי רפואה ועדין אני חלש יתפלל מר עלי שהקב"ה יתן לי כח ובריאות לשאת המשא אשר עלי: סימן מח שאלה להרב כמהר"ר אברהם הלוי נר"ו אודיע למעכ"ת כי מידי עוברי ובואי עד קצה התלמוד במסכת נדה בפ' יוצא דופן בההוא